הנס של קלאודיו ראניירי / מר עולם
המאמן האיטלקי הוכתר כלוזר האולטימטיבי אחרי 30 שנה ללא אליפות, אבל דווקא בלסטר הקטנה הפך לפייבוריט לזכייה בתואר. מאז שחזר לפרמייר-ליג הוא זנח את האובססיה הטקטית המפורסמת, ובניגוד לאופי הנוקשה שהציג פעם - היום הוא פשוט מעריץ את השחקנים שלו. נדב יעקבי מסכם מהפך
לי הרברט הפך השבוע לאיש מפורסם מאוד באנגליה. הנגר בן ה-39 הימר בתחילת העונה על חמישה ליש"ט שלסטר, הקבוצה אותה הוא אוהד, תזכה באליפות. אם זה יקרה, הרברט יגרוף לא פחות מ-25 אלף ליש"ט.
הוא כמובן לא היחיד, אבל בסוכנות ההימורים "וויליאם היל" מספרים שיש רק 12 אנשים ששמו את כספם על לסטר בתחילת העונה, כשהיחס שקיבל ההימור ההזוי הזה היה 1 ל-5,000. לשם הפרופורציה: זהו אותו היחס שמעניקות סוכנויות ההימורים לאפשרות שיתברר כי אלביס פרסלי חי, שיוכח שהמפלצת מלוך נס קיימת ושחג המולד יהיה היום החם ביותר בשנה באנגליה.
הרברט סיפר כי כשהימר באוגוסט על לסטר זה היה אחרי ששתה כמה בירות. "כשקמתי בבוקר אמרתי לארוסתי שכנראה הפסדתי חמישייה", הוא אמר. "וויליאם היל" כבר הציעה להרברט תשלום של 3200 ליש"ט במזומן אם יסיר את ההימור, אבל הוא סירב. "אני מאמין בסיפורי אגדות ואם אזכה ב-25 אלף זה ישנה לי את החיים".
לסטר, שניצלה בעונה שעברה מירידה רק בזכות ישורת אחרונה מטורפת, נחשבה בתחילת העונה לאחת המועמדות לירידה וגם כאשר פתחה את העונה מצוין, לא היה אדם אחד ברחבי הממלכה המאוחדת שהאמין שיש לה סיכוי לזכות באליפות. אפילו גארי לינקר, כוכב העבר שהחל את דרכו בלסטר ומגדיר את עצמו כאוהד הקבוצה, לא האמין. לינקר, אחד מפרשני הטלוויזיה המוערכים ביותר באנגליה, צייץ בדצמבר בטוויטר: "אם לסטר תהיה אלופה, אופיע לתכנית הפתיחה של העונה הבאה בתחתונים".
אפילו לפני שבועיים כמעט כל הפרשנים היו ספקנים. "השועלים" אמנם הוליכו את הטבלה, אבל עמדו לפני שלושה משחקים קשים מול ליברפול, מנצ'סטר סיטי וארסנל. ההערכה באנגליה הייתה שלאחר שלושת המשחקים הללו לסטר תודח מהפסגה, תאבד את המומנטום ותשאיר את הבמה לגדולות והעשירות, אבל בינתיים קרה ההיפך הגמור.
לסטר ניצחה את ליברפול 0:2 וגברה בשבת שעברה על מנצ'סטר סיטי, המועמדת העיקרית לאליפות, עם 1:3 באיתיחאד. בעקבות ניצחון החוץ המרשים על סיטי גם סוכנויות ההימורים נאלצו לשנות את היחסים ולקבוע, בפעם הראשונה, שכעת לסטר היא הפייבוריטית לזכות באליפות הפרמייר-ליג.
לסטר מוליכה כעת בראש הטבלה עם יתרון של חמש נקודות על פני טוטנהאם וארסנל ושש נקודות לפני סיטי, כשלסיום העונה נותרו 13 מחזורים. ביום ראשון בצהריים תתארח המוליכה באיצטדיון האמירויות אצל ארסנל, אחת משתי הקבוצות היחידות שניצחו אותה העונה בליגה (2:5 בספטמבר), ואם תעבור גם את המבחן הזה בהצלחה, יהיה קשה מאוד למנוע מהקבוצה של קלאודיו ראניירי לרשום את האליפות הסנסציונית ביותר בהיסטוריה של הליגה האנגלית.
