דנמרק בתפקיד ישראל: "עולם, אל תשנא אותנו"
הריגת מריוס הג'ירף וחוק החרמת החפצים מפליטים שהזכיר לרבים את ימי הנאצים, הוציאו שם רע לדנמרק - שהייתה בעבר מזוהה עם סובלנות, שלום ורווחה. עכשיו, בקמפיין הסברה, היא מנסה לשכנע את העולם שכלום לא השתנה: "תקשיבו לעובדות, גם אם הן לא מתאימות לאג'נדה שלכם"
לטלוויזיה בדנמרק יש בימים אלה בקשה אחת לעולם: "אל תשנאו אותנו!".
כמה אירועים שסוקרו בהרחבה ברחבי תבל – החל בהוצאתו להורג של מריוס הג'ירף וביתורו הפומבי בגן החיות בקופנהגן וכלה בחוק שאושר לאחרונה בפרלמנט הדני, ומאפשר למשטרה להחרים חפצי ערך של מהגרים המגיעים למדינה – הובילו לשורה של כתבות שליליות על המדינה, וגרמו לעולם להתחיל לשאול אם משהו באמת רקוב בממלכת דנמרק.
כעת, המדינה הסקנדינבית הקטנה, שבה חיים 5.6 מיליון תושבים, מנסה להשיב לעצמה את התדמית המכובדת, זו של המדינה שדורגה פעמיים במקום הראשון במדד האושר העולמי של האו"ם.
שגרירויות דנמרק בעולם עשו בשבועות האחרונים מאמצים גדולים לפרסם באינטרנט עובדות על משבר המהגרים של אירופה כפי שהוא נראה מעיניה של דנמרק, וערוץ השידור הציבורי DR שידר סרטון סאטירי באנגלית עם מסר ברור.
"אנחנו מצטערים מאוד, אבל דנמרק אינה מקום גרוע כל כך", נשמע בפרסומות קול במבטא דני כבד, "אל תשנאו אותנו". בסרטון, שנמשך שתי דקות, מועלים על נס כל הדברים שהביאו לדנמרק פרסום חיובי עד לאחרונה: עיצוב, בייקון, קוביות לגו צבעוניות והסופר האנס כריסטיאן אנדרסן, "שתמיד כתב על יצורים מכוערים, עניים, נכים וקטנים שבסופו של דבר התקבלו על-ידי החברה".
הסרטון מבקש להזכיר לצופים שדנמרק מאמצת לחיקה הן ניאו-נאצים והן מובלעת הִיפים חופשיים בקופנהגן, וכי היא הייתה המדינה הראשונה בעולם שאישרה בחוק פורנוגרפיה, ב-1969, והתירה להומוסקסואלים להירשם בברית זוגיות עשרים שנה אחר כך. בסרטון מציינים גם שבדנמרק בירה זולה ממים.
"נוצר צורך ליצור משהו שיתקן את התדמית הרעה של דנמרק", הסבירה אירנה סטרוייר, מנהלת ערוץ DR3 הדני, בעודה צוחקת. "זאת הייתה דרך לסכם לצופים מיהם הדנים – לטוב ולרע".
נעשה גם ניסיון להבהיר את המצב בנוגע למהגרים והרכוש שלהם. חוק שעבר לאחרונה בפרלמנט הדני קבע שהתנאים שלהם זוכים מבקשי מקלט המגיעים לדנמרק מרשויות הרווחה יהיו זהים לאלה שלהם זכאים האזרחים הדנים – כלומר אדם שיש ברשותו רכוש בשווי של יותר מ-10,000 קרונות (1,500 דולר) יהיה חייב למסור אותו כדי לקבל הטבות סוציאליות. החוק הזה עורר ביקורת באירופה, והיו שהשוו אותו להחרמת רכוש מיהודים על ידי הנאצים בימי השואה.
"לפעמים מתבלבלים וחושבים שאנחנו הולכים לקחת תכשיטים של אנשים. לא ניקח תכשיטים", אמר כריסטיאן ינסן, שר החוץ של
דנמרק, בראיון בטלוויזיה.
לדברי וינסנט פ. הנדריקס, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת קופנהגן, קמפיין יחסי הציבור עשוי להרגיע חלק מהמבקרים, אבל ברשתות החברתיות עשויים אנשים מכל העולם להמשיך לבטא את זעמם. "יש אנשים שלא רוצים אפילו להקשיב לעובדות אם העובדות לא תואמות את האג'נדה שלהם", אמר.
לפנייה לכתב/ת 
