הסינים באים / מר עולם
הליגה הסינית היא כבר מזמן לא יעד לפנסיונרים. הכסף הגדול שנשפך בלי סוף בתקופה האחרונה הנחית אצלה כוכבי ענק כמו אלכס טשיירה וג'קסון מרטינס - והרשימה רק הולכת ומתארכת. נדב יעקבי על המהפכה החדשה באסיה, שעתידה להוליד את אחת מהליגות הבכירות בעולם
זה כבר ברור, וזה לא ייעצר כאן. הליגה הסינית היא כבר לא קוריוז, היא כבר לא איזור נוחות ששחקנים קשישים באים אליו כדי לעשות קופה יפה לפני שהם מסיימים את הקריירה. סין היא המעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם, ואם הסינים החליטו לקחת את הכדורגל ברצינות, כדאי שכולנו נתחיל להתייחס לליגה הסינית כעל מי שעומדת להיות אחת הבכירות בעולם בקרוב מאוד.
ביום חמישי בלילה נשבר שיא חדש. אלכס טשיירה, הכוכב הגדול של שחטאר דונייצק, חתם בג'יאנגסו סונינג, ששילמה עבורו 50 מיליון יורו. זו ההעברה היקרה ביותר אי-פעם בכדורגל הסיני (והאסיאתי), והיא שברה שיא שנקבע רק יומיים לפני כן, כאשר ג'קסון מרטינס הקולומביאני נמכר לאלופה הסינית גואנגזו אברגראנד ב-42 מיליון יורו.
לא מעט פרשנים הסבירו כי אחרי הכישלון של ג'קסון מרטינס באתלטיקו מדריד העונה (כבש רק 2 שערים ב-15 משחקי ליגה), המניות שלו היו בירידה תלולה ואף קבוצה אירופית לא הייתה משלמת סכום שכזה. אתלטיקו רכשה אותו מפורטו ב-35 מיליון יורו ולכן כשהסינים הציעו סכום גבוה יותר, העסקה יצאה לפועל.
אבל המקרה של טשיירה שונה בתכלית, שהרי מדובר בשחקן שנמצא במגמת עלייה. הקשר-חלוץ הברזילאי (26) נמצא בשיא יכולתו והעונה כבש 22 שערים ב-15 משחקי ליגה ועוד ארבעה בליגת האלופות, כולל צמד מול ריאל מדריד. יורגן קלופ הפך שמיים וארץ כדי לצרפו לליברפול, שעשתה מאמצים אדירים כדי לרכוש אותו במהלך חלון ההעברות של ינואר והציעה 32 מיליון ליש"ט (42 מיליון יורו) תמורתו, אבל שחטאר סירבה.
ביום רביעי אמר מירצ'ה לוצ'סקו, מאמנה הרומני של שחטאר, שכל השמועות על מעבר אפשרי של טשיירה לסין אינן נכונות וכי הברזילאי נשאר בקבוצה. 24 שעות עברו והסינים לא ויתרו, הוסיפו עוד כמה מיליונים והחתימו את אחד השחקנים המבוקשים ביותר בעולם - ציון דרך של ממש: בפעם הראשונה גברה קבוצה סינית בקרב ישיר על אחת הקבוצות העשירות בעולם, במירוץ להחתים שחקן על.
מירוץ החימוש של הקבוצות בסין נמצא בסחרור. לפני אלכס טשיירה וג'קסון מרטינס הוחתמו בשבועות האחרונים גם ראמירז, הקשר הברזילאי של צ'לסי (32.5 מיליון יורו לג'יאנגסו סונינג), הקשר הקולומביאני של אינטר פרדי גוארין (11 מיליון יורו לשנגחאי שנואה), ג'רביניו, חלוץ נבחרת חוף השנהב ורומא (15 מיליון יורו להיי צ'יינה פורצ'ן) והרשימה עוד ארוכה.
אגב, הרכישה של טשיירה הקפיצה את הליגה הסינית למקום הראשון בעולם מבחינת ההוצאות בחלון ההעברות הנוכחי. נכון לעכשיו הוציאו הקבוצות הסיניות 301 מיליון יורו על שחקנים חדשים, לפני הפרמייר-ליג האנגלית (286 מיליון) והרבה לפני הליגות של ספרד, גרמניה ואיטליה. וכאמור, זה לא ייעצר כאן. העונה החדשה בסין תיפתח בחודש מארס וחלון ההעברות ייסגר רק ב-26 בפברואר, מה שאומר שלקבוצות נותרו עדיין שלושה שבועות כדי להמשיך ולהתחזק.
