למה אנחנו נותנים להם לשלוט בנו?
הם אומרים להם מה לעשות, איך להתנהג, לאן ללכת ומה ללבוש - למה הם לא מתנגדים, מה הקשר של היקום ליחסי השולט-נשלט והאם כל חלק אוהב את הצד שלו ביחסים? אילה עטיה מסבירה
מכירים את אלו החכמים, המוכשרים, הנעימים, החברותיים, שנראים טוב, אהובים על הבריות במשפחה ובחברה? ממש מושלמים, אבל יש גם אליה וקוץ בה. יש כאלה ביניהם שנשלטים ע"י אדם הקרוב אליהם. בן/ בת זוג, הורה, צאצא שלהם או אפילו המעביד.
איך הם לא מתנגדים? הם אפילו לא נוכחים לנשלטות עליהם. הקרובים אליהם חסרי אונים ולא מבינים, איך זה שכולם מסביב רואים זאת ורק הם עיוורים ויס מנים באהבה ורצון.
דוד ופרח הכירו לאחר שרותם הצבאי והטיול הגדול למזרח, דוד ילד טוב פתח תקווה,
סטודנט מדעי המחשב, פרח במשטרה בקורס חוקרי נוער. כבר מתחילת חברותם ניכר היה שפרח נותנת את הטון, הוריו לא התערבו, סומכים על בנם שידע מה טוב עבורו. לימודים, בילויים משותפים, מגורים אצל הוריו, שני לומדים ללא הכנסה, כשהורי פרח אפילו לא ברקע.
לא רחוק היום שמערכת היחסים עם הוריו התפוצצה. פרח פתחה חרצובות לשונה ולא השאירה ספק להיותה צודקת. דוד צידד בפרח, לא עזרו להוריו ההוכחות לשתלטנותה עליו והעובדה שחבריו התרחקו ממנו כי כאב להם לראותו מושפל.
הם עזבו בטריקת דלת לבית הוריה והכריזו על נישואיהם בעוד חודשיים. במשך כל תקופת נישואיהם נאלצו הוריו לראות את בנם נשלט, כשהוא מבחינתו לא מבין על מה המהומה. הוא חווה שנים של רודנות של הקטנה, של יס-מניות, דוד הילד הנפלא החבר הטוב, האופטימי, השחקן, הנהנתן והטיילן פשוט נמוג.
הוא התחתן, הוליד שלוש בנות וכל חייו השתנו. הפך לחסר עצמאות, בובה על חוט כמעט איבד את זהותו. כל הנטל היה עליו, עבודה בית ילדות. פרח לא עבדה, לא טיפלה בבנות או בבית ורק התלוננה ולא הייתה מרוצה מכלום.
11 שנים אחרי, ביום בהיר אחד, דוד אמר די. מספיק. לא מתאים לי. ופירק את החבילה - התגרש.
מי שולט?
מה מביא אנשים להיות נשלטים או שולטים באחר? נראה שהנשלט מסכן, חלש, טיפש, טוב, עיוור. והשולט רשע, נצלן, אגואיסט, חזק. האומנם? התשובה היא כן.
בעולם הארצי, העולם בו אנו חיים, זאת הפרשנות הנכונה. אולם מבחינת עולם הסיבות הגבוה, העולם הקוסמי עם התוכנית הבריאתית, המקום ממנו מגיעות הליבות, הנשמות, החוקים אחרים - התוכניות אינן בקו אחד עם החשיבה האנושית. שם בעולם הקוסמי ליבה נשמה שמגיעה לתפקיד נשלט, חזקה ומפותחת יותר מליבה שמגיעה לתפקיד שולט.
הכל מתחיל בהרמוניה: "שילוב של אלמנטים לשלימות אחת" (מתוך ויקימילון). עבודה משותפת של חלקים המהווים שלם, שכל חלק עושה את תפקידו על הצד הטוב ביותר ולמען השלם.
כמו תמונת פאזל שחלקיה שונים בצבע ובמיקום. כל חלק חשוב לתמונה וחלק חסר גורע מהשלמות שלה. תארו לעצמכם שחלק של שמיים מפאזל תמונת נוף יצעק לחברו חלק של אדמה: "הי חבר אתה לא במקום הנכון, תעלה מעלה הביצוע שלך קלוקל.." או שיצבע עצמו בצבע חום כי נראה לו יפה יותר להיות אדמה? זה מגוחך. אבל זה בדיוק מה שאנחנו עושים בחיי היום-יום, מתחפשים לאחרים, מסתירים את האני העצמי, מייעצים גם כשלא נשאלנו, שופטים, רואים את העולם דרך חלק הפאזל שלנו.
