המדינה מערערת על העונש של האנס שלא נשלח לכלא

המדינה ערערה היום (ג') לבית המשפט העליון על גזר דינו של יניב נחמן, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של אונס ומעשה מגונה בכוח, ונידון בין היתר לשישה חודשי עבודות שירות ומאסר על תנאי, בנוסף לחצי שנה שבה היה נתון במעצר. המדינה מבקשת מבית המשפט להחמיר החמרה משמעותית בעונשו של נחמן.

אתמול ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ דוד ביטן (הליכוד) פנו לפרקליט המדינה שי ניצן בבקשה לערער על קולת עונשו של נחמן.

יניב נחמן(צילום: מוטי קמחי)

העונש של נחמן עורר סערה ציבורית גדולה ומחאה ברשתות החברתיות. תמונתו הופצה ושותפה בעשרות פורומים, שביקשו למצות עמו את הדין, מכיוון שלטענתם מערכת המשפט לא עשתה זאת כראוי.

נחמן נחשד בתחילה בשימוש בסם אונס. אף שטרם נמצאה הוכחה לשימוש בסם זה, האמינו במשטרה ובפרקליטות שהצליחו לגבש ראיות לשורה של עבירות מין חמורות אחרות, בהן אינוס. על פי הנטען נגדו, נחמן נהג למזוג לנשים שאיתן יצא אלכוהול, ואז, כשהיו מעורפלות חושים וללא יכולת להתנגד, הוא צילם אותן בתנוחות אינטימיות ובעל אותן שלא בהסכמתן. צוות החקירה טען כי הוא פעל כך עם נשים רבות, שהתעוררו עירומות לצדו ולא זכרו מה קרה מרגע השתייה ועד שהתעוררו. 

במסגרת הסדר טיעון עמו נמחקו שניים מתוך שלושה אישומים של אונס ומעשים מגונים. בכתב האישום המקורי היו שלוש מתלוננות, אולם בכתב האישום המתוקן נשארה רק אחת. שתי מתלוננות נמחקו מכתב האישום בשל קשיים ראייתיים. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו חצי שנת מאסר בלבד שתרוצה בעבודות שירות, לאחר שהודה והורשע בעסקת טיעון באונס ובמעשה מגונה בצעירה.

עונש מינימום לעבירת אונס: 4 שנות מאסר

כעת הגישה פרקליטות המדינה ערעור לבית המשפט העליון על עונשו, ומבקשת להחמיר משמעותית בעונשו. את הערעור הגישו מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, עו"ד ג'ואי אש, ועו"ד הילה גורני. לדבריהם, "טעה בית המשפט המחוזי בתל אביב כאשר גזר על נחמן עונש שאין בו כל הלימה לחומרת מעשיו ולמידת אשמתו, עונש החוטא לשיקולי הרתעת המשיב עצמו והרתעת הרבים, ושאיננו מבטא את מדיניות הענישה הראויה בעבירות מין בכלל, ובעבירות אינוס ומעשה מגונה בכוח בפרט".

הפרקליטות טענה כי בית המשפט שגה בקביעת עונשו של נחמן לאור כך שעונש המינימום על עבירת אונס עומד על ארבע שנות מאסר.

"עבירת האינוס היא עבירה חמורה, שפגיעתה קשה", נכתב. "החומרה היתרה בעבירה זו טמונה בראש ובראשונה ברכיבים של הפקעת הרצון החופשי של נפגע העבירה, הפגיעה באוטונומיה שלו, החדירה לגופו והפגיעה הקשה בכבוד האדם שלו. לפגיעות אלה ישנן השלכות ארוכות טווח על נפגע העבירה". לפיכך דרשו "עונש מאסר משמעותי בפועל".

המדינה טוענת כי בית המשפט טעה כשהתחשב במערכת היחסים הקודמת בין נחמן למתלוננת, וכשנתן משקל לכך ששמרה עמו על קשר לאחר האירועים, וגם לשיטת הסנגור קשר זה התמצה בתכתובת מינורית ביותר בפייסבוק. הפרקליטות התייחסה גם לטענות על הפגיעה בשמו הטוב של נחמן וטענו כי הטענות הללו "בעלות משקל מוגבל ביותר".