במקום האחרון בארץ: ת"א ללא ילדים
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום המשפחה עולה כי ל-40% מהזוגות בת"א אין ילדים. בני ברק מובילה בשיעור המשפחות שלהן ילדים עד גיל 17. ואיפה הכי הרבה משפחות חד-הוריות?
עיר ללא הפסקה - וללא ילדים: תל אביב היא העיר המובילה בארץ בשיעור הזוגות ללא ילדים, ולא במפתיע בני ברק היא המובילה בשיעור המשפחות שלהן ילדים עד גיל 17. מנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום המשפחה שיצוין מחרתיים עולה כי בארץ חיו 1.96 מיליון משפחות ב-2014, בהשוואה ל-1.65 מיליון משפחות כעשור קודם לכן.
כ-45% מהמשפחות התגוררו ב-14 הערים הגדולות. בבני ברק 66.7% מהמשפחות הן זוגות עם ילדים עד גיל 17, ואילו בתל אביב ל-39.9% מהזוגות אין ילדים. בחיפה (8.3%), בבאר שבע (8.3%) וברמת גן (8.1%) השיעור הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17.
על פי הנתונים, שנלקחו מסקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2014, 80% מהמשפחות בישראל (כ-1.57 מיליון) הן משפחות שבראשן עומד יהודי וכ-17% (338 אלף) הן משפחות שבראשן עומד ערבי. המגורים במסגרת משפחתית, כלומר מגורים שבהם חולקת המשפחה הגרעינית דירה אחת (לעומת דירות יחיד ודירות שותפים), הם הנפוצים ביותר. כך, 89% מהיהודים ו-96% מהערבים גרו עם משפחתם הגרעינית.
62.1% מכל המשפחות מורכבות מזוגות עם ילדים בגילים שונים (מהן 48.3% עם ילדים עד גיל 17), בעוד 24.3% מהמשפחות מורכבות מזוגות ללא ילדים. המשפחות החד-הוריות מהוות 12.7% מכל המשפחות. בחלוקה למגזרים, באוכלוסייה הערבית יש אחוז גבוה יותר (64%) של משפחות שבהן יש זוג הורים עם ילדים עד גיל 17 לעומת 45% באוכלוסייה היהודית, שמובילה בשיעור המשפחות המורכבות מזוגות ללא ילדים, 27%, לעומת 10% באוכלוסייה הערבית.
מבחינת משפחות חד-הוריות עם ילדים בכל גיל משתווים המגזר היהודי (13%) והמגזר הערבי (12%). בחלוקה למחוזות, השיעור הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים נמצא במחוז תל אביב - 33%, ובאותו מחוז נמצא השיעור הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 - 40%.
מחוזות הדרום וחיפה מאופיינים באחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 - 7.8% ו-7.6% בהתאמה, וזאת בהשוואה לממוצע הארצי, שעומד על 6.1%. האזור שהתאפיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 הוא יהודה ושומרון עם 68%, בהשוואה לממוצע הארצי, שעומד על 48%. כ-45% מהמשפחות במדינה התגוררו ב-14 הערים הגדולות, ערים שבהן 100 אלף תושבים לפחות.
גודלה הממוצע של משפחה ישראלית הוא 3.7 נפשות – 3.54 נפשות במשפחה שבראשה עומד יהודי ו-4.61 נפשות במשפחה שבראשה עומד ערבי. מבין הערים הגדולות, ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה הוא בבני ברק – 4.57 נפשות למשפחה. מספר הנפשות הנמוך ביותר למשפחה הוא בתל אביב – 2.95. המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 למשפחה עמד ב-2014 על 2.4. 54.2 אחוזים ממשקי הבית גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר.
כ-1.69 מיליון זוגות חיו בישראל ב-2014. 95 אחוזים מהם זוגות נשואים, ואילו היתר, 5 אחוזים (כ-88 אלף זוגות), הם בני זוג שמתגוררים בקוהביטציה (מגורי יחד של זוגות), כלומר, זוגות לא נשואים שמתגוררים יחד. זאת לעומת 7 אחוזים באיטליה, 12 אחוזים בארצות הברית, ועד 27 אחוזים בנורבגיה.
מוציאים הכי הרבה על דיור
עוד מתברר מנתוני הלמ"ס כי ההוצאה החודשית הממוצעת לדיור למשפחה מהווה את הנתח הגדול ביותר מסך ההוצאות החודשיות. במשפחות ללא ילדים ההוצאות על דיור מהוות 27.4% מסך ההוצאות ואילו במשפחות עם ילדים 21.9%. ההוצאות על מזון מהוות 16.2% וההוצאות על תחבורה ותקשורת 19.8%. המשפחה הישראלית מוציאה הכי הרבה על ארוחות מחוץ לבית - 402 שקלים בחודש בממוצע. על טלפון נייד מוציאה המשפחה הישראלית 212 שקל בחודש בממוצע, על סיגריות 134 שקל ועל תרומות למפעלים ומוסדות 74 שקלים.
ב-2014 עמדה ההכנסה הממוצעת ברוטו למשק בית על 18,329 שקלים. במשקי בית עם שלושה ילדים ומעלה אחוז ההכנסה מעבודה הוא הנמוך ביותר - 85.9% (לעומת 88.3% במשקי בית עם שני ילדים או פחות). אחוז ההכנסה מקצבאות ותמיכות הוא הגבוה ביותר - 9.4%, לעומת 7.6% במשקי בית עם שני ילדים או פחות.
משפחות בישראל מתקשות מאוד לחסוך, כפי שמתברר מהנתונים הבאים: בהשוואה בין ההכנסה הכספית נטו להוצאה הכספית של כלל משקי הבית, מהווה ההוצאה 79.4% מההכנסה. במשקי בית עם שלושה ילדים ומעלה, ההוצאה מהווה 90.3% מההכנסה. משקי בית עם ילדים מוציאים על מזון 16.7% מסל ההוצאה החודשית - אחוז אחד יותר מאשר משפחות ללא ילדים (15.7%).
על לחם אחיד פרוס מוציאה משפחה ישראלית 3 שקלים בממוצע, אבל על פיתות היא מוציאה 25 שקלים ועל לחמניות וכעכים 20 שקלים. על ממרח שוקולד וממרח קקאו - 6 שקלים בממוצע. על מעדני חלב וגבינה מוציאה משפחה 31 שקלים מדי חודש.
לפנייה לכתב/ת 
