זמן איכות: המשפחות שיש להן תחביב משותף
מיקה ואביב יוצאות עם אמא שלהן לדאוג לחתולי הרחוב, משפחת טקגי מנגנת ביחד בכל הזדמנות ומשפחת שחר משקיעה שעות רבות באיסוף קלפים. לכבוד יום המשפחה - קבלו את המשפחות עם התחביב המשותף להורים ולילדים
אומרים שההורים הם מודל חיקוי לילדים, ולכן כדאי לנצל את זה לכיוון החיובי. לרגל יום המשפחה שמתקיים היום (ג'), קבלו את המשפחות שיש להן תחביב משותף כמו ריצה, איסוף קלפים, תיאטרון בובות ונגינה. אז מי דוחף את כולם? ומה התחביב נותן להם מלבד זמן איכות אמיתי?
דואגות לחתולי הרחוב
מי אנחנו?
נועה עמית (31) מפתח תקווה, תקציבאית במשרד יחסי ציבור, אמא למיקה (3) ואביב (שנתיים).
מה התחביב?
"אחת הפעילויות האהובות על בנותי היא מילוי מים לחתולי הרחוב", מספרת נועה. "אנחנו מאוד אוהבות בעלי חיים, מקפידות על אורח חיים טבעוני כדי לא לפגוע בבעלי החיים ומשתדלות כמה שיותר לדאוג לסביבה שלנו. אני מאמינה שאנחנו חייבים להתעורר ולהקפיד על מחזור והפחתת השימוש בחומרים מזהמים, ומעבירה כבר עכשיו את המסר החשוב לבנותי. אנחנו נוהגות למחזר קופסאות אוכל לאחר שהתרוקנו ובקופסאות האלה אנחנו משתמשות עבור החתולים.
"הבנות מקבלות יכולת בחירה בכך שהן מחליטות בעצמן היכן להציב את הקופסאות, ליד איזה עץ ובאיזה פינה והן בוחרות את הקופסאות, יש בבית מבחר. אנחנו עושות את זה ממש מאז שמיקה הגדולה נולדה. אני זוכרת כשהיא הייתה בת חצי שנה היינו מטיילות ברחוב והיא הייתה מהופנטת מהחתולים שצמאים למים ומהפשטות שבנתינה".
- מה החלום שלכן?
"החלום המשותף שלנו כמשפחה טבעונית הוא רחב יותר, כאמור, מעבר לחתולי הרחוב אלא נוגע לכל בעלי החיים, אנחנו רק רוצות שישחררו אותם מהכלובים".
רוכבים על אופניים
- מי אנחנו?
עומר וואלך (11) תלמיד כיתה ה' מחיפה, גל וואלך (46) אבא של עומר, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי, יוסי מעוז (67) – סבא של עומר, פנסיונר שנהנה מהחיים וסטודנט ללימודי ארץ ישראל בקורס למורי דרך, איתי מעוז (34), הדוד ומתכנת מחשבים, מיטל אידלס-מעוז (39), הדודה ומנהלת משאבי אנוש ורני אידלס-מעוז (7) בן דוד של עומר ותלמיד כיתה ב' בכפר תבור.
- מה התחביב?
רכיבת אופני הרים ושטח. המשפחה נפגשת בשבתות ובחגים לרכיבות משפחתיות במקומות שונים בארץ, במסלולי שטח בדרגות קושי שונות. כל מסלול רכיבה הינו עשרות ק"מ וזמן הרכיבה הינו 3-4 שעות (תלוי במזג האוויר), בעיקר באזור הצפון. וכן רוכבים ביחד כמעט בכל שנה את סובב תל-אביב וסובב כנרת. מכיוון שכל אחד גר במקום אחר בארץ, לא תמיד מסתדר להיפגש ולרכוב ביחד, ולכן כשלא נפגשים, כל אחד רוכב בנפרד עם קבוצת רכיבה או עם חברים. כך שמשקיעים הרבה מאוד זמן בתחביב.
יש לעיתים חילוקי דעות וחוסר הסכמה לגבי מסלולי רכיבה. לרוב זה נפתר בהבנה ובהתפשרות. לדבריהם, אין ספק שזה מאחד ומחזק את הקשר וזו הנאה של כולם. לעיתים מסיימים את הרכיבה בפיקניק משפחתי, אז מצטרפים גם יתר בני המשפחה שאינם רוכבים.
- מה החלום שלכם?
"טיול אופניים באירופה. זה החלום של גל, טרם מומש אך יתממש.
מנגנים
- מי אנחנו?
משפחת טקגי מכפר סבא - קיי (40) מנהל ב-JETRO (ארגון סחר החוץ של ממשלת יפן), דניה (40) רופאת ילדים במיון ילדים מאיר, מיקה (12) ונעה (8)
- מה התחביב?
