המלחמה נגד האנטישמיות והגזענות חייבת להימשך
המלחמה נגד האנטישמיות חייבת להמשך ללא הפסק. זו מלחמה על זכויות הפרט, אך גם על חברה פתוחה ודמוקרטית
אנו ציינו לפני כמה ימים את יום הזיכרון לשואה. 71 שנים עברו מאז שחרור מחנה הריכוז וההרג אושוויץ וחשיפת המראה המזעזע של קורבנות הנאציזם לעיני העולם כולו. השואה שפגעה בשישה מיליון יהודים ורצח עם של חצי מיליון בני צוענים, 2.5 מיליון פולנים ומיעוטים למיניהם, הומוסקסואליים, חולים ומתנגדי משטר פוליטיים - הייתה אחד הפשעים החמורים ביותר של המאה העשרים.
עוד בערוץ הדעות:
חיפאים מחפשים מדינה
הצורך בקווים אדומיםהיהודים ומיעוטים אחרים שנפלו קורבן לשואה נרצחו מפאת השתייכותם לקבוצת מיעוט אתני. כיצד קרה שלאנטישמיות ולגזענות הייתה השפעה כה גדולה עד שהביאו שואה על אירופה? קיימים כמובן הסברים רבים ואין תשובה חד-משמעית, אך קרוב לוודאי כי להקצנה בשנות השלושים והארבעים, לתעמולה מלאת השינאה, לחילוקי הדעות באירופה וכן לחוסר היכולת של הכוחות הדמוקרטיים לנקוט באמצעים מיידיים נגד אנטישמיות ופשיזם, לכל אלה חלק חשוב בכך.
אסור בשום אופן שזה יקרה שוב. לכן האחריות על ניהול זיכרון השואה היא בו-זמנית שאלה של כיבוד זכרם של מליוני קורבנות ומלחמה נגד אנטישמיות וגזענות. ידע משמש נסיוב נגד אנטישמיות, אפרופוביה, איסלמופוביה ופשיזם. הממשלה השבדית נוקטת במספר אמצעים על-מנת להבטיח שאימי הנאציזם והגזענות לא יישכחו. לפורום להסטוריה קיומית The Living History Forum ניתנה סמכות מורחבת, המועצה הלאומית לחינוך יוזמת מבצעים לשיפור הידע בבתי ספר וכן מיושמת תוכנית פעולה לאומית נגד גזענות.
אך אין די בהפצת ידע בלבד. האנטישמיות והגזענות עדיין נפוצות בשבדיה ובאירופה. האנטישמיות באירופה שוב דורשת דמי אדם. מתקפת הטרור נגד חנות למוצרי מזון כשרים בהמשך לרצח במערכת העיתון Charlie Hebdo בינואר שעבר, מתקפת הטרור נגד בית הכנסת בקופנהגן בפברואר שעבר וכן זו שנגד המוזיאון היהודי בבריסל ב 2014 הן שלוש דוגמאות בלבד.
מקרים שכאלו אינם מתקבלים על הדעת. אחת מחובות היסוד של מדינה תחת שילטון החוק היא להגן על אזרחיה מול אלימות ואיומים, במיוחד כשאלה באים בשם קבוצות אנשים שאינם מקבלים עליהם את עקרון היסוד כי כל בני האדם שווים בערכם. בשבדיה, כבכול מדינות האיחוד האירופי, מפעילים שירותי הביטחון אמצעים חזקים על-מנת להילחם בדעאש ובארגוני טרור אחרים.
בשבדיה הועלתה הכוננות
גם בשבדיה היו התקפות בלתי נסבלות נגד יהודים. הממשלה מודעת למספר הכולל של פשעי שנאה עליהם הוגשו תלונות ומספר פשעי השנאה בעלי מוטיב אנטישמי נמצאים בעלייה. מסיבה זאת נדרשים אנו לנקוט בצעדים נוספים ללחימה בפשעי שנאה אלה. כוחות המשטרה השבדית העלו את רמת הכוננות שלהם ומשתמשים באמצעים מוגברים בלוחמה נגד פשעי שנאה. בכל הערים ובעיירות הגדולות יש מחלקות משטרה מיוחדות ללוחמה בפשעים מסוג זה. אנו רואים לפנינו ייסוד פורום לאומי לייעוץ בו יתאפשר לנציגים של קבוצות מועדות לפגיעה להידבר ישירות עם המשטרה ומשרדי ממשלה במטרה לשפר את שיתוף הפעולה בעניין פשעי שנאה. הממשלה תעקוב בצמוד אחר עבודת המשטרה על מנת להבטיח כי מספר גבוה יותר של פשעי שנאה יבוא לידי פתרון. המועצה השבדית לתמיכה ממשלתית בדתות תחלק תקציב של לפחות עשרה מליון כתרים שבדיים לארגוני דת לצורך הגברת אמצעי הבטיחות.
הלחימה למען ערך אנושי שיוויוני ונגד אנטישמיות וגזענות היא חלק ממדיניות החוץ. לשבדיה ולאיחוד האירופי התחייבות מוסרית עמוקה להגן על ערכי החופש ושיוויון זכויות של כל האנשים, ערכים עליהם החברה שלנו מבוססת כאשר אנו מנסחים ומבצעים את מדיניות החוץ שלנו. שבדיה גם עובדת למען חיזוק תרבות דו-שיח וקידום פיתוח דמוקרטי תוך כדי ערעור התנאים לצמיחת תשתיות קיצוניות. שינאת זרים, חוסר תקווה וריחוק מתהליכים דמוקרטיים אינם יוצרים אידיאולוגיות קיצוניות, אך הם גורמים לאנשים להיות פתוחים להשפעה של רעיונות פשיסטים, גזעניים ואנטישמיים. עבודה זו נעשית גם על-ידי קביעת סדר עדיפויות לשיתוף פעולה שבדי בענייני פיתוח.
ההתפתחויות באירופה של שנות השלושים והארבעים מראות כי גזענות יכולה לאיים על התשתית הדמוקרטית. אנטישמיות וגזענות אינן מהוות איום אך ורק נגד הקבוצות המאוימות על-ידי שנאה זו. הן מהוות איום נגד החברה כולה. לאור זאת, גם החברה הדמוקרטית הפתוחה שלנו נופלת קורבן לאיומים והתקפות שמטרתן קבוצות יחודיות כמו למשל הקהילות היהודיות, זאת היות והתקפות אילו פוגעות בתשתית המדינה שלנו: חברה דמוקרטית, פתוחה, חופשית ומכילה את כולם.
המלחמה נגד האנטישמיות חייבת להמשך ללא הפסק. זו מלחמה על זכויות הפרט, אך גם על חברה פתוחה ודמוקרטית.
מרגוט וולסטרום, שרת החוץ של שבדיה
אנדרס איגמן, שר הפנים של שבדיה
לפנייה לכתב/ת 
