לבני לכתבים הזרים: "זה בעייתי להימנע מדיווח על טרוריסט"
בכנסת התקיים דיון על האופן שבו התקשורת הזרה מסקרת את גל הטרור. ח"כ לבני טענה כי על ישראל להאיר את תשומת הלב של מערכות התקשורת בחו"ל בנוגע לדיווחים המוטעים. נציג הכתבים הזרים בארץ התגונן: "מעט מהכותרות שהתפרסמו היו לא נכונות או לא מדויקות"
שרת החוץ לשעבר, ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני), כינסה היום (ג') דיון מיוחד בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שעסק באופן שבו בוחרת התקשורת הזרה לסקר את אירועי גל הטרור הנוכחי. הדיון התקיים בין היתר על רקע הדיווח של רשת הטלוויזיה האמריקנית CBS על אודות הפיגוע בירושלים בשבוע שעבר שבו נרצחה רב-שוטר הדר כהן. בכותרת הדיווח צוין כי "שלושה פלסטינים נהרגו בעוד האלימות ממשיכה".
בדיון השתתפו נציגי ארגון הכתבים הזרים בארץ, ראש לשכת העיתונות הממשלתית, דובר צה"ל, דובר המשטרה ונציגי משרד החוץ. ח"כ לבני אמרה בפתח הדיון כי "ישראל חייבת לראות אופן הסיקור של התקשורת הזרה כסוג של זירת לחימה שבו צריך לפעול – כי בסוף זה חושף אותנו לתביעות של גופים בינלאומיים ובית הדין בהאג. עם זאת, הדיון לא נועד להיות משפט שדה לכתבים הזרים. באנו לבדוק באופן ענייני איך ניתן לפעול מולם ואיך ניתן לשפר את מערך הדוברות כדי למנוע מקרים של טעויות והטעיות חמורות. שהמצע שעליו נידונים ענייניה של מדינת ישראל להגנה עצמית, לפחות עובדתית, יהיה נכון".
.jpg "הציוץ של לבני לאחר מכן")
נציגי ארגון קמרה, שאוספים מידע על סיקור התקשורת הזרה בארץ, אמרו כי "אמנם יש תופעות של אי דיוק, אך בעיה נוספת שקיימת היא שכתבים מקטינים אלימות פלסטינית. הייתה כתבה בניו יורק טיימס שבו תיארו את הסכין של המחבל כסכין של נער צופים. זה יוצר רושם מוטעה. בניו יורק טיימס לא סיקרו את הרצח של דפנה מאיר למשל, אך כשבוע לאחר מכן הייתה כתבה על משפחה פלסטינית שעומדת מחוץ לביתה לאחר שהוצאה משם.
נציג הכתבים הזרים, לוק בייקר, אמר בדיון כי "מתוך 700 כותרות שפורסמו על ישראל בחודשים האחרונים, מספר מועט מאוד היה לא נכון או לא מדויק, וגם הם תוקנו לרוב. אנחנו כ-60 עיתונאים זרים. בכל פעם שקורה משהו אנו עוברים תהליך מאוד קפדני, יוצרים קשר עם הצבא ועם המשטרה ועם כל הגורמים בשטח כדי להבין מה קורה".
"מתלבש על תפישה בעייתית"
לבני פנתה לכתבים הזרים בדיון ואמרה כי "כל הדוגמאות מהחודשים האחרונים הן בעצם התייחסות לטרור ולקורבנות הטרור באותו אופן. התפישה שבה בסכסוך הנמשך הזה יש הרוגים בלי לציין את ההקשר - היא בעייתית ברמת העובדות. ברגע שלא מציינים שמתוך ההרוגים יש טרוריסט, מטבע הדברים זה מתלבש על התפישה שהיא גם ככה בעייתית של מדינה חזקה מול הקורבן הפלסטיני".
היא הוסיפה כי "ישראל צריכה להאיר את תשומת הלב של מערכות התקשורת
בחו"ל בעניין הזה, אפילו ברמת העורך הסטודנט שעושה את הכותרת. וכאן אני פונה לגורמים הישראליים – צריך לצאת במסע הסברתי בעניין הזה שהוא לא רק 'אתם ככה' ו'כולם אשמים ואנטישמים', אלא לנהל דיון פתוח על מה אנחנו כמדינה צריכים לעשות, אולי גם עם חלק מהכתבים שנמצאים כאן ובקרב המערכות הגדולות, כדי לצמצם למינימום את הדיסאינפורמציה בתקשורת הזרה".נציגי דובר צה"ל והמשטרה הודו בדיון כי ישנה בעיה של העברת המידע בזמן, מחשש לפרסום מידע על מוקדם על נפגעים. כמו כן עלתה בוועדה הבעיה שאופן הטיפול במקרים של כותרות מטעות ולא נכונות עובדתית מתפזרת בין יותר מדי גורמים, כמו משרד החוץ, לע"מ והדוברויות השונות ואין תהליך מסודר כיום של ניטור ותגובה מהירה.
לפנייה לכתב/ת 
