תחרות השוער המפשל / על הדרבי התל אביבי
חלוקת המתנות של ראיקוביץ' והרוש לפחות סידרה שערים וגם הסתיימה בשוויון, אבל בדרבי עצמו, חלוקת הנקודות היא רק על הנייר. אוהדי שני הצדדים יודעים שהפועל יצאה מנצחת. אורי קופר מנתח את הבונקר האדום שקבע סופית כי באר-שבע היא הפייבוריטית להנפת הצלחת, ומסביר איך ההרכב ההתקפי של פיטר בוס נתקע
אחד הדברים היפים בספורט הוא קרב ראש בראש בין שני שחקנים גדולים. אחד עושה מהלך, השני מתעלה עליו. אחד מבקיע, השני מחזיר. זוכרים דרבי אחר, לפני שנתיים, ערן זהבי נגד עומר דמארי? משהו כזה. גם אתמול היתה תחרות, אבל אחרת. תחרות השוער המפשל לשנת 2016 בין פרדרג ראיקוביץ' לאריאל הרוש, כשכל אחד מהם עזר ליריבה להבקיע. אין מנצח בתחרות הזו, שוויון, אבל לפחות במשחק המרכזי יותר יש מנצחת, וקוראים לה הפועל ת"א.
- לתגובות ה-1:1 בין מכבי להפועל ת"א
נכון, המשחק עצמו הסתיים בשוויון, בזכות אותם שוערים (ועזרה של איתן טיבי בגול הראשון), בלעדיהם היינו מקבלים ערב מאופס, אבל היה מספיק לראות את ההליכה השפופה של אוהדי מכבי בסיום ואת השירה מהצד של הפועל כדי להבין שלא מדובר בשוויון אמיתי אלא רק על הנייר. זו עונה נוראית של הפועל, וגם אתמול, עם בונקר מפואר, בעיקר במחצית השנייה, היה אפשר לראות שמדובר בקבוצת תחתית, אבל אם הנקודות שלקחה ממכבי ייתנו את האליפות להפועל באר-שבע יש תחושה שבצד האדום אפילו יסיימו את העונה אפילו עם חיוך. בהנחה וגם יישארו בליגה, כמובן.
זה היה, כצפוי, משחק הגנתי מאוד של הפועל, שכמו נגד באר-שבע במחזור הקודם הצליחה לצופף לא רע את האמצע. במחצית הראשונה הפועל עוד ניסתה לשלוח כדורים ארוכים לארון שוינפלד (חזק ומהיר, אבל לוקה מעט בטכניקה), אבל בשנייה ויתרה גם על זה. הרוש, שהיה אמור להוציא כדורים ארוכים למתפרצות, קיבל אולי השראה מהסופרבול שייערך הלילה ובעט לשמיים בלי מטרה ששחקן אחר יגיע לכדור. פשוט החזיר אותו למכבי.
הפועל התגוננה בכל הכח, אבל עדיין, הפער שנפתח בין מכבי למקום הראשון הוא קודם כל באשמת מכבי. המשחק שלה חזר על עצמו יותר מדי והתבסס שוב ושוב על הרמות מהאגפים. כשהיריבה מצופפת ככה נכון לעבוד מהצדדים, לרווח את המשחק, אבל צריך קודם כל לדייק בהרמות האלה אחרת אין טעם, ובנוסף חשוב לגוון.
ההרכב של מכבי היה התקפי מאוד, עם ברק יצחקי והאריס מדוניאנין כקשרים מרכזיים לפני גל אלברמן – איזה הבדל בתכונות האופי מאשר קישור שכולל את נוסא איגיבור ודור פרץ – אבל גם יצחקי ומדוניאנין, שבכל פעם אחד מהם הלך לאחור כדי לנהל ליד אלברמן, לא הוסיפו מספיק תחכום מהאמצע, וכשהכדור כן הגיע מהצד הם היו רחוקים מהשער.
מדוניאנין דווקא נראה לא רע, גם בתנועה על שטח קטן וגם בדיוק המסירה, אבל מכבי לא הצליחה לפרוץ את הגנת הפועל מהאמצע. עוד הרמה של טל בן-חיים, עוד הרמה של דור מיכה, עוד הרמה של אלי דסה, עוד הרמה של עומרי בן-הרוש. שבלוני. פעם אחת הרמה כזו נכנס במקרה.
אם היא רוצה לזכות באליפות העונה מכבי תהיה חייבת להוסיף מימד של התקפה מהמרכז. בשביל זה גם מדוניאנין פה. האם היא תצליח להדביק את באר-שבע? זו תהיה משימה קשה. כרגע, וצריך לומר זאת, באר-שבע הפייבוריטית להנפת הצלחת. כמובן שאם זה יקרה בהפועל ישמחו עוד הרבה יותר מאשר אתמול.
לפנייה לכתב/ת 