"התחביב שלנו הוא לנגן ביחד", מספרת דניה. "ההתחלה היתה שאני ניגנתי על פסנתר וחלילית, השתתפתי בהרכבים של שירה כגון 'הסירנות'. אחרי החתונה ממשתי את חלומו של קיי וקניתי לו קונטרבס. עד מהרה התחלנו לנגן ביחד וזה השפיע על הדור הבא. מיקה התחילה ללמוד לנגן בגיל שש והיא מנגנת כעת על חלילית, גיטרה, פסנתר וכינור. מיקה שרה גם תקופה קצרה במקהלת 'מורן'. נעה החלה ללמוד לנגן בגיל שבע והיא מנגנת על חלילית. שתי הבנות משתתפות בהרכב המוסיקלי ובמקהלת בית הספר.
"מאז שהבנות הצטרפו לחגיגה, התחלנו לנגן יותר ברצינות ולהופיע באירועים של משפחה וחברים, רק בסוף שבוע האחרון סחבנו את כלי הנגינה למדבר כדי להופיע באירוע משפחתי. בדרך כלל, קיי על הבס, אני על הקלידים, והבנות על החליליות. לעיתים אנחנו משלבים גם בני משפחה נוספים וחברים, ומשלבים גם שירה, נגינה בגיטרה וכלי נגינה אחרים. אנחנו אוהבים לנגן את כל סוגי המוסיקה מקלאסי דרך ג'אז ועד אדל.
- מה החלום שלכם?
"שיהיה לנו חדר חזרות משלנו עם ציוד אקוסטי וציוד הקלטה. אנחנו מודים לשכנים שלנו מקרב לב על הסבלנות".
אני האמא היחידה שלא תגיע למסיבת יום המשפחה בגן
משפחת טקגי מנגנת - צפו:
אוספים קלפים
- מי אנחנו?
משפחת שחר מרמת גן - שלומי (41) בנקאי, קרן (35) מנהלת משרד, והילדים - רועי (10), אופיר (7.5), עדי (5) ודנה (2.5).
- מה התחביב?
איסוף קלפי כדורגל מכל העולם, מתמקדים בעיקר בקלפי ליגת האלופות. שלומי בתור ילד אסף קלפי כדורגל יחד עם אחיו, לפני ארבע שנים רועי גם התחיל לגלות עניין בנושא, שלומי שמח לשתף איתו פעולה והם הדביקו באהבתם גם את האח הצעיר אופיר ואת כל המשפחה. "אנחנו משקיעים בתחביב מספר שעות בשבוע", מספר שלומי, "מחליפים קלפים עם אספנים מכל הארץ דרך הפייסבוק, נוסעים בשבתות למפגשי אספנים ומחפשים קלפים מיוחדים ונדירים מחו"ל באיביי".
התחביב מחזק את הקשר המשפחתי למרות שלקרן לקח זמן להתחבר. בזכות התחביב המשפחה הכירה חברים טובים חדשים שהקשר איתם נמשך גם מחוץ לתחום איסוף הקלפים.
- מה החלום שלכם?
"באלבום האיסוף האחרון של ליגת האלופות היה חסר לנו קלף אחד כדי לסיים ונסענו בשבת במיוחד מרמת גן לחדרה כדי להשיג את הקלף הזה", מספר שלומי. "זכינו כבר בפרסים באיסופים השונים, פלייסטיישן 4, אייפון 6, שני וואן פלוס 2 ועוד כל מיני פרסים קטנים אבל החלום הגדול היה ועודנו לזכות בטיסה למשחק כדורגל בחו"ל. השלמנו את אלבום ליגת האלופות האחרון ואנחנו מחכים להגרלה שתיערך בסוף חודש פברואר, אנחנו ממש מקווים לזכות בטיסה לגמר ליגת האלופות, זאת תהיה הגשמת חלום של ממש".
רצים
- מי אנחנו?
משפחת בר-און מרעננה - האב, עו"ד רענן בר-און (55), האם - ד"ר יעל בר-און (עיני), רופאה בכירה, וארבעת הילדים: ענבל – סטודנטית שנה שלישית למשפטים ופסיכולוגיה, עופרי ורועי (תאומים) – תלמידים במגמת "הייטק וחלל" בתיכון, ואלעד – תלמיד בכיתה המדעית בחטיבת ביניים.
- מה התחביב?
בני המשפחה שוחים בקביעות ומשתתפים בתחרויות שחייה, משחקים טניס, רצים למרחקים ארוכים ומשתתפים בתחרויות לחימה. יחד צולחת המשפחה כל שנה את הכנרת, בשחייה משותפת, במסלול הארוך (שלושה וחצי ק"מ). בנוסף, המשפחה מקיפה מדי שנה את הכנרת ברכיבה על אופניים (64 ק"מ), ורצה במרוצים שונים למרחקים ארוכים.