הרמוניה מושגת על ידי שיתוף פעולה של קבוצת אנשים השומרים על כלליה. אלו שעובדים או חיים בקבוצות קהילתיות או משפחתיות, זורמים וטוב להם ולאלו שסביבם, הם הרמוניים. אינדיבידואליסטים הם כאלו שההרמוניה פחות מוכרת להם, פעילות עם אחרים לא מתאים להם. הם לא הרמוניים (את ההרמוניה אפשר לדרג לרמות שונות בין הרמוני ביותר ללא הרמוני כלל).
במקור התכנון הוא של התסריט הפקת החיים (כמו בעולם התיאטרון והקולנוע, תוכנית של הצגה או סרט המחולקים למערכות מערכות). הליבה (הנשמה) בוחנת את כל הישגיה מחוויות (גלגולים) קודמות, כעין רשימת מלאי של יכולות ביצוע ארציים מוטוריים (גופניים) ויכולות שכליות ותקשורתיות, ביטחון עצמי וביטול האגו. היא משכללת את כל הנתונים שלה ולפי התוצאה מחליטה אם יש בה את כל הפרמטרים לוותר על שליטה ולפתח את היכולת ההרמונית שלה. והיה וכן, היא משבצת בתסריט קטע חיים כנשלטת.
די כבר!
הליבה שלנו עצמאית, שולט-נשלט זה לא לנצח, רק לתקופה עד שהשניים במשחק קולטים שהמשחק נגמר והם למדו את מה שצריך ללמוד. השולט לומד שהשליטה היא לא דרך ומוותר עליה, והנשלט לוקח אחריות על חייו ולא מוכן יותר לנשלטות.
ברוב המקרים צד אחד מבין שהתקופה הסתיימה והוא זה שצועק "קאט", לרוב זהו הצד הנשלט. השולט מתפרק כי השליטה הייתה הביטחון שלו. הקרקע נשמטת מתחת לרגליו. קשה לנו לוותר על הצדק אז על אחת כמה וכמה על שליטה. לוותר על שליטה זה כמו לשנות השקפת חיים שלמה, לשנות התנהלות.
הנשלט צריך לאסוף עצמו ולפעול בעצמאות, גם לו המצב חדש. מטבענו קל להיצמד למוכר לידוע למה שעובד טוב עבורנו, לעיתים נצמדים להתנהלות מסוימת גם אם היא לא מניבה תוצאות, מתוך הרגל ופחד לשנות. כמו בבדיחה "מדוע אתה פותח שוב את המקרר לבדוק מה יש לאכול, נראה לך שהתכולה שלו השתנה מאז שפתחת אותו לאחרונה לפני 5 דקות?" כאלו אנחנו חוזרים שוב ושוב על פעולות אוטומטיות, ללא תוצאות כי כך הורגלנו ולא נשנה כי קשה לשנות.
אפשר לפרש בראיה ארצית את פרוק החבילה, כאקט של "הגיעו מים עד נפש". אולם מבחינה קוסמית התוכנית התסריטית הסתיימה, וכמו בתיאטרון עוברים למערכה הבאה.
בעולם זה ליבה המוכנה להיות נשלטת היא ליבה חזקה בעלת ביטחון גבוה, שמוכנה לוותר על עצמאותה ולהיות בהרמוניה. ככל שביטול האינדיבידואל גדול יותר, ההרמוניה גדולה יותר. ההרמוניה הגדולה ביותר מושגת על ידי נשלטות.
קשה לנו להודות בנשלטות או שתלטנות ויתרה מזאת, לראות את יקירנו ככאלו. פיתוח התודעה והמודעות היא כלי לשני צידי המטבע, לצלוח תקופות מאתגרות ולצאת חכמים ומפותחים יותר ולהבין שהכול זמני.
ואם תהיתם לגבי דוד ופרח, הפירוד עשה טוב לשניהם וכל אחד מצידו ממשיך בתסריטו מחוזק יותר.
אילה עטיה - מכוונת בתודעה ותקשור, מנחת תודעת העל
לפנייה לכתב/ת 
