עלייה בגביית המסים בינואר: על מה שילמנו יותר?
בחודש ינואר גבתה מאיתנו המדינה 10% יותר מס מאשר בשנה שעברה - עלייה של 4% במס הישיר, ו-17% במס העקיף. בין הסיבות: ההוצאה שלנו על כלי רכב וסיגריות. המרוויחים הגדולים - משקיעי שוק ההון, ששילמו החודש 59% פחות מס לעומת השנה שעברה
הכנסות המדינה ממסים הסתכמו בחודש ינואר ב-27.4 מיליארד שקל - גידול של 10% לעומת ינואר 2015. יתר ההכנסות עמדו על 300 מיליון שקל, כך עולה מנתוני ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים. נתון ההכנסה ממסים משקף שיא גבייה לחודש בודד. עלייה נרשמה גם בהכנסות מיסוי מקרקעין בשל פעילות מוגברת בעסקאות בדירות. גם בהוצאות משרדי הממשלה חל גידול, כתוצאה מתוספות שכר ומגידול בתקציבי המשרדים.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
חודש ינואר מסמן עודף בסך 3.9 מיליארד שקל בפעילותה התקציבית של הממשלה, מה שמשקף הכנסות גבוהות במיוחד ממסים. בתקציב 2016 מתוכנן גירעון שנתי של 35 מיליארד שקל, המהווים 2.9% מהתמ"ג. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 2.2% מהתמ"ג. בפעילות למימון היה בחודש ינואר עודף בסך 4.2 מיליארד שקל.
עודפי גבייה במס ישיר ועקיף
ההכנסות ממסים עלו בשיעור ריאלי של 10% בהשוואה לינואר אשתקד. הגבייה ממסים ישירים עלתה ב-4%, והגביה ממסים עקיפים עלתה ב-17%. רוב הגידול בהכנסות ממסים עקיפים הוא בזכות יבוא נמוך של כלי רכב בינואר אשתקד ויבוא מוגבר של כלי רכב בינואר 2016.
גביית המסים בפועל עלתה על החזוי ב-1.9 מיליארד שקל - סכום אשר מתחלק לעודף של 700 מיליון שקל במסים ישירים ועודף של 1.3 מיליארד שקל במסים עקיפים. זאת על פי תחזית גביית המסים לשנת 2016 כפי שמופיעה בתקציב, ושעומדת על 277.3 מיליארד שקל לשנה כולה ועל 25.5 מיליארד שקל לינואר 2016.
המגמה בחודשים האחרונים מעידה על גידול מתמשך בגביית מסים בקצב שנתי ממוצע של כ-6%. הכנסותיה של רשות המסים עמדו בינואר 2016 על 26.8 מיליארד שקל לעומת 24.8 מיליארד שקל בינואר 2015. ההכנסות ממסים ישירים עמדו על כ-13.7 מיליארד שקל לעומת 13.2 מיליארד שקל בינואר 2015. בניכוי תיקוני חקיקה עלו ההכנסות בשיעור של כ-4%. הגבייה מסך כל הניכויים בחודש ינואר עמדה על כ-8.4 מיליארד שקל - ירידה של 5.2% לעומת ינואר 2015. ירידה זו נובעת בעיקרה מתשלום חריג ב-2015.
ירידה בגביית המס משוק ההון
הגבייה משוק ההון עמדה על 136 מיליון שקל - ירידה של 59% לעומת ינואר 2015, ובעקבות הירידות החדות בשוק ההון חלה ירידה בשיעור 98% בגביה מניירות ערך.
ההכנסות ממיסוי מקרקעין עמדו על 936 מיליון שקל - עלייה של 29% לעומת ינואר 2015, וזאת בגין עסקאות שהתבצעו בנובמבר ובדצמבר 2015 - עם פעילות מוגברת בעסקאות נדל"ן למגורים. החזרי מס הכנסה שיקפו גם הם עלייה, של 19%, ועמדו על 1.1 מיליארד שקל.
ההכנסות ממסים עקיפים עלו ל-13.2 מיליארד שקל לעומת 11.6 מיליארד שקל בינואר 2015 - עלייה בשיעור ריאלי של 17%. עיקר הגידול נובע, כאמור, מיבוא כלי רכב גבוה השנה לעומת יבוא נמוך בשנה הקודמת.
ההכנסות ממס ערך מוסף עלו גם הן, מ-9.1 מיליארד שקל בינואר 2015 ל-9.3 מיליארד שקל בינואר 2016 וההכנסות ממס קנייה יבוא עלו אף הן, בשיעור של 78%, ועמדו על 1.9 מיליארד שקל. גידול זה מוסבר בגידול של 133% בסעיף כלי הרכב ובגידול של 36% בסעיף הסיגריות.
סך הוצאות הממשלה הסתכמו בחודש ינואר ב-23.8 מיליארד שקל, הכוללים 19.5 מיליארד שקל על הוצאות משרדי הממשלה, 4.3 מיליארד שקל תשלומי ריבית על החוב הממשלתי ו-100 מיליון שקל תשלומי ריבית וקרן למוסד לביטוח לאומי.
הוצאות משרדי הממשלה האזרחיים והוצאות מערכת הביטחון שיקפו גידול לעומת ינואר 2015 - שמוסבר בן היתר בתוספות השכר, בגידול שחל בתקציבי המשרדים בשנת 2016 ובשינוי בהתפלגות ההוצאה הצפוי על פני השנה הנוכחית בהשוואה ל-2015.
הוצאות משרדי הממשלה עמדו בחודש ינואר 2016 על 15.8 מיליארד שקל - עלייה של כמעט 23% בהשוואה לינואר 2015, אולם שינוי זה נושא משמעות טכנית היות שחודש ינואר 2015 היה חודש קשה ו"חונק" עבור משרדי הממשלה בשל ההתנהלות לפי משטר 1/12 בהיעדר תקציב מדינה מאושר. בינואר 2016, לעומת זאת, המשרדים כבר התנהלו תחת תקציב מאושר שגם גדל, ולא נשא בחובו מגבלות כבשנה שעברה.
לפנייה לכתב/ת 
