שיגור הטיל. דיבורים לא ירסנו את צפון קוריאה
כל זמן שהתגובות והסנקציות של העולם לפרובוקציות הצפון קוריאניות יהיו רפות, אין למדינה המבודדת שום סיבה לשנות את מדיניותה, והיא תמשיך לצפצף על כולם ולבצע עוד ניסויים גרעיניים ושיגורי טילים בליסטיים
מערכת היחסים בין צפון קוריאה לבין מדינות אסיה ומועצת הביטחון של האו"ם דומה לתוכנית הרדיו "הכול דיבורים" בקול ישראל. כולם מדברים אבל לא עושים רבות, בניגוד לצפון קוריאה. פיונגיאנג מבטיחה ומאיימת בשנים האחרונות שתבצע ניסויים גרעיניים ושיגורי טילים. ברוב המקרים היא עומדת בהבטחותיה, למעט ההבטחות להעלות באש את דרום קוריאה.
עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
בחינת ניסויי הגרעין הצפון קוריאניים, מהראשון (ב-2006) ועד האחרון (בינואר 2016) וניסויי הטילים ארוכי הטווח לאורך השנים, מראה שכל הניסיונות להרתיע את המדינה הקומוניסטית המבודדת מלבצע את הניסויים הגרעיניים ולערוך ניסויי טילים כשלו כישלון חרוץ.
פיונגיאנג לא משלמת מחיר גבוה על מדיניותה
מדוע הכול דיבורים? הממשלים האמריקני, היפני, הדרום קוריאני ואף הרוסי והסיני מזהירים בכל פעם מחדש את צפון קוריאה להימנע משיגור טיל או לערוך ניסוי גרעיני. לעתים גם מועצת הביטחון של האו"ם מצטרפת לדרישה. פיונגיאנג, בכל פעם מחדש, אינה נעתרת לבקשה. זכורה לכולם אזהרתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה למנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און להימנע מביצוע אחד מהניסויים שערכה פיונגיאנג. אזהרה זו "ריגשה מאוד" את מנהיג צפון קוריאה, והוא החליט לקיים את הניסוי למרות האיום האמריקני. אמנם מועצת הביטחון, יפן ואף ארה"ב הטילו לאורך השנים סנקציות ישירות על צפון קוריאה בעקבות ניסויי הטילים והניסויים הגרעיניים, אולם עיון מעמיק בסנקציות שהוטלו על פיונגיאנג מגלה שהמחיר שמשלמת צפון קוריאה על הפרובוקציות שלה אינו גבוה מספיק לגרום לפיונגיאנג לשקול מחדש את מדיניות ניסויי הטילים והגרעין שלה.
אחת הבעיות המרכזיות בהתמודדות עם צפון קוריאה היא במסרים הבעייתיים שמקבלת פיונגיאנג ממדינות האזור וממועצת הביטחון. חודש עבר מאז ערכה צפון קוריאה את הניסוי הגרעיני הרביעי שלה, ועדיין לא החליטה מועצת הביטחון אילו סנקציות יוטלו עליה. טוקיו, סיאול, וושינגטון, מוסקבה ובייג'ינג מנסות להגיע להסכמה שתאפשר להן להצביע על סנקציות חדשות במועצת הביטחון. ככל שעובר הזמן מאז הניסוי הגרעיני האחרון, כך נחלשת עוצמת המסר שאמור להסביר לפיונגיאנג את חומרת המעשה שלה.
הרבה דיבורים, מעט מעשים
הצהרותיהם של אובמה, נשיאת דרום קוריאה פארק ג'ן-הייאה, ראש ממשלת יפן שינזו אבה ואף נשיא סין שי ג'ינפינג בגנות הניסוי הגרעיני והשיגור האחרון של הטיל ארוך הטווח אינן מספיקות אם הן אינן מגובות בסנקציות חריפות. בעיה נוספת היא סוג הסנקציות ואופן יישומן. אם המסר שמקבלת צפון קוריאה על ניסויי טילים וגרעין הן סנקציות מוגבלות יחסית שאינן מיושמת בצורה אחידה על ידי חברות מועצת הביטחון ומדינות האזור, אל נתפלא שפיונגיאנג תמשיך במדיניות הפרובוקציות שלה.
סין, רוסיה, ארה"ב, יפן ודרום קוריאה, החברות בשיחות שש המדינות עם צפון קוריאה, צריכות להתעלות מעבר למאבקי הכוחות בין ארה"ב לבין סין ומעבר לחוסר ההסכמות בין מדינות אסיה המגבילות את יכולת שיתוף הפעולה ביניהן. כל עוד מדינות אלה לא יצליחו להתגבר על המחלוקות ביניהן, הן לא יצליחו להעביר את המסר הראוי לצפון קוריאה. במצב הנוכחי נמשיך לשמוע הצהרות מאיימות לפעולה מצד מדינות האזור כלפי הפרובוקציות של צפון קוריאה. אולם כל עוד תגובות אלו יהיו רפות, במסגרת "הכול דיבורים" ומעט מעשים, לא ניתן יהיה לצפות מפיונגיאנג לשנות את מדיניותה.
ד"ר אלון לבקוביץ הוא חוקר במכון בגין-סאדאת
לפנייה לכתב/ת 
