גל הנוסטלגיה של רגב לא היה עוזר לגבי שושן
התאבדותו של גבי שושן היא טרגדיה שצריכה להדהד חזק באוזניים של מוזיקאים אחרים: המשיכו ליצור, חסכו לימים קשים ואל תתרפקו על תהילת העבר - פן תמצאו עצמכם בתחנת הרדיו הנוסטלגית של מירי רגב. וגם: מה בין פאר טסי לג'יפ של אייל גולן? "מביט מזרחה"
אז אחרי שגבי שושן שם קץ לחייו, פתאום כולם נזכרו איזה זמר ענק הוא היה ועד כמה מותו הוא אבידה גדולה לעולם התרבות. הבוקר (א') אף הודיעה שרת התרבות מירי רגב כי תפתח תחנת רדיו נוסטלגית בעקבות הטרגדיה, אשר תשים דגש על מוזיקה עברית של יוצרים ותיקים.
השאלה שלי פשוטה: האם ישמיעו בתחנה הזו רק משיריהם הישנים של זמרים שנחשבים לזמרי עבר או שהתחנה החדשה תהיה בית הקברות שלהם, שם ישמיעו גם את החומרים החדשים שנבעטים מתחנות הרדיו הגדולות עקב חוסר עניין? ואם אופציה ב' היא הנכונה - אז למה זה נוסטלגיה בכלל?
יחד עם זאת, צריך גם לומר את האמת: אי אפשר לצפות מחברה שתקפוץ על כל סנונית של זמר וותיק ותקדש אותו רק בגלל שלפני כמה עשורים היו לו להיטי ענק. בסופו של דבר, קריירה נמדדת בעיקר בבחירות שאותן זמרים עשו לאורך השנים.
זמר עבר הופך לכזה ברגע שהוא עושה בחירות לא נכונות, מתנהל בצורה שגויה, נעלם מהראדר, מקליט חומרים שאינם מעודכנים ובעיקר - מצפה שהחברה תחבק אותו, לא משנה מתי ואיך רק בגלל שמו ובמידה ולא הוא הופך לכועס, מריר ועם בטן מלאה על כל העולם - מה שרק מרחיק עוד יותר את האנשים ממנו.
אנשים עושים טעויות בחיים וזה תקף גם לאמנים שבאופן לגיטימי לא מקבלים הנחות סלב בעניין הזה. ההבדל הוא שאמנים טוענים שהם "אמן" וזה לכאורה מצדיק את ההתנהלות הבעייתית שלהם. אז זהו, שלא. כל בנאדם אחראי בסופו של דבר על גורלו. גם "האמנים".
אנחנו כחברה יכולים לנסות להשתפר, להיות סבלניים וקשובים יותר, אך יחד עם זאת - המקרה של שושן צריך להוות תמרור אזהרה לכל הזמרים-כוכבים היום: תראו אותו ותלמדו איך לא לגמור. תחסכו כסף, תמשיכו לעבוד ולהקליט, אל תחיו על תהילת להיטי עבר ותחשבו שככה תמשיכו להתגלגל כי הכסף זורם. אל "תאכלו ותשתו כי מחר תמותו" כי בסוף ההצלחה נעלמת, הגיל עושה את שלו וכל מה שנשאר זה רק כתבות מצהיבות בעיתון שמרמזות שפעם היה לו הכל. לפעמים זה יותר נורא מהמקרה של ההוא שגם את זה לא היה לו.
ולזכרו של שושן, האזינו כאן ל"תאמין בעצמך", שיר יפה שהוציא לפני חודשים ספורים ואף אחד מאיתנו לא מכיר. חבל שבסוף גם הוא לא האמין בעצמו. יהי זכרו ברוך.
החיקוי של השנה
פאר טסי הוציא שיר חדש מאלבומו השלישי ושמו "כמה דמעות". בהודעה לתקשורת שצורפה נכתב שמדובר ב"בלדת רוק ענקית שתישאר איתנו שנים" ושמדובר ב"אבן דרך במוזיקה הישראלית". עם משפט כזה בומבסטי, ציפיתי לשלאגר שלא שמענו מאז "צאי אל החלון", שיר שאלוהים ירד בעצמו מהשמיים והעניק לטסי כחלק מבשורה אלוהית.
אז ככה: תהרגו אותי אבל השיר הזה מזכיר לי שיר אחד, אני חושב של אייל גולן. אבל מה שבטוח - כבר שמעתי את זה השיר הזה איפה שהוא. ויתרה מזאת, אם לא, וזה שיר שלא דומה לזה של אייל גולן, אז ואוו, איזה פאשלה יש לטסי. הבנאדם נשמע חיקוי אחד לאחד של אייל גולן אבל פחות טוב, ברמה של חיקוי ב"ארץ נהדרת".
מדובר באותן מניירות, אותו מנעד, עלייה דומה לגבהים - רק שבכל אלו ניכר מאמץ רב. בחיי, לא שמעתי העתק כזה שהזכיר לי זמר אחד בצורה כל כך בוטה. טסי, שכבר החל לבדל את עצמו, הכניס לעצמו בשיר הזה גול עצמי ענק. "אבן דרך במוזיקה הישראלית?" לא נסחפו קצת? שיר חביב, זה שטסי קצת צועק זה לא הופך אותו לקולגה של פורטיס.
לא חפלה, לא קונה
אחרי הפרידה ממנהלו חוזר שיר לוי מהמתים ומוציא שיר חדש בשם "בעיר שלך", שמאוד מזכיר בסגנון את החדש של טסי: קול שמטפס לגבהים ומניירות של אובר דרמה. לזכותו של לוי, הוא נשמע דומה לעצמו ויש לו קול באמת יפה. הבעיה העיקרית היא שהשיר פשוט לא מעניין. לכאורה הוא בסדר והכול בו אמור לעבוד, אבל הוא לא מתקדם לשום מקום ולא מצליח לעורר שום רגש.
לוי כבר הצהיר בגלוי שלא יעשה חפלות ולצערו, זה מתבטא בהיעדר עבודה. הוא יכול להמשיך להתעקש על הקו הסמי איכותי שהוא מאמץ ולחשוב שזה מה שיביא לו את התהילה אבל בינתיים, לפחות לפי השיר החדש, הוא ממשיך להיות הזמר שאומרים עליו שהוא כישרון, איכותי ואחלה אבל אפילו לתימניאדה לא מזמינים אותו. אם הוא לא עושה שמח - אין מה להביא אותו לאירוע. חבל.
מי הבוס?
קראתי שאייל גולן "פינק" את רוסלנה בג'יפ יוקרתי. אותו ג'יפ שמושיק עפיה זכה בו ב"אח הגדול" ועבר לבוס הגדול. לא יודע מה ההסדר הכספי בין השניים אבל יודע שני דברים: הראשון: כמו בעולם התחתון, יש קודים של התנהגות גם בז'אנר המזרחי. זו השפלה ולא עושים דברים כאלה. ולו רק למראית עין.
