נמצאה הוכחה לתיאוריה של אלברט איינשטיין מלפני 100 שנה
איינשטיין צדק: מדענים בארצות-הברית הודיעו כי הצליחו להוכיח את התיאוריה של אלברט אינשטיין בנושא גלי הכבידה. פרופ' פירן מהאוניברסיטה העברית אמר: "התגלית הזאת היא תגלית של פעם במאה"
אחרי 100 שנים - סוף כל סוף הוכחה לתיאוריה: מדענים בארצות-הברית הכריזו הערב (יום ה') כי הצליחו להוכיח את קיומם של גלי כבידה - השערה של אלברט איינשטיין, שעד כה מדענים הצליחו למצוא רק ראיות עקיפות לגבי קיומם של אותם גלים. החוקרים אמרו כי גילוי שכזה הוא ציון דרך מדעי, פתיחת דלת להתבוננות חדשה על היקום שיעזור לשחרר סודות על ימיו הראשונים של היקום ולגבי גורמים שמימיים מיסתוריים כמו חורים שחורים וכוכב נייטרונים.
בזמן מסיבת העיתונאים השמיעו החוקרים את הצליל שגלי כבידה משמיעים - והדהימו את הקהל שנכח באולם. "זאת רק ההתחלה, גילינו גלי כבידה מהתמזגות של שני חורים שחורים. זאת הייתה דרך ארוכה וזה גילוי אחד מתוך רבים שיבואו אחריו. עכשיו כשאנחנו יודעים שיש שם בחוץ חורים שחורים שמקיפים אחד את השני, אנחנו יכולים להתחיל להאזין ליקום", אמרה גונזלס.
פרופ' צבי פירן ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית, הסביר לפני ההכרזה: "התגלית הזאת היא תגלית של פעם במאה. לפני כמאה שנה ניבא איינשטיין את קיומם של גלים גרביטציונים או גלי כבידה. אלו הן תנודות חלשות בשדה הגרביטציוני - תנודות המתפשטות במהירות האור כמו גלי אור, אבל בניגוד לגלי אור, קשה מאוד לגלות אותן". הוא הוסיף כי עד כה היו לנו עדיות עקיפות על קיומם של גלי גרביטציה וגם עדויות עקיפות אלה זיכו את מגליהן - לואיס וטיילור, בפרס נובל.
פרופ' פירן הוסיף: "היום, בפעם הראשונה יש לנו עדות ישירה, העדות הישירה הזאת באה אחרי מאמצים שנמשכו כמעט חצי יובל - של חוקרים בארצות הברית ובאירופה ובהשקעה של מאות מיליוני דולרים. המאמצים סוף סוף נשאו פרי והתגלתה העדות הראשונה לגילוי קרינה כזאת. השמועות מרתקות לא פחות מהתגלית עצמה. אפשרות אחת היא של התנגשות של שני חורים שחורים ענקיים, שכל אחד מהם מסתו פי 30 ממסת השמש. אפשרות שנייה לא פחות מרתקת, היא התנגשות של שני כוכבי נויטרונים, כוכבים צפופים מאוד, שבהתנגשות הזאת יצרו חור שחור. אנחנו עוד לא יודעים בדיוק ואנחנו מחכים בקוצר רוח לשמוע מה בדיוק יגידו, אבל בכל מקרה התגלית הזאת, לא רק שהיא מסכמת מחקר של 100 שנים, היא גם פותחת צוהר חדש ליקום לחקר תופעות שעד כה לא היה לנו שום סיכוי לראות אותם".
איינשטיין הוא ממייסדי האוניברסיטה העברית והשאיר לה את כל קניינו הרוחני. המסמכים המקוריים נמצאים בארכיון איינשטיין שבקמפוס אדמונד י. ספרא של האוניברסיטה, המנוהל על ידי ד"ר רוני גרוס.
מסות זזות
"הגלים האלו, כמו אור או כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית אחרת, אלא שכאן מה שזז כמו גל זה הזמן והמרחב", אמרה אירה ת'ורפ, אסטרופיזיקאית של נאס"א ממרכז טיסות החלל גודרד שבמרילנד. "אתם מקבלים קרינה, שזה בעצם אור, כשמעבירים איזשהו חלקיק טעון. כשאתם מעבירים מסות, אתם מקבלים גלי כבידה".
מדענים ניסו לזהות אותם באמצעות שני גלאי לייזר שנמצאים בארצות הברית וידועים גם בתור - מצפה אינטרפרומטר לגלי כבידה (LIGO), כמו גם מצפה נוסף שבאיטליה. שני גלאי ה-LIGO ממוקמים כ-3,000 קילומטרים אחד מהשני - אחד בליווינגסטון שבלואיזיאנה והשני בהנפורד שבוושינגטון. שני הגלאים הם הדרך לנפות תנודות קרקעיות כמו רעידות אדמה או תנועה על פני האדמה, מהגלים הכי קלושים ועד תנודות בחלל עצמו.
עבודתו של ה-LIGO ממומן על ידי הקרן הלאומית למדע (NSF), סוכנות עצמאית של ממשלת ארצות הברית.
איך מעבדות LIGO עובדות, כפי שהסביר הפיזיקאי ריינר וייס במסיבת העתונאים: "בעצם, הפיזיקאים יורים קרני אור מהלייזר לצינור שצורתו כצורת האות L, האור נע הלוך וחזור בין שתי מראות. כל תנודה הכי קלה במרחב ובזמן תגרום לשינוי קטן בעיתוי של האור שיוצא מהלייזר, והגלאים של LIGO מסוגלים לקלוט זאת".
כל הידע שקיים כרגע על היקום מגיע מגלי קרינה אלקטרומגנטית כמו גלי רדיו, אור הגלוי לעין, אור אינפרא אדום, קרינת רנטגן וקרני גמא. אבל מתוך זאת, הרבה מהידע נעלם שכן הגלים האלו מתפזרים ברגע שהם נעים ברחבי היקום. העניין עם גלי כבידה הוא שונה, מה שהופך אותם למקור פוטנציאלי למידע חדש על היקום בו אנו חיים.
שני סוגים של גרמי שמיים מאסיביים וצפופים מאוד, כוכבי ניוטרון וחורים שחורים הוכחו כקשים ללמידה אבל כאלו שניתן ללמוד במידה ותצפיות על גלי כבידה יהיו אפשריים. "אנשים לא באמת יודעים מה מתרחש בתוך כוכבי ניוטרון", אמר אלן על אותם אובייקטים אשר שוקלים כ-50 אחוזים יותר מאשר השמש אך הם קטנים יותר בגודלם, שיכול להגיע לגודל של עיר, למשל.
פרופ' ברק קול, ראש החוג לפיסיקה באוניברסיטה העברית וחוקר בתחום, הוסיף: "אם נכונות השמועות, הגילוי הזה דרמטי מכיוון שהוא פותח לנו חלון חדש לראות את היקום, ומאשר את הבנתנו היסודית של כוח הכבידה.
הוא מאושש את התחזית של איינשטיין מלפני 100 שנה כפי שניתן לראות במסמכים שחשפנו היום".
