לא רק כדורגל / על ההצלחה של הפועל ב"ש
הבסיס הישראלי המצוין, הפגיעה בזרים והשקט המופתי הפכו את מוליכת הטבלה לפייבוריטית מובהקת. תוסיפו לזה את הטעויות והלחץ הגדול של מכבי ת"א, ותקבלו את החבילה המושלמת לאליפות. שחר אמאנו על הקבוצה הלוהטת של אלונה ברקת, שמוכיחה שאפשר גם בלי מנג'ר
האליפות לא נמצאת בדרך לבאר שבע
, היא כבר שם. אליניב ברדה
וחבריו יכולים להיכנס להיסטוריה כמי שהחזירו את התואר לנגב אחרי 40 שנה במדבר, אך יכולים גם להפוך ללוזרים הכי גדולים של הכדורגל הישראלי אם יפספסו את ההזדמנות. זו לא רק הליגה החלשה להחריד שלא מספקת תחרות אלא בעיקר החריקות של מכבי תל אביב, שלא יכולה לתרץ זאת בעייפות מליגת האלופות, ושחקניה החלו בזמן האחרון להתעסק בנעשה בקבוצות אחרות. אין יותר מכך כדי להעיד שהצהובים לחוצים ומבינים שזה מזמן לא תלוי בהם.
טל בן חיים, למשל, העדיף להתמקד בבונקר של הפועל תל אביב כדי להצדיק את התיקו המביש מבחינת מכבי בדרבי. שום ביקורת עצמית או קבוצתית, לאחר שככל הנראה מכבי חשבה שהנקודות בכיס וזלזלה. "הפועל שמו אוטובוס ברחבה", התבטא העילוי בביטוי של מוריניו, ושכח שבקבוצה שלו, וגם אצלו, אין מספיק חוכמה כדי לפצח את המערך (הצפוף והצפוי) שהעלה גוטמן.
צפו: 0:2 לב"ש על נתניה (באדיבות ONE)
כמה ימים קודם לכן, אחרי עזיבת גילי ורמוט למכבי חיפה, אמר ערן זהבי שבמכבי תל אביב משחקים רק הישראלים הכי טובים, ומי שלא מספיק טוב לא נמצא שם. אני מניח שהוא היה רוצה לצדו שחקנים כמו מאור בוזגלו, מאור מליקסון, אליניב ברדה, יוסי בניון, מהרן ראדי, אלירן עטר, עומר אצילי ומשובחים אחרים, אבל למספר 7 של מכבי היה חשוב כנראה לעקוץ בבוז אופייני את ורמוט.
גם זהבי כנראה לא הבין את השינוי המרכזי שחוללה אלונה ברקת. אחרי שנים שבהם שחקנים בכירים ישראלים נמנעו מלהגיע לנגב או לדרום בכלל, באה ברקת ועם הכסף הגדול והתנאים הנכונים משכה אותם לשם ויצרה להם מחויבות למועדון. שחקן כמו בוזגלו מוכן לשחק רק בבאר שבע ומליקסון חזר מחו"ל היישר לקבוצה שנתנה לו את הצ'אנס והחזירה אותו לחיים אחרי האפיזודה במכבי חיפה.
בדרך הבטוחה לעבר התואר. ברק בכר(צילום: ישראל יוסף)
לברקת יש בסיס ישראלי מצוין, והיא בניגוד לקרויף גם קלעה בול בזרים ולא התביישה להמר על שוער בן 35 בין הקורות בזמן שההולנדי לקח את מכבי להרפתקה עם ילד בן 19. הפער הוא תוצאה ישירה של ניצול כל נקודות התורפה של הצהובים: החלפת המאמן, הלחץ התקשורתי, הסאגה עם יוקאנוביץ', הזרים החלשים, כל אלה שיחקו לטובת באר שבע. תוסיפו לזה את הסגל של הדרומים, שיותר מגובש מזה של מכבי תל אבי, ותקבלו חמש נקודות הפרש רגע לפני הפלייאוף.
עוד נקודת הפרש או שתיים, מה שיהפוך את הפער בין הקבוצות לשלושה משחקים, ומכבי ת"א תישבר. אין לה חוסן מנטלי, ההתבטאויות של השחקנים המרכזיים שלה רק מוכיחות את זה והלחץ רק יגבר בכל משחק. יש לה את ערן זהבי, אבל גם הוא, גדול ככל שיהיה, לא יוכל לעשות את המהפך לבדו בזמן שבבאר שבע יש קבוצה מגובשת, איכותית, ובעיקר כזאת שעובדת בלי רעש. יבשה כמו הנגב, אבל הצליחה להפריח את השממה בלי שום הצהרה מיותרת.
לפנייה לכתב/ת 
שחקני ב"ש חוגגים
צילום: ישראל יוסף
מומלצים
