מלחמת בועות במקום ירי משני הצדדים
סטודנט יהודי חובש כיפה וסטודנט ערבי עטוי כפייה ניצבים משני צדי הגדר ומפריחים יחד עם חבריהם בועות סבון. סטודטים מכל העולם יזמו ומשחקים בסרטון שנועד לקדם דו קיום ורגיעה במטרה לשתף בתקווה לדיאלוג לא אלים וסבלני. צפו
מאחורי הסרטון עומדים סטודנטים במכון הערבה העוסק במנהיגות סביבתית ובקידום דיאלוג אזורי באמצעות הגנה על הסביבה ועל מקורות החיים המשותפים. במכון לומדים מדי שנה סטודנטים יהודים ופלסטינים, ירדנים, אמריקאיים ואירופאיים וחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים עוסק ביצירת שיתוף פעולה אזורי.
בסרטון שנעשה כיוזמה פרטית של הסטודנטים ונועד לקדם דו קיום ורגיעה, רואים סטודנט יהודי חובש כיפה וסטודנט ערבי עטוי כפייה ניצבים משני צדי הגדר. הסטודנטים מציגים אפשרות אחרת: מלחמת בועות סבון ובסוף הסרטון קוראים לצופים להעלות סרטוני בועות בעצמם.
מכון הערבה ללימודי הסביבה, הוא מרכז אקדמי מוביל לפיתוח מנהיגות סביבתית במזרח התיכון. מ-1996 עוסק המכון בתוכניות לימודים ומחקר אקדמי בתחומי הסביבה השונים, תוך דגש על שיתוף פעולה בין ישראל ושכנותיה, המיועדות לסטודנטים ישראלים, ירדנים, פלשתינאים וסטודנטים מרחבי העולם, שלומדים וחיים יחד בקיבוץ קטורה שבערבה הדרומית.
יוזמות הפרויקט הן הסטודנטיות נועה גלוסקינוס מישראל וסשה פרי מספרד שגם משתתפות בסרטון. "הסרטון הזה הוא יוזמה של קבוצת סטודנטים מישראל, פלסטין, ירדן, גרמניה, פולין, ארצות הברית וארגנטינה", מספרת גלוסקינוס. "למדנו יחד בסימסטר סתיו 2015 במכון ערבה ללימודי סביבה. במהלך הסמסטר עברנו סמינרים בנושאי מנהיגות והובלה לשלום אחד עם השני ועם הסביבה.
דרך הסמינרים והחיים המשותפים יחד בקיבוץ קטורה למדנו שבכל דיון יש כמה נרטיבים, ושאף פעם אין אמת מוחלטת אחת. הבנו יחד שכדי לבנות אמון ולהבין אחד את השני טוב יותר אנו צריכים להקשיב, ללמוד ולקבל את הנרטיב השונה של האחר ולתקשר בצורה בלתי אלימה".
"בעזרת דיאלוג כזה נוכל לקדם שינוי אל עבר דו קיום בשלום,שיון זכויות, חופש וביטחון", מוסיפה פרי. "מטרתנו היא לשתף בתקווה שלנו לדיאלוג לא אלים וסבלני, ובעיקר - לחתור לשינוי. אנחנו לא זקוקים שהשינוי יבוא מהפוליטיקאים, בואו לא נחכה להם ונתחיל ליצור את השינוי שאנחנו רוצים בעצמנו."
הסטודנט הערבי ישראלי בילי הייק ערבי ישראלי, מככב בסרטון כפלשתיני עם כפייה ומסכם: "החלטתי להשתתף בסרטון כדי להעביר מסר ברור שיש אנשים, משני הצדדים שאכפת להם מהקונפליקט והיו מעוניינים להגיע לפתרון, ויש אנשים משני הצדדים שמאמינים בשלום וחושבים באופן זהה. אני חושב שהרגע שבו נתחיל לתקשר עם מי שמוגדר שונה מאיתנו הוא הרגע שנתחיל לראות את הצד השני כחבר ולא כאויב. פשוט צריך להפסיק לפחד".