מכיסוח הדשא בקיבוץ לראשות השב"כ
חברי קיבוץ חמדיה שבעמק בית שאן יודעים לספר על ילד פדנט שאהב "שהגרביים יהיו מסודרים" והפך לאדם "נחוש וערכי". שכנים מספרים על נדב ארגמן, ראש השב"כ החדש
קבוצת הוואטסאפ של חברי קיבוץ חמדיה, הצמוד לבית שאן, סוערת ומלאה ברכות ופרצי התרגשות לרגל מינויו של בן הקיבוץ, נדב ארגמן, לתפקיד ראש השב"כ. המעבר מאלמוניות וסודיות לקדמת הבמה התקשורתית לא היה פשוט, והוריו של ארגמן סירבו גם הבוקר (ו') לבקשות להתראיין. ארגמן עצמו הודה ליד ביתו בראש העין שהוא מתרגש ואמר מעט מלבד זאת: "אני שמח, מרוצה ומקווה. בהצלחה לכולם".
אחרים דווקא שמחו לספר על בן המשק שבעבודה קשה הגיע לשיא הקריירה הביטחונית, וזכרו היטב כי היה אחראי בכיתה י' על כיסוח הדשא במשק. "זו התרגשות בלתי רגילה, וגם הילדים הגדולים שלי כל הזמן מתכתבים איתי ומסמסים לי, 'אמא, את היית המטפלת שלו!'", אמרה רותי דהרי, שהייתה המטפלת של ארגמן וששת חבריו לשכבה בגילאי בית הספר היסודי. "כשרק הגעתי התחלתי לעבוד בתור מטפלת בכיתה של נדב. הוא היה ילד שקט, מופנם, אבל מאוד פֶּדַנט.
"היה חשוב לו הסדר, הניקיון, הבגדים שיהיו בדיוק כמו שהוא אוהב, ושגרביים יהיו מסודרים. כמו שאתם יודעים הלבוש זה לא היה הצד החזק בקיבוץ. לא ההורים הם אלה שהלבישו, והבגדים הגיעו ממחסן הבגדים", הוסיפה.
לדברי דהרי, "מדי פעם אנחנו נפגשים. בפעם האחרונה לפני כמה שבועות היינו יחד בהלוויה של מי שהייתה המורה שלו באותן שנים. תמיד בפגישות האלה יש שלום, וחיוך. הוא אדם מאוד לא מתנשא".
היא הוסיפה כי המינוי גורם התרגשות רבה במשק. "הלכתי לישון וחשבתי עליו, קמתי בבוקר חשבתי עליו. כל המשפחה, כל הילדים שלי, גם אלה שכבר לא בקיבוץ, כולם מתרגשים. גם בוואטסאפ של הקיבוץ כל יש התרגשות וגאווה".
ראש מועצת עמק המעיינות, יורם קורין, מחזיק הפעם בשני כובעים. גם ראש מועצה גאה, וגם חבר לשכבה שנזכר בארגמן, עמו גדל בקיבוץ. "זו גאווה גדולה למועצה, לקיבוץ חמדיה, בן שלנו מגיע לתפקיד כזה בכיר – זו גאווה גדולה מאוד. גדלים פה בעמק המעיינות מנהיגים ערכיים וזה מרגש ומשמח".
הוא סיפר כי "ברמה האישית הוא חבר. גדלנו יחד כל השנים בחמדיה, מהגן, בית הספר, הגיוסים והעבודה בשדות - וכל מה שהילדים עושים. שלוש שנים ישנו במקלטים יחד (בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים הפגיזו מחבלים שישבו בירדן את יישובי בקעת בית שאן, א.ר). עשינו ארוחות, טיילנו, שיחקנו. הייתה ילדות מאושרת. אם אני זוכר תעלולי ילדות? למדנו לרכוב על אופניים והיינו יורדים בירידה התלולה עד הגן, ומתהפכים שם בדרך. היו הרבה חוויות.
"כל אחד המשיך את דרכו, ועקבתי אחרי נדב ההתקדמות שלו ובאמת כולנו חיכינו לזה. מאוד מאוד שמחנו. הוא אדם מאוד נחוש, ערכי, משימתי. אתמול שוחחתי אתו, בירכתי אותו בשם כל תושבי עמק המעיינות. הצלחתו - הצלחתנו".
לפנייה לכתב/ת 