מדי כמה ימים בני המשפחה מקפידים על אימוני ריצה משותפים בכל מזג אוויר. בכל מרוץ בו משתתפת המשפחה, היא מגייסת תרומות למען גוף נזקק כלשהו. במירוצים האחרונים היה זה למען המרכזים לנפגעי תקיפה מינית.
ילדי המשפחה מספרים שאימוני הספורט הוכיחו להם את מה שהסבירו להם הוריהם כבר מינקות: "הכול מהראש". הריצה יחד מאפשרת עידוד ותמריץ של בני המשפחה זה לזה, ומעניקה להם שעות הנאה משותפות.
מפעילים תיאטרון בובות
- מי אנחנו?
משפחת סרבריאני מעכו. עלינו לארץ לפני כארבע שנים מקישינב שבמולדובה. האב אלכסנדר (42) עובד במפעל ישקר שבנהריה, האם אוקסנה (40), עקרת בית, והילדים - יקטרינה (11) ומיכאל בן (5 וחצי).
- מה התחביב?
עם עליית המשפחה לארץ, אוקסנה התקשתה למצוא את מקומה בקהילה המקומית בגלל מגבלות השפה. כדי להאיץ את ההשתלבות בקהילה וכדי ללמוד את השפה החלה לפני שנתיים להתנדב במרכז קהילתי משעול שבעכו, שם היא מעבירה בהתנדבות חוג למלאכת יד לילדים, המשלב עבודות סריגה ויצירות מבד לבד. שם היא נחשפה לפעילות של תיאטרון הבובות הקהילתי שפועל במקום, באמצעות תכנית "התנדבות משפחתית" של ג'וינט ישראל - אשלים.
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו
אוקסנה צרפה את שני ילדיה שביחד איתה החלו להגיע לחוג, להתאמן ולהפעיל חלק מהבובות המשתתפות בהצגה. תיאטרון הבובות של משעול מושתת על פעילות התנדבות משפחות של עולים חדשים מחבר העמים. הוא פועל כשש שנים ומורכב מתשעה מבוגרים (בעל ואישה, שתי אחיות, שתי אמהות ושלושה ילדיהם).
"בזכות הפעילות בתיאטרון יש לנו זמן איכות משפחתי", אומרת אוקסנה. "אני השתפרתי מאוד בשפה העברית והילדים פיתחו ביטחון עצמי בהופעה ובעמידה בפני קהל". אב המשפחה עובד שעות רבות במפעל ולא יכול להצטרף לפעילות המשפחתית, אך הוא נלהב מאוד מרעיון התיאטרון, ואף עיצב בעצמו את לוגו התיאטרון שמופיע היום על כל הזמנה להצגות.
משחקים בלגו
- מי אנחנו?
משפחת כדורי מפתח תקוה - נאוי (39) - בעלת סטודיו לעיצוב גרפי, אופיר (39) - רכז לקוחות בכיר בחברה לייבוא ציוד רפואי, והילדים נועה (5 וחצי) ויובל (8) .
- מה התחביב?
אופיר החל את שיגעון הלגו בגיל שבע. הוא אסף ושיחק בערכות לגו לכל אורך חייו מהקופסא הראשונה, עדיין יש לו ערכות משנים עברו. כל ערכת לגו ישנה מורכבת ואפילו הקופסאות המקוריות קיימות. "כיום אין איש שנוסע לחו"ל ולא עובר תחת המכבש שלי כולל אקסל מסודר של סטים שיש ומה שאין", מספר אופיר.
הוא מחובר לכל קבוצות פייסבוק האפשריות : אספני לגו, קהילת לגו, LEGO FANS ועוד. יובל קיבל את הערכה הראשונה שלו בגיל שנה ובגיל ארבע הוא כבר הפך לאספן לגו וחובב נלהב. לנועה אחותו יש הרבה ערכות לגו לבנות והיא משחקת איתן בכל זמן פנוי.
- מה החלום שלכם?
אופיר: "לבקר באחד מפארקי לגו לנד עם הילדים בטיול משפחתי ולעשות את סיור הבית של לגו שכולל כניסה למפעל וסיורים שם (שבדרך כלל נחטף מראש ועלותו כמה אלפי שקלים לא כולל טיסות ומלון), לפי המתואר, ללגו יש מרתף עם כל הסטים שיצאו מאז ועד היום.
"ישנם גם חלומות קטנים יותר כמו השגת סטים יקרים שכבר לא מיוצרים כגון הקרוסלה או רכב שטח שיצא במהדורה מיוחדת וכמובן חללית הפלקון עם 5000 חלקים ומוערכת בכמה אלפי דולרים. אפילו יש לי חלום שיפתחו בארץ חנות קונספט של לגו כמו בחו"ל. או לנסוע לחנות כזו בחו"ל עם תקציב לא מוגבל וחמש מזוודות ריקות".
לפנייה לכתב/ת 
