"מיליון שקל לעוד חדר". סיפורן של המשפחות שברחו מתל אביב
נתוני הלמ"ס ליום המשפחה חשפו כי תל אביב מובילה בשיעור הזוגות ללא ילדים. שיחות עם הורים שעזבו את העיר מבהירות כי עבור רבים מהם הבחירה הייתה בין הצטופפות בדירת 3 חדרים לבית גדול. גם מערכת החינוך ספגה ביקורת. ולנתונים בהרחבה: כמה כסף מוציאה משפחה על פיתות וסיגריות?
"בשלב מסוים הרגיש לי מאוד צפוף שלושה ילדים בדירה קטנה במרכז תל אביב". כך סיפרה אתמול (א') בשיחה עם ynet ליאת, אימא לשלושה ילדים, שבשנת 2013 עזבה את תל אביב להרצליה. "יש פה הרבה דברים שאין שם, כמו מגרש כדורגל קרוב, טרמפולינות ובריכה. הכול יותר נגיש". מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו לקראת יום המשפחה מחר עולה כי תל אביב היא העיר המובילה בארץ בשיעור הזוגות ללא ילדים (39.9%).
בן זוגה של ליאת רצה לשחזר את הילדות שלו במרחבים פתוחים בשכונה שבה כולם מכירים את כולם. "הילדים פה מאושרים", אמרה, "החיים שלנו בתל אביב התנהלו מחוץ לבית - בשדרות רוטשילד, בים ובכיכר רבין. אופי הפעילות שלנו היום השתנה והילדים מעדיפים את זה". גם מערכת החינוך הייתה שיקול מרכזי במעבר של המשפחה שגילאי ילדיה נעים בין שנה ושמונה חודשים לשמונה. "עברנו לפני שהילד הגדול עלה לכיתה א'", סיפרה. "לא התחברנו לבית הספר שהוא היה צריך ללכת אליו, ובתי הספר לטבע או לאמנות לא היו פתוחים לכולם. כאן בשכונה יש בית ספר לאמנויות וילדי השכונה מתקבלים אוטומטית".
עם זאת, ליאת לא הסתירה שיש גם חסרונות. "זה לגור בפרבר שלעומת תל אביב זה חצי כפר", סיפרה. "החיים שלנו היו נוחים כי הכול היה פתוח 24 שעות. פה אתה צריך להיערך מראש".
"בתל אביב מוותרים על שטחים לטובת מגדלים"
הממוצע של גודל משפחה ישראלית הוא 3.7 נפשות - 3.54 נפשות במשפחה שבראשה עומד יהודי ו-4.61 נפשות במשפחה שבראשה עומד ערבי. מבין הערים הגדולות, ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה הוא בבני ברק - 4.57 נפשות למשפחה. מספר הנפשות הנמוך ביותר למשפחה הוא בתל אביב - 2.95. המספר הממוצע של ילדים עד גיל 17 למשפחה עמד ב-2014 על 2.4. 54.2 אחוזים ממשקי הבית גרו בצפיפות של פחות מנפש לחדר.
ההשפעה של הזינוק במחירי הדיור ניכרת כמעט בכל בית בישראל: בשנת 2005 ההוצאות על דיור היוו 21.9 אחוזים מסך ההוצאות החודשיות (24.8 אחוזים במשפחות ללא ילדים ו-19.5 אחוזים במשפחות עם ילדים). בשנת 2014 זינקו ההוצאות על דיור ל-24.5 אחוזים מסך ההוצאות החודשיות (27.4 אחוזים במשפחות בלי ילדים ו-21.9 אחוז במשפחות עם ילדים).
ארז היילוייל, נשוי ואב לארבעה ילדים בני שנתיים עד 8, התגורר עד חודש אוגוסט בדירת שלושה חדרים ברחוב חובבי ציון בתל אביב עד שעזב לדירת חמישה חדרים ברמת השרון. "השיקולים היו בעיקר חינוך", הסביר. "למדתי שעיריית תל אביב מעוניינת להשקיע בחינוך של הילדים במרכז העיר כמה שפחות, זה לא משתלם לה".
כשנשאל למה לא עבר ממרכז תל אביב לצפון העיר או לדרומה, השיב: "הדרום לא בא בחשבון בגלל המרחק מהעבודה. אני עם אופניים חשמליים והיה חשוב לי לשמור על רדיוס מסוים. לגבי הצפון, בדקנו מחירים וזה היה להוסיף מיליון שקלים לעוד חדר אחד. כשעברנו לרמת השרון קיבלנו עבור הכסף הזה שני חדרים.