אבל רגע, אנחנו מדברים על קלאודיו ראניירי. המאמן האיטלקי השרמנטי, שאין מי שלא מחבב אותו ואת ההתנהלות הנעימה שלו - אבל שלא זכה בשום אליפות ב-30 שנה. כבר מזמן יצא לראניירי שם של לוזר. של מאמן טוב, אבל לא מספיק טוב. של מאמן נחמד, אבל כזה שאין לו את ה"קילר אינסטינקט". כזה שכושל ברגע האמת, ושבסופו של יום לא מספק את הסחורה.
הג'וב האחרון שלו לפני שהגיע ללסטר היה בנבחרת יוון. הוא מונה בקיץ 2014 אחרי שהנבחרת היוונית חזרה מהמונדיאל בברזיל, והגיע עם תקוות גדולות. אבל אחרי ארבעה חודשים הוא פוטר בבושת פנים, עם נקודה אחת מארבעה משחקים והפסד ביתי משפיל לאיי פארו.
ראניירי אימן בכמה מהקבוצות הגדולות באירופה: יובנטוס, אינטר, רומא, צ'לסי, ולנסיה, אתלטיקו מדריד ופיורנטינה - אבל מעולם לא זכה באליפות. הקבוצות שאימן זכו ביחד ב-85 תארים כאלה, אבל הוא לא חתום על אף אחד מהם. ב-30 שנות קריירה התארים היחידים בהם זכה היו הגביע והסופר-קאפ האיטלקי עם פיורנטינה, הגביע הספרדי והסופר קאפ האירופי עם ולנסיה, אליפות הליגה השלישית באיטליה עם קליארי ואליפות הליגה השנייה בצרפת עם מונאקו.
ז'וזה מוריניו נהג ללגלג בעבר על ראניירי, להזכיר שוב ושוב את העובדה שהמאמן האיטלקי שאותו הוא החליף בצ'לסי ב-2004 מעולם לא סיים עונה כאלוף. הלגלוג נמשך גם ב-2009 כשהשניים התעמתו בליגה האיטלקית, אז הפורטוגלי אימן את אינטר.
ראניירי הדריך אז את רומא, הקבוצה אותה הוא אוהד מילדותו. חמישה מחזורים לסיום העונה רומא הוליכה את הטבלה ונראה היה שקלאודיו נמצא בדרך להישג הגדול ביותר בקריירה שלו. אבל ברגע האמת, רומא קרסה. שבוע אחרי הניצחון ההירואי בדרבי מול לאציו, בסיומו הגדירו את ראניירי כ"גאון" אחרי שהחליף במחצית את פרנצ'סקו טוטי ודניאלה דה רוסי, בא הפסד ביתי מביך לסמפדוריה. אינטר של מוריניו זינקה לפיסגה וסיימה כאלופה, וכדי להגדיל את המבוכה מוריניו ניצח את ראניירי גם בגמר הגביע.
מזה בדיוק חוששים כעת אוהדי לסטר. שהלוזריות של ראניירי, שמלווה אותו לאורך כל הקריירה, תצוץ דווקא עכשיו, כשהשועלים קרובים כל-כך לזכייה באליפות הראשונה שלהם.
ראניירי עצמו נהנה בינתיים מכל רגע. בעונה שבה הנמסיס הגדול מוריניו פוטר בבושת פנים, הוא ממשיך להקסים את כולם עם האנגלית המצחיקה שלו. כשנשאל אחרי הניצחון על הסיטי מה דעתו על כך שסוכנויות ההימורים קבעו שעכשיו לסטר היא הפייבוריטית, הוא ענה בחיוך: "אני לא מאמין להם. בתחילת העונה הם אמרו שאני אהיה המאמן הראשון שיפוטר, אני מקווה שלפחות פעם אחת הם יצדקו".
