שמחת החיים של ענת דולב פרצה מהרדיו

בְּרוּחַ נְבוּאִית כָּתַב הַיְינְרִיךְ הַיְינֶה בִּשְׁנַת 1820 (בְּמַחֲזֵהוּ "אַלְמַנְסוּר"): "בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ שׂוֹרְפִים סְפָרִים, יִשְׂרְפוּ גַּם בְּנֵי אָדָם",

בִּשְׁנַת 1848, שְׁנַת "אֲבִיב הָעַמִּים", חָלָה הַיְינֶה בְּמַחֲלָה קָשָׁה שֶׁרִתְּקָה אוֹתוֹ לְמִטָּתוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ. לַמִּטָּה שֶׁעָלֶיהָ שָׁכַב שָׁנִים רַבּוֹת (שְׁמוֹנֶה שָׁנִים!) חוֹלֶה בְּמַחֲלַת נִוּוּן הַשְּׁרִירִים הוּא קָרָא: "קֶבֶר הַמִּזְרָן" ("Matratzengruft").

הַמַּחֲלָה הַזֹּאת, ALS, קִפְּדָה אֶתְמוֹל, "בַּאֲבִיב יָמֶיהָ", אֶת חַיֶּיהָ שֶׁל עֲמִיתָתֵנוּ לָעֲבוֹדָה בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל, עֲנָת דֹּלֶב.

בְּכָל הַמַּחְמָאוֹת וְהַתְּאָרִים שֶׁהוּעֲטְרוּ מֵאֶתְמוֹל (בְּצֶדֶק) לְרֹאשָׁהּ שֶׁל עֲנָת, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, דּוֹמַנִי שֶׁ"יַּדְעָנִית" אֵינוֹ תֹּאַר הוֹלֵם. תֵּאוֹרֶטִית, יְכוֹלָה הָיְתָה לֹא לָדַעַת כְּלוּם. יֵשׁ לְהַחֲמִיא לָהּ עַל הַתַּאֲוָה לָדַעַת, עַל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת לְיֶדַע, עַל שִׁעוּרֵי הַבַּיִת הַקַּפְדָנִיִּים שֶׁעָשְׂתָה לִפְנֵי כָּל רֵאָיוֹן וְעַל הַזִּכָּרוֹן הַמֻּפְלָא שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ שָׁלְפָה שְׁאֵלָה בְּקִיאָה וּמַדְרִיכָה-אֶת-בְּנֵי-שִׂיחָהּ. גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אָדָם - שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ, וּגְדֻלָּה רַבָּה יוֹתֵר - שֶׁהוּא כֵּן יוֹדֵעַ, אַךְ מַמְשִׁיךְ לַחֲקֹר וּלְבַקֵּשׁ וְלִבְדֹּק וְלִלְמֹד. 

ענת דולב מגישה בתוכנית "עד פופ"

וַעֲנָת לֹא שָׁמְרָה אֶת הַיֶּדַע לְעַצְמָהּ. הִיא חָלְקָה אוֹתוֹ עִם מַאֲזִינֶיהָ. הִיא אַף הִגְדִּילָה לַעֲשׂוֹת וּבָחֲרָה בְּשָׁלָב מְסֻיָּם בְּתַפְנִית מַפְתִּיעָה בַּקַּרְיֶרָה שֶׁלָּהּ: הָפְכָה לְמוֹרָה לְסִפְרוּת בְּבֵית סֵפֶר תִּיכוֹן. אַאוּגוּסְטִינוֹס הַקָּדוֹשׁ טִיֵּל פַּעַם בְּגַנּוֹ וְשָׁמַע בַּת קוֹל הַמְּצַוָּה עָלָיו "קַח וּקְרָא, קַח וּקְרָא, קַח וּקְרָא!". הוּא הָיָה נֶאֱמָן לְמִצְוָתָהּ שֶׁל בַּת הַקּוֹל וְקָרָא הַרְבֵּה, אַךְ גַּם רָצָה שֶׁמִּי שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרָיו "יִקְּחוּ וְיִקְרְאוּ", רָצָה לַחֲלֹק עִמָּם אֶת הַיֶּדַע שֶׁלּוֹ. לָכֵן צִוָּה: "שִׁמְרוּ עַל סִפְרִיַּת כְּנֵסִיָּתִי וְעַל כָּל כְּרָכֶיהָ!".

עֲנָת מְטַיֶּלֶת עַתָּה בֵּין עֲצֵי הַגַּן לְמַעְלָה, וְאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִקְּרֹא.

וְאֵיךְ הָיְתָה מְגִיבָה לַקִּשּׁוּר בֵּינָהּ לְבֵין הַיְינְרִיךְ הַיְינֶה? בָּרָמָה הָאִישִׁית הָיְתָה נְבוֹכָה מֵ"הַהַשְׁוָאָה" הַזֹּאת, אַךְ בָּרָמָה הַמִּקְצוֹעִית הָיְתָה שְׂמֵחָה לְנוֹכַח "הַהֲרָמָה לְהַנְחָתָה" בְּתָכְנִיתָהּ. הִנֵּה עוֹד הִזְדַּמְּנוּת לְשַׁבֵּץ בַּתָּכְנִית קְצָת תַּרְבּוּת, קְצָת סִפְרוּת, קְצָת שִׁירָה, קְצָת (וְיוֹתֵר מִקְּצָת) יֶדַע רְפוּאִי (הָיְתָה דּוֹבֶרֶת בֵּית הַחוֹלִים עַל שֵׁם שִׁיבָּא. כֵּן גַּם זֹאת עָשְׂתָה בְּחַיֶּיהָ הַקְּצָרִים).

"קֶבֶר הַמִּזְרָן"? הִצְחַקְתֶּם אוֹתָהּ. הִיא לֹא הָיְתָה רְתוּקָה אֵלָיו. הִיא נֶחְלְצָה מִמֶּנּוּ יוֹם-יוֹם, עַד יָמֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים, כְּדֵי לָבוֹא לַשִּׁדּוּר שֶׁהָיָה לָהּ חַמְצָן לִנְשִׁימָה וְהִתְעַלּוּת הַנְּשָׁמָה.

עֲנָת תֶּחְסַר לְכָל מִי שֶׁשִּׂמְחַת הַחַיִּים שֶׁפָּרְצָה מֵהַמַּקְלֵט כְּאִלּוּ מִשּׁוּם מָקוֹם בְּכָל יוֹם בְּשָׁלוֹשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם נִחֲמָה אוֹתוֹ וְעוֹדְדָה אוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ לָשֵׂאת בְּעֹל יוֹמוֹ.

דָּן כָּנֶר - לְזִכְרָהּ הַבָּרוּךְ שֶׁל עֲנָת דֹּלֶב (נִכְתַּב בְּשָׁלוֹשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִים, מוּל מַקְלֵט שׁוֹתֵק שֶׁל רֶשֶׁת בּ')

הביא לפרסום: רן בוקר