"תל אביב הופכת לעיר שלמשפחה עם ארבעה ילדים קשה להתגורר בה באופן שיהיה מרווח. בעיניים שלי, ברמת השרון יש יותר רצון לפתור את הבעיות של הורים. בתל אביב נותנים לך את ההרגשה שאתה צריך להסתדר לבד". היילוייל מרוצה מהמעבר: "אני רואה עכשיו הרבה יותר ירוק בעיניים. בתל אביב מוותרים על שטחים לטובת מגדלים".
בשיחה סיפרה הדס על הקושי לנהל חיי משפחה בעיר הגדולה. "זה בא לידי ביטוי בחוגים של הילדים", סיפרה. "היו לי אופניים שהסעתי עליהם שני ילדים, אבל בימים של גשם או בימים אחרים אתה חייב אוטו. אם הייתי לוקחת את הילדה לחוג, אז הייתי צריכה להעלות את כולם לאוטו וגם לחכות בחוץ כי עד שהייתי חוזרת הביתה ומוצאת חנייה אז הייתי צריכה לחזור ולקחת אותה, אז כבר נשארים בחוץ".
גם הילדים, לדבריה, נהנים מחופש תנועה. "כאן במושב הילדים עצמאיים והולכים ברגל או רוכבים על אופניים", סיפרה, "בתל אביב אני לא רואה הורים שולחים ילד בכיתה ב' לחבר. יש כבישים, והמרכז עצמו פחות ידידותי לילדים".
סגן ראש עיריית תל אביב אסף זמיר מתח ביקורת על נתוני הלמ"ס ואמר כי "השוואת אחוז המשפחות בעיר לאחוז המשפחות בערים סמוכות, והסקת מסקנות על חיי העיר על בסיס זה חוטאת להבנה של תפקידו של מטרופולין". הוא הוסיף וציין כי מספר המשפחות עם ילדים צעירים בתל אביב-יפו נמצא בעלייה חדה כבר כמה שנים. "משפחות צעירות רוצות לגור בתל אביב-יפו", סיכם. "בניגוד לנטען, מספרן בעיר עולה - ובגדול".
מיקי גיצין, חבר מועצת העיר תל אביב מטעם מרצ, אמר כי בשנים האחרונות יש עשייה במטרה לעצור את ההגירה השלילית של משפחות. "אנחנו רואים עלייה משמעותית בכמות הילדים בעיר, ובין 2008 ל-2013 הייתה עלייה של כ-11 אחוז", אמר.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "בשנים האחרונות חל גידול עקבי במספר המשפחות שבוחרות לגדל את ילדיהן בעיר. בשנה האחרונה גדל מספר הילדים במערכת החינוך בכ-2,300 בהשוואה לשנה שעברה. מאז שנת 2012 נפתחו בעיר כ-200 כיתות גן חדשות, ולקראת שנת הלימודים הקרובה צפויות להיפתח עוד 20 נוספות. זאת בנוסף לארבעה בתי ספר חדשים שנפתחו בשנים האחרונות ולשלושה בתי ספר שנבנים בימים אלו".
עוד נמסר כי "באשר לשטחים הירוקים, כמעט רבע משטחה של העיר מכוסה ירוק ומהווה פארקים, גנים, חורשות, פסי ירק ושטחי בור. רק לאחרונה פורסמו נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2014 המראים כי יותר מ-78% מתושבי העיר תל אביב-יפו מרוצים מכמות השטחים הירוקים והפארקים באזור מגוריהם".
נתונים על הרגלי הצריכה
ואחרי שהמשפחות החליטו אם להישאר בתל אביב או לעזוב אותה, על מה הן מוציאות כסף? ההוצאה הגדולה ביותר היא על ארוחות מחוץ לבית. המשפחה הממוצעת מוציאה 402 שקל בחודש על ארוחות מחוץ לבית.משפחה ממוצעת מוציאה 3 שקלים בלבד בחודש על לחם לבן, ו-9 שקלים בחודש על לחם פרוס. פיתות, כך מתברר, פופלריות ומצריכות השקעה של 25 שקל בחודש למשפחה ממוצעת.
ההוצאה על אוטובוס למשפחה ממוצעת עומדת על 56 שקלים בחודש. על חשבון טלפון סלולרי מוציאה המשפחה הישראלית הממוצעת 212 שקלים בחודש. ההוצאה על סיגריות, טבק וצורכי עישון עומדת על 134 שקלים למשפחה ממוצעת
על תרומות למפעלים ומוסדות מוציאה המשפחה הממוצעת 74 שקל בחודש. ל-89 אחוז מהמשפחות יש טלוויזיה, ול-36.2 אחוזים יש מחשב לוח.
לפנייה לכתב/ת 