ראניירי מודע להזדמנות ההיסטורית שעומדת בפניו ובפני הקבוצה שלו, והוא גם יודע שיש לו יתרון עצום בכל מה שקשור ללוח המשחקים. לארסנל, סיטי וטוטנהאם עדיין מצפים הרבה משחקים משמעותיים בגביעי אירופה ובגביע האנגלי, בעוד שללסטר נורו אך ורק 13 משחקי הליגה, והיא באמת משחקת משבת לשבת.
ועדיין, באנגליה מתייחסים לראניירי בחשדנות מסויימת. צריך לזכור שהוא לא עבד באנגליה מאז שפוטר מצ'לסי ב-2004. רומן אברמוביץ' שלח אותו הביתה בעקבות ההפסד המביך בחצי גמר ליגת האלופות למונאקו, וראניירי זכה אז באנגליה לכינוי "טינקרמן", וזאת בשל העובדה שנהג לשנות מערכים טקטיים ולהחליף שחקנים בסיטונות.
עברו מאז 11 שנה אבל הכינוי והתדמית נותרו, ולראניירי היה קשה מאוד לשכנע את השחקנים, אותם פגש לראשונה בקיץ במחנה האימונים באוסטריה, שהוא השתנה. בשבוע שעבר התפנה ראניירי לראיון נרחב עם התקשורת האנגלית, שבו חשף מעט מאחורי הקלעים של לסטר. "כשהם ראו אותי הם לא נראו רגועים", הוא אמר. "אז אמרתי להם שאני סומך עליהם ושאדבר מעט מאוד על טקטיקה. מה שהיה חשוב מבחינתי זה שהם ירוצו הרבה ומהר, בדיוק כפי שהם עשו בסיום העונה שעברה".
כן, ראניירי בן ה-64 שינה את הגישה שלו. הוא התאים את עצמו למציאות החדשה. בין היתר החליט לתת לשחקניו שני ימי חופשה בכל שבוע. "החבר'ה שלי מתאמנים הרבה, אבל לא הרבה פעמים. באנגליה הכדורגל הוא מאוד אינטנסיבי ושוחק את השחקנים. הם צריכים יותר זמן כדי להתאושש, לכן היום שאחרי המשחק הוא תמיד חופשי. ביום שני אנחנו חוזרים אבל עם אימון קל, ביום שלישי אימן קשה וביום רביעי מנוחה מוחלטת".
על המגרש לסטר משחקת כדורגל פשוט: מערך 2-4-4 "מיושן", עם כדורים ארוכים והתקפות מתפרצות. לא מתוחכם - אבל עובד, בעיקר הודות לרוח הלחימה המדהימה של השחקנים שלו, להם הוא מקפיד לפרגן בחזרה.
"לפעמים כשאנחנו יושבים לאכול אני בהלם מהכמויות שהם אוכלים. מעולם לא ראיתי שחקנים כל כך רעבים. בהתחלה הייתה מופתע, אחר כך למדתי לחייך. אם הם רצים כל כך הרבה, שיאכלו כמה שהם רוצים. באימונים הם משקיעים בדיוק כמו במשחקים, מעולם לקחתי שחקן הצידה ואמרתי לו שהוא מזייף".
בניגוד לקבוצות הגדולות שאימן בעבר, בהן תמיד היו לו "תאקלים" עם הכוכבים הגדולים עמוסי האגו, בלסטר נמצאים שחקנים שעד העונה היו אלמונים מוחלטים. ואין ספק שזה גם אחד מסודות ההצלחה. "אני תמיד אומר להם בחדר ההלבשה שהזדמנות כמו זו לא תהיה להם שוב בחיים, אני אומר להם שימצאו את האש הפנימית שלהם, שלא יתביישו בה, שיחפשו אותה".
אז האם לסטר וראניירי יזכו באליפות? "אני לא יודע, אבל זה פנטסטי שבכלל שואלים אותי שאלה שכזו", הוא עונה בחיוך המפורסם שלו. "כשהגעתי לקבוצה היו"ר ביקש ממני שנגיע ל-24 נקודות עד חג המולד. הגענו ל-37 או 39, אני כבר לא זוכר בדיוק. אנחנו עדיין בפיסגה. בעידן שבו הכסף קובע הכל, ואני חושב שאנחנו נותנים לכולם תקווה".
לפנייה לכתב/ת 