מועמדים, כמובן, לא חסר. ג'ון טרי, הבלם הוותיק שיעזוב את צ'לסי בתום העונה אך אינו מתכוון לפרוש מכדורגל, הוא אחד הבולטים שבהם. יאיא טורה, הכוכב של מנצ'סטר סיטי שככל הנראה לא נמצא בתכניות של המאמן הבא פפ גווארדיולה, הוא שם גדול נוסף. אסקיאל לאבצי, קשר פריז סן ז'רמן ונבחרת ארגנטינה, יחתום בימים הקרובים באחת מהקבוצות הסיניות, ככל הנראה בגואן בייג'ינג. ההעברה שלו אמורה להיות זולה באופן יחסי, רק שישה מיליון יורו, מאחר והוא מסיים חוזה בקיץ.
מה שמושך את השחקנים הללו לסין הוא כמובן הכסף הגדול. כולם מדברים על סכומי ההעברה המדהימים, אבל אסור לשכוח שכל אותם שחקנים שעברו לליגה הסינית מקבלים שכר הגבוה בהרבה ממה שקיבלו באירופה. הסכומים אמנם לא מתפרסמים באופן רשמי, אבל לכולם ברור שמדובר במשכורות עתק.
בשנה שעברה עבר אסמואה ג'יאן, הכוכב הגדול של נבחרת גאנה, לקבוצה הסינית שנגחאי SIPG. על-פי הפרסומים ג'יאן מרוויח בסין 350 אלף דולר לשבוע, וחישוב פשוט מגלה שמדובר בכ-19 מיליון דולר בשנה. לפי הנתונים שהתפרסמו לאחרונה בנוגע לשכרם של הכדורגלנים, יש רק שישה בעולם כולו שמרוויחים יותר ממנו: כריסטיאנו רונלדו, ליאו מסי, זלאטן איברהימוביץ', גארת' בייל, חאמס רודריגס ו-וויין רוני.
ג'יאן ידע ששוב יקבל מטר של ביקורות, בעיקר במולדתו גאנה, אבל החליט שלא לשתוק. "לא שדדתי אף אחד, לא עשיתי משהו לא חוקי וזכותי לחשוב על העתיד שלי ושל משפחתי. היום כולם מדברים עליי ולכולם יש מה להעיר, אבל עוד כמה שנים, אחרי שאפרוש, כולכם תשכחו ממני ותעברו לבא בתור. זה הזמן שלי לנצל את האפשרויות שיש לי. אני באמת לא מבין את הביקורת. אני עובד קשה עבור הכסף שאני מרוויח".
השמועות סביב יאיא טורה טוענות כי הקבוצה שתזכה בשירותיו תצטרך לשלם לו שכר של 40 מיליון יורו לעונה(!).אז מה קרה פתאום שהקבוצות בסין החלו להשתגע? ובכן, זה לא לגמרי מדוייק. הכסף הגדול בכדורגל הסיני הוא לא דבר חדש, רק שהסכומים הולכים וגדלים כל הזמן. התחרות בין המועדונים הופכת חריפה יותר ויותר והחברות הגדולות, שהן אלו שמחזיקות במועדונים, מבינות שבאמצעות הכדורגל הן מגדילות את האטרקטיביות של מוצריהן ברמה הגלובלית.
גואנגז'ו אברגראנד היא הקבוצה מספר אחת בסין ובאסיה. היא זכתה באליפות הליגה הסינית בחמש השנים האחרונות ברציפות, ובגביע האלופות של אסיה פעמיים בשלוש השנים האחרונות. מרצ'לו ליפי, המאמן האיטלקי שהוליך את נבחרת איטליה לזכייה במונדיאל, היה זה שעשה היסטוריה והוליך את הקבוצה לזכייה ראשונה אי-פעם של קבוצה סינית בליגת האלופות של אסיה לפני שנתיים. מאז הוא עזב ואת גביע האלופות של 2015 כבר הניף אלוף עולם אחר, הברזילאי לואיס פליפה סקולארי.
