ללמוד מדנמרק: הפארקים יוצפו - במקום הערים
בדנמרק בחרו להיערך לשינוי האקלים בדרך יצירתית: הקמת פארקים שיהפכו לאגמים מלאכותיים כשיורדים גשמים עזים. גם בישראל כבר קיימים מקומות שבהם התכנון לוקח בחשבון אירועי גשם קיצוניים
עוד כתבות באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
דנמרק, למשל, חוותה בחמש השנים האחרונות שני אירועים המוגדרים כ"הצפה של אחת ל-100 שנים" - האחד היה בשנת 2011 והאחר ב-2014. שני אירועים כאלה בטווח כה קרוב, בצירוף התחזיות של הפאנל הבינ"ל לשינוי האקלים (IPCC) הצופה לדנמרק גשמים רבים יותר בחורף שירדו באירועים מרוכזים יותר, מצביעים על דפוס שלפיו סביר שדנמרק תזכה עד סוף המאה לחזות בלא מעט אירועי גשם קיצוניים נוספים.
הדנים לקחו את התחזיות ברצינות, ובבירה קופנהגן בחרו להכין תוכנית רחבה להיערכות לשינוי האקלים, הכוללת יותר מ-300 פתרונות שצפויים לצאת לפועל במהלך 20 השנים הקרובות.
אחד מהם הוא שדרוג הפארקים בעיר להתאמתם למזג אוויר יבש ורטוב כאחד. הפארקים האלה יהיו מסוגלים להתמודד עם כמויות גשם גדולות במיוחד ויעזרו למנוע הצפות בעיר. וכיצד מתכננים לעשות זאת? פשוט מאוד: הפארקים יהפכו לאגם בעת אירועי גשם.
אם יש גשם - תבנו בריכות
הפרויקט של שדרוג הפארקים והתאמתם לאירועי גשם כבר יצא לדרך בעיר, כשכיכר Tåsinge - ששימשה עד לפני כמה שנים בעיקר כמגרש חנייה - הוסבה לאזור המותאם לקליטת מי גשמים: המים מתנקזים אל מכלי אגירה תת קרקעיים המחוברים לפאנלים מיוחדים שנמצאים מעל פני הקרקע. הפאנלים מותאמים למשחק ילדים, שבעת הקפיצות והריצות מפעילים (בלי לשים לב בכלל!) שאיבה של המים לצנרת המפנה אותם להשקיית הצמחייה. בינתיים, פסלים סביבתיים בצורת מטריות הפוכות אוגרים גם הם את מי הגשם היורדים ושומרים אותם לשימוש מאוחר יותר.
פארקים חדשים נבנים כעת ברחבי העיר, בכוונה להתאימם אף יותר לשינוי האקלים המתרגש על דנמרק. פארק חדש בשם Enghave, לדוגמה, נבנה כמגרש החפור באדמה שיתאים למשחקי ספורט שונים בימים יבשים, ובימים רטובים יותר יוסב ייעודו לאגם מלאכותי קטן. פארקים נוספים ייבנו בדומה לו במפלס נמוך מגובה הקרקע, כך שיוכלו להתמלא במים. מעל חלקם אף מתוכננים לעבור גשרים תלויים, שבמצבו הגשום של הפארק יגרמו למהלכים עליהם לתהות אם לקחו את הפנייה הלא נכונה והגיעו בטעות לוונציה.
גם בישראל העיקרון של שימור ושימוש במי הגשמים אינו זר. העיר מודיעין, לדוגמה, נבנתה על פי עקרונות של גישת תכנון רגיש למים (תכנון שלוקח בחשבון היבטים הקשורים לניהול משאבי המים): תוואי הגבעות שעליהן בנויה העיר מאפשר למי הגשמים להתנקז בעמקים שביניהן. הפארק המרכזי של העיר, פארק ענבה, נמצא בעמק בינות לגבעות ומותאם להכיל אגם עונתי המונע את הצפת השטח.
דוגמה נוספת מישראל ליישום הרעיון היא הקמת פארק אריאל שרון, המוכר גם כאתר חירייה: אחת הגישות המנחות בעיצוב הפארק הייתה למנוע הצפות של ערי גוש דן על ידי נחל איילון בזמן אירועי גשם חריגים. באזור הפארק מתבצעות חפירות עפר במטרה לעצב את אזור פשט (מישור) ההצפה של נחל איילון כך שיוכל לקלוט כמויות גדולות מאוד של מים, ולמנוע את הצפות הערים שבסביבתו כשהנחל עולה על גדותיו. על פי התכנית, אמור העפר שנחפר מתוואי הנחל לשמש בעיצוב נוף הפארק.
זה גם כלכלי
בעת הכנת התוכנית להיערכות לשינוי האקלים הבינו בקופנהגן שבפניהם שתי ברירות: לשדרג את מערך הביוב התת-קרקעי של העיר, שסופג נזקים רבים בכל אירוע גשם משמעותי, או להכניס שינויים ביכולת קליטת המים בגובה הרחוב - כלומר לבנות יותר אזורים מחלחלים שיאפשרו למי הגשמים לחדור אל הקרקע ולהוסיף ברחבי העיר יותר צמחייה שתקלוט את המים, וכך למנוע מהם להציף את הרחובות.
הבחירה באפשרות השנייה לא רק שתשפר את פניה של קופנהגן ותתרום לרחובות יפים ונעימים יותר, אלא גם צפויה לחסוך לעיר לא מעט כסף: בעוד ששדרוג מערך הביוב הוערך בכ-2.3 מיליארד דולר, התכנית שנבחרה תעלה כ-1.3 מיליארד בלבד.
במשרד להגנת הסביבה מפנימים גם כן את הערך של השקעה כלכלית בהיערכות לקראת השינויים: "הסיבה הכלכלית העיקרית והבסיסית להשקעה באסטרטגית התאמה לשינוי אקלים נובעת מכך שהיא יכולה להפחית
את העלויות הכוללות של תופעת שינוי האקלים, כתוצאה מכך שהתועלות (Benefits) אשר ייווצרו מפעילויות ההתאמה יהיו גבוהות מהעלויות (Costs) של מימושן, ולכן יביאו לרווח לעומת מדיניות של אי ביצוע. התועלות עשויות גם להביא לחיסכון עתידי בעלויות", נכתב בדו"ח שפרסמה השנה לשכת המדענית הראשית במשרד.
בינתיים, התוכנית של קופנהגן להתמודדות עם כמויות הגשם החזויות לה מספקת שיעור מצוין באיך להפוך לימונים ללימונדה - גם חיסכון בכסף, גם רחובות יפים יותר, גם פארקים חכמים וגם כמה בריכות חדשות. קופנהגן: אחת, שינוי האקלים: אפס.
הכתבה פורסמה באתר זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לפנייה לכתב/ת 
