פגישה של פעם באלף שנה: החיבוק שיכול לשנות את העולם הנוצרי
"דיברנו כמו אחים" אמר האפיפיור פרנסיסקוס אחרי פגישה ראשונה מסוגה זה 960 שנים עם ראש הכנסייה הרוסית אורתודוכסית. איך קשור הריב הנושן למצות היהודיות, והאם המפגש ההיסטורי הוא בעצם מהלך פוליטי של פוטין?
"שוחחנו כמו אחים", אמר פרנסיסקוס, אחרי הפסגה שארכה כשעתיים, "דיברנו בכנות ולא בררנו מילים". קיריל הוסיף ששתי הכנסיות יעבדו יחד "כדי לעזור לנוצרים בכל העולם, ולהגן על חיי אדם". שני המנהיגים גם חתמו על אמנה, אך כמעט ולא פירטו את תוכן השיחה או המסמך שעליו חתמו.
לעצור את השמדת הנוצרים במזרח התיכון
למרות זאת, פרנסיסקוס וקיריל מסרו הצהרה שבה הבטיחו לקדם את שיתוף הפעולה ביניהם כדי להגן על הנוצרים במזרח התיכון. "במדינות רבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה, משפחות שלמות, כפרים וערים שבהם גרים אחינו ואחיותינו לנצרות מושמדים לחלוטין", נכתב.
כמו כן, הם חזרו על התנגדותם להפלות ונישואים חד מיניים וציינו את שביעות רצונם מנפילתו של "האתאיזם הלוחמני", שפשט לדבריהם במזרח אירופה הקומוניסטית. הם לא התייחסו לכך שגם קובה, שהפגישה נערכה בבירתה הוואנה, הגדירה את עצמה בעבר כקומוניסטית באופן רשמי.
פוטין מאחורי הקלעים?
עבור אנשי הכס הקדוש מרומא, הפסגה היא פרי של עשרות שנים של ניסיונות להתקרב לכנסייה הרוסית אורתודוכסית. על תנאי הפגישה עצמה עמלו כשנתיים. עתה יהיה ערוץ ישיר למוסקבה, שהפכה בשנים האחרונות לאחד השחקנים החשובים ביותר במזרח התיכון, שבו נוצרים הפכו לטרף קל לתנועות איסלאמיות קיצוניות.
אך גם ברוסיה הרוויחו מהמהלך. "עבור פוטין ועמיתיו זה מושך מאוד", הסביר יורי אוואקומוב, מומחה לכנסייה המזרחית מאוניברסיטת נוטר דאם בארה"ב, בראיון לוושינגטון פוסט, "שהאפיפיור, שהוא סמכות בינלאומית מוכרת, יהפוך לבן ברית, או לפחות דמות ניאטרלית ביחס אליהם".
לפי מומחה הוותיקן האיטלקי מארקו פוליטי, המהלך לא היה מתאפשר ללא תמיכתו של נשיא רוסיה שמעוניין לבצר את מעמדו כדמות מרכזית בזירה העולמית. "ברקע של הפגישה יש שחקן שלישי (פוטין)", כתב בבלוג שלו. "זה יהיה נאיבי להאמין שהזמינות הפתאומית של הפטריארך אינה קשורה למצב הגיאופוליטי שרוסיה נמצאת בו כרגע".
הפיצול בין הכנסייה המערבית למזרחית, כפי שהן מכונות, אירע בשנת 1054 והפך לרשמי ב-1438. הרקע היה מגוון: החל במאבק על כוח והשפעה בין רומא לקונסטנטינופול, דרך הבדלים בתפישת היחסים הראויים בין הכנסייה למדינה וכלה בהבדלים תיאולוגיים גדולים כקטנים. דוגמה לאחד מהם הוא שבכנסייה האורתודוכסית ראו בנוהג הקתולי להגיש במעמד לחם הקודש לחם שלא תפח "מנהג יהודי".
העילה הרשמית לפיצול הייתה שינוי שערכו ברומא בתפילת ה"קרדו", או "אני מאמין" הנוצרית. הקתולים הוסיפו למשפט "אני מאמין ברוח הקודש, האדון, המחייה, הנובע מהאב" את המילה "ומהבן" – מה שהשליך סדר החשיבות והקדימות בשילוש הקדוש.
כיום ישנם 1.2 מיליארד קתולים בעולם, 225 מיליון מהם אורתודוכסים והם מתחלקים ל-15 זרמים שונים, שהגדול, העשיר והמשפיע בהם הוא הרוסי, שמונה כ-160 מיליון מאמינים. בתקופה המודרנית עיקר האיבה בין הכנסיות הגיע מהצד הרוסי – שהאשים את הוותיקן בניסיון להמיר את מאמיניהם.
"רבים בקרב המאמינים הרוסיים והכמורה עוינים לקתוליות", הסביר סרגיי פילאטוב, מומחה לדתות באקדמיה הרוסית למדעים, "הם חושבים שמדובר באיום ובחלק מהניסיון של המערב לכבוש את רוסיה". האפיפיור יוחנן פאולוס השני, למשל, שנחשב כמגשר בין מזרח ומערב, הזמין את מקבילו הרוסי להפגש עימו פעמים רבות אך נתקל בסירוב.
האויב המשותף: ערכים חילוניים
אחת הסיבות לקירוב הלבבות עכשיו הוא תמימות דעים בין שתי הכנסיות, במיוחד אל מול החברה החילונית הליברלית. אך ד"ר אריקה הנטר מאוניברסיטת SOAS בלונדון הסבירה לרשת ABC האמריקנית שהיה מדובר במהלך שרק מנהיגים בעלי שיעור קומה היו יכולים להוביל: "צריך אנשים עם חזון, עם הבנה".
פרנסיסקוס, שהיה מועמד כבר פעמיים לפרס נובל לשלום, נחשב אחד האפיפיורים הפופולריים והאהובים בעולם בתקופה המודרנית. קיריל, המקורב לפוטין, היה בתפקידו הקודם הדיפלומט הראשי של הכנסייה הרוסית האורתודוכסית - וכבר אז הראה פתיחות כלפי הוותיקן.
הנטר הוסיפה שהמהלך, על אף משמעותו הסימבולית, אין משמעותו פתרון לבעיות שקיימות בין הזרמים כבר מאות שנים. "הם כנראה לא הגיעו להסכמות משמעותיות בפגישה, אבל מה שקרה עכשיו עשוי להוביל לשיתופי פעולה גדולים יותר בעתיד. ובמקרה הכי גרוע, הם רק נפגשו, וזהו זה".
לפנייה לכתב/ת 