אברגראנד היא הקבוצה החזקה והעשירה ביותר בסין, ולמעשה בכל יבשת אסיה. 50 אחוזים מהמניות שלה נמצאים בבעלות ענקית המסחר האינטרנטי "עלי באבה". לכל משחק ביתי מגיעים 45 אלף צופים, ובהרכב של סקולארי שיחקו בעונה שעברה כמה סופרסטארים ברזילאים כמו אקס טוטנהאם פאולינו (שנרכש ב-14 מיליון יורו) ואלקסון, שהגיע לפני שלוש שנים מבוטאפוגו ולפני שנתיים היה מלך שערי הליגה (28) ונבחר ל"כדורגלן העונה".
בינתיים, אלקסון נמכר לשנגחאי SIPG ב-18.5 מיליון יורו כדי לפנות מקום לחלוץ ברזילאי חדש, אלן, שנרכש מרד-בול זלצבורג האוסטרית תמורת 11 מיליון יורו. בינואר שעבר רכשה אברגראנד את ריקרדו גולארט, הקשר שכיכב בשתי האליפויות הרצופות של קרוזיירו, ושילמה עבורו 16 מיליון יורו, מה שהיה אז שיא סיני. גולארט הוא שחקן צעיר, רק בן 23, ולא מעט קבוצות באירופה ובהן מונאקו הביעו בו עניין. אבל אף אחת לא הייתה מוכנה לשלם סכום כזה, שלא לדבר על גובה שכרו. בעונה שעברה הוא כבש 19 שערים.
החולייה הברזילאית האחרונה בפאזל של סקולארי היא רוביניו, הכוכב הוותיק שחזר לשחק בנבחרת ברזיל בקופה אמריקה. רוביניו בן ה-31 חתם על חוזה לחצי שנה, הרוויח בערך פי ארבעה ממה שקיבל בסנטוס שבמולדתו ועזר לקבוצה לזכות באליפות. עכשיו הוא מחפש קבוצה חדשה.
"הכדורגל חשוב מאוד לקונצרן של אברגראנד", הסביר פנג ז'ן, פרשן סיני בכיר, לרשת ESPN. "הם רואים שהקבוצות האחרות מחתימות שחקנים וזה יוצר עליהם לחץ. מבחינתם, הם חייבים להישאר הקבוצה מספר אחת בסין". על-פי ההערכות האחרונות, שווי הקבוצה עומד על כ-1.6 מיליארד דולר.
ההיבט הכלכלי הוא השחקן המרכזי במקרה הזה. "לא מכבר המועדון החל למכור מניות בבורסה הסינית ולכן הם חייבים לשמור על ערך המניות. החתמה של שמות גדולים היא הדרך למשוך ספונסורים גדולים. הם רוצים להיראות כאלו שמתווים את הדרך. כשאברגראנד קונה שחקן ב-42 מיליון יורו הם היא בעצם אומרת 'אנחנו לא פחות טובים מהקבוצות הגדולות באירופה'".
בשנתיים האחרונות נכנס קונצרן אברגראנד לתחומים חדשים, כמו מים מינרליים, שמן בישול ואבקת מזון לתינוקות. מדובר בהשקעות של עשרות מיליארדים, ובאמצעות קבוצת הכדורגל המצליחה והכוכבים המפורסמים, הקונצרן שואף להגדיל את המכירות בסין ובכל העולם.
אבל זה לא רק כלכלה, יש כאן גם לא מעט פוליטיקה. הנשיא הסיני שי ג'ינפינג הוא חובב כדורגל מושבע, שמאמין בכוחו של הספורט הפופולרי ביותר בעולם לקדם את מעמדה של המדינה כולה בעולם. סין כבר הבטיחה את אירוח משחקי אולימפיאדת החורף ב-2022 וישנן כבר תכניות לאירוח המונדיאל בטווח של פחות מ-20 שנה מהיום. הנשיא הסיני הודיע כי עד 2025 הוא מעוניין להקים במדינה תעשיית ספורט ששווה לא פחות מ-850 מיליארד דולר.
אז נכון שמועדוני הכדורגל הם בבעלות פרטית ולא מדובר בכסף ציבורי שזורם כדי לרכוש שחקנים מפורסמים ויקרים, אבל הממשלה הסינית משקיעה הון עתק בהקמת איצטדיונים ואקדמיות לטיפוח הדור הצעיר של הכדורגלנים המקומיים. לכולם בסין ברור שהליגה לא יכולה להתבסס רק על כוכבים זרים, וכדי שהכדורגל המקומי יתפתח, יש הכרח בטיפוח כוכבים מקומיים, כאלו שיוכלו גם להצעיד את הנבחרת הלאומית קדימה. בינתיים, הברזילאים נותנים את הטון.
לפנייה לכתב/ת 
