שתף קטע נבחר

 

19 שנה לאסון המסוקים: "ההורים השכולים כבר באים עם נכדים"

אחה"צ מתקיים הטקס לזכר 73 החיילים שנהרגו מעל קיבוץ דפנה בדרכם ללבנון. לאורך היום הגיעו בני משפחה שכולים לפקוד את האנדרטה במקום. "יש ימים שאני נכנס לאוטו ופשוט נוסע לכאן", מספר יהודה צופיוף, אביו של ירון ז"ל

  

19 שנה לאסון המסוקים. המשפחות באנדרטה    (צילום: אביהו שפירא)

19 שנה לאסון המסוקים. המשפחות באנדרטה    (צילום: אביהו שפירא)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

19 שנה חלפו: כל שעות הבוקר והצהריים (ד') פקדו עשרות בני משפחה שכולים ובני נוער את האנדרטה לזכר 73 חללי אסון המסוקים, בין קיבוץ דפנה לשאר יישוב שבגליל העליון. אחרי כמעט שני עשורים ההורים כבר מביאים את הילדים והנכדים. חלקם הדליקו נרות לא רק בשביל בנם אלא גם בשביל חבר שהוריו הלכו כבר לעולמם.

 

מלבד בני המשפחות, המכרים ואנשי היחידות בהן שרתו הנספים, משתתפים בטקס גם הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, צמרת הצבא ובני נוער לפני גיוס, שאף השתתפו ביום עיון שמקיימות המשפחות מדי שנה בבית ספר הר וגיא בקיבוץ דפנה. בין הבאים גם ראומה וייצמן, אלמנתו של מי שהיה נשיא המדינה בתקופת האסון, עזר וייצמן וערכה עמו אז את כל ביקורי הניחומים.

 

הרמטכ"ל אמר בטקס הזיכרון: "אני מבטיח לכם ולהם כי צה"ל לא מניח לשקט לתעתע בנו. זה שקט המאפשר שגשוג ופריחה לאזרחי שתי המדינות. אך בה בעת אנו עוקבים בדריכות ועירנות אחר השינויים ומוכנים לכל תפנית ולכל התפתחות.

אויבינו יודעים כי צה"ל הוא צבא עוצמתי, ממוקד ומקצועי, צבא שנמצא בתהליך התעצמות תמידי, משמר את עליונתו בכל המימדים ומחזק את מעמדו כצבא החזק במזרח התיכון. 

 

היום, ליד האנדרטה לזכר חללי אסון המסוקים:

 (צילום:  אביהו שפירא) (צילום:  אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)

 (צילום:  אביהו שפירא) (צילום:  אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)

 

"זו לא הפעם היחידה בשנה שאנחנו באים לפה", אומר יהודה צופיוף מפתח תקווה, אביו של ירון ז"ל, אחד הלוחמים שהיו בדרכם למוצבים בלבנון. "יש ימים שאני פשוט נכנס לאוטו ונוסע. מרגיש צורך. רק בדרך אני מתקשר למשפחה ואומר איפה אני. הפעם הראשונה שהייתי פה הייתה יום אחרי השבעה. עוד לא היה פה כלום. עוד לא ידעתי איפה זה. אמרו לי ליד בית הקברות של דפנה. יש יותר סמלי מזה?

 

"מאז אני מגיע. פעמיים, שלוש, אולי יותר בכל שנה. לפעמים מביא גם את הנכדים. הפעם באנו עם הדוד של ירון, שלא ישכחו. שיידעו".

 (צילום:  אביהו שפירא) (צילום:  אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)

 (צילום:  אביהו שפירא) (צילום:  אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)

 (צילום:  אביהו שפירא) (צילום:  אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)

 (צילום:  אביהו שפירא) (צילום:  אביהו שפירא)
(צילום: אביהו שפירא)

מכלוף בללטי ממגדל העמק היה איש קבע בגולני ושירת במצפה עדי, אחד המוצבים המרכזיים בגזרה, כששמע על האסון שבו נספה בנו רפי ז"ל. "ב-18:30 שמענו את הטלפון. שעה וחצי אחרי זה כבר ידעתי שאין לי מה לחפש פה יותר. שהחיים נגמרו, ונסעתי הביתה", הוא מספר.

 

בללטי הגיע היום עם הנכדים, שמדליקים באנדרטה הישנה נר לזכרו של הדוד שלא יכירו.

 

סמוך לאנדרטה הוא פוגש את משה קיסוס מאלפי מנשה, אביו של שחר ז"ל. השניים מתחבקים. שניהם יוצאי גולני, ובנו של קיסוס גם שירת ביחידה. "נתנו בנים לגולני ולא קיבלנו חזרה", הוא אומר. "ואחר כך עוד היינו צריכים להיאבק עד שהבינו אותנו. עד שהצלחנו להקים את האנדרטה הזו".

 

גם בני נוער שמשתתפים ביום העיון שמתקיים מדי שנה לזכר הנופלים בקיבוץ דפנה, הגיעו לאנדרטה לשמוע ולקבל הסברים על מה שקרה שם עוד לפני שנולדו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום:  אביהו שפירא
יהודה צופיוף, אביו של ירון ז"ל
צילום: אביהו שפירא
מומלצים