תורמים נגד הטכניון: נפלנו קורבן לתרמית

הטכניון. טוענים שהפיתוח נעשה במסגרת חברת הזנק(באדיבות הטכניון)

תורמים ומשקיעים שהשקיעו בטכנולוגיה חדשנית שהוצגה להם על ידי הטכניון, פנו אתמול לבית המשפט בתביעת ענק נגד המוסד ואחד מחוקריו. לדבריהם, הם נפלו קורבן לתרמית חמורה ו"התנהלות נכלולית" של חוקרים בטכניון. התובעים דורשים 38.5 מיליון שקל, בהם כלולים סכום ההשקעה והתרומה, וכן פיצוי בסך מיליון שקל. בטכניון מכחישים מכול וכול את הטענות לתרמית, וציינו כי התובעים ידעו מלכתחילה את הסיכון של ההשקעה בפיתוח.

מהתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על ידי עורכי הדין גיורא ארדינסט, אריק ברנאייזן וטל ארדינסט ממשרד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות', עולה כי התובעים, בני משפחת מילגרום, תרמו לטכניון עשרות מיליונים לאחר שהשתכנעו כי במוסד פיתחו טכנולוגיה חדשנית.

"חברת מוסד הטכניון וחוקרי הטכניון הציגו בפני בני משפחת מילגרום טכנולוגיה שמפותחת על ידי החוקרים, שעניינה ייצור חשמל באמצעות חומרים פיאזו-אלקטריים, היינו המרה של אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית", מתארים התובעים. "על מנת לשכנע את בני משפחת מילגרום להשקיע במיזם, יצרו חוקרי הטכניון משטח דריכה מיוחד, הממיר לכאורה את האנרגיה המכנית שנוצרת מדריכה עליו לחשמל, ומדליק נורות LED שחוברו למשטח. ואכן, דריכה של אדם על משטח הדריכה הדליקה את הנורות באופן מרשים ביותר".

מהתביעה עולה כי על סמך המצגים שהוצגו להם, התקשרו בני משפחת מילגרום עם החברה ועם חוקרי הטכניון במערכת של הסכמים, במטרה לפתח את הטכנולוגיה ולמסחר אותה. לדבריהם, לאורך השנים, דיווחו החוקרים על התקדמות לכאורה בפיתוח הטכנולוגיה ועל תוצאות מעודדות של ניסויים שנערכו על ידם.

על פי התביעה, השקעת המשפחה במיזם הגיעה לכדי 4.5 מיליון דולר. בנוסף, "לנוכח התרשמותו הרבה מהטכנולוגיה פורצת הדרך שהוצגה לו על ידי חוקרי הטכניון ועל ידי חברת מוסד הטכניון, ציווה מר הימן מילגרום ז"ל, סב המשפחה, על תרומה לטכניון בסך של ארבעה מיליון דולר".

עו"ד גיורא ארדינסט

בתביעה מתואר כי עם ההתקדמות שדווחה על ידי חוקרי הטכניון וחברת מוסד הטכניון, החלה משפחת מילגרום לנהל משא ומתן מסחרי עם כמה חברות תשתית מהבולטות בעולם, לגבי האפשרות לשלב את הטכנולוגיה בתשתיות הכבישים ובמסילות הרכבת. "אולם, כאשר הגיעה העת להציג את הטכנולוגיה לרוכשים הפוטנציאלים, החלו החוקרים להתחמק מקידום העניין, באמתלות משונות. בשלב זה החליטו התובעים לפנות לגופי מחקר חיצוניים כדי לאמת את תוצאות הניסויים שנערכו על ידי חוקרי הטכניון. לתדהמת התובעים, התברר כי החוקרים ביצעו מניפולציות חמורות בדו"חות ובתוצאות הניסויים. התברר כי הדו"חות ותוצאות הניסויים היו כוזבים ומזויפים וכי הטכנולוגיה לא אפשרה להפיק חשמל בהיקף משמעותי, אלא בהיקף זניח בלבד אשר נעדר כל פוטנציאל מסחרי".

יותר מכך: בתביעה נטען כי אפילו המיצג המקורי של משטח הדריכה ונורות ה-LED היה מזויף. "בדיעבד, התברר לתובעים לתדהמתם כי מדובר במעשה רמייה מוחלט. חוקרי הטכניון חיברו (בעורמה ובמעשה תרמית ממש) למשטח הדריכה סוללות (!), והן אלו שהפיקו את החשמל שהדליק את הנורות", נכתב בתביעה. "מעבר להתרשלותו של הטכניון בפיקוח ובבקרה על חוקריו ועל איכות המחקרים שבוצעו במעבדותיו ותחת חסותו, הוא חב, בצד חברת מוסד הטכניון, באחריות שילוחית למעשי הרמייה שביצעו חוקריו, תוך כדי עבודתם הרגילה", נטען.

בתגובה דחה הטכניון מכול וכול את כתב התביעה וציין כי תגובתו המלאה תוגש בבית המשפט. "לטכניון ולחוקריו מסורת מפוארת של מחקרים פורצי דרך. חלקם הפכו במרוצת הזמן ליישומים ופיתוחים מסחריים מצליחים,

בעוד מחקרים אחרים, מטבע הדברים, לא מצאו את דרכם לשוק המסחרי. המחקר המדובר בוצע על ידי החוקרים במסגרת חברת הזנק (סטארטאפ) שהקימו, ולא בחסותו ובהשגחתו המחקרית-מקצועית של הטכניון.

"התובעים בחרו להשקיע בהקמתה של חברת הזנק, ואף העסיקו בה בני משפחה. כבר מתחילת פעילותה של החברה, התובעים היו מודעים היטב לסיכויים ולסיכונים הנובעים מהשקעה מסוג זה, והדבר מצא ביטויו באופן התנהלותם ובדו"חות הכספיים של החברה. כאשר התחוור לתובעים כי יישום הטכנולוגיה באופן שבו הם היו מעוניינים ליישמה אינו אפשרי כלכלית, החלו לצוץ טענות שונות ומשונות שבינן לבין הטכניון אין כל קשר".

עוד טענו בטכניון כי כתב התביעה "עושה עוול למאות חוקרי טכניון אחרים שמחקריהם ופיתוחיהם הטכנולוגיים הצליחו והפכו לפטנטים לטובת קידום התעשייה, הרפואה והאנושות כולה".