הטיפול האונקולוגי בחולים עם גידולי ראש צוואר
מדי שנה מתים בעולם כ-350 אלף איש מגידולי ראש-צוואר, אך החדשות הטובות הן שכל עוד לא מתגלות גרורות מרוחקות ניתן לדבר על טיפול שמטרתו ריפוי מלא. מהם הסימפטומים ואיזה טיפולים יעילים?
בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן
אחד מסוגי הסרטן הפחות מוכרים לציבור הוא זה המכונה סרטן ראש-צוואר. מדי שנה מתים בעולם כ-350 אלף איש מגידולי ראש-צוואר, אך החדשות הטובות הן שכל עוד לא מתגלות גרורות מרוחקות ניתן לדבר על טיפול שמטרתו ריפוי מלא.
סרטן ראש צוואר הוא שם כולל לגידולים שמקורם בריריות של מערכת הנשימה והעיכול העליונה, כלומר: חלל הפה, הלוע (נקרא גם אורופרינקס, כולל את בסיס הלשון השקדים), תיבת הקול (לרינקס), לוע האף (נזופרינקס), חלל האף ומערות הפנים, וגידולים שמקורם בבלוטות הרוק.
קיראו עוד במדור סרטן ראש צוואר
סוג הגידול השכיח ביותר בקבוצה זו נקרא קרצינומה של תאי קשקש (squamous cell carcinoma). הוא שכיח יותר בגברים מעל גיל 50 וקשור קשר מובהק לעישון ולצריכת אלכוהול.
בעשורים האחרונים זוהה גורם סיכון נוסף במדינות המערב, בעיקר בארצות הברית ואירופה, לגידולים של הלוע (בסיס הלשון והשקדים), המופיעים בעיקר בגברים בגילאי 30-50, ללא רקע של עישון כאשר הגורם לכך הוא וירוס הפפילומה האנושי (HPV), שעובר בין בני אדם במגע מיני.
צפו בדיון באולפן:
מה הסימנים להימצאות גידולי ראש-צוואר?
הסימפטומים למחלה משתנים בהתאם למיקום הגידול. גידול על מיתרי הקול לרוב יתגלה בעקבות צרידות ממושכת. בהקשר זה, חשוב לציין שצרידות שאינה חולפת במעשנים מחייבת התייחסות מהירה ובדיקה יסודית של מומחה א.א.ג.
סימנים לגידולים בלוע או בתיבת הקול יכולים להיות קושי או כאב בבליעה, תחושה של גוף זר בגרון, או כאב המקרין לאוזן. פצע שלא נרפא בלשון או כיב שלא נעלם יכולים להעיד על סרטן בלשון.
גידולים בלוע האף יכולים להסתמן עם ירידה בשמיעה או דלקת של האוזן התיכונה. גידולים בחלל האף או בסינוסים יכולים לגרום לתחושה של חסימה אפית, דמם מהאף ולעתים גם לבלט עין והפרעה בראיה.
חלק מהגידולים מאובחנים בשלב מתקדם, כאשר יש כבר פיזור של המחלה לקשרי לימפה בצוואר, אך החדשות הטובות הן שכל עוד אין גרורות מרוחקות יש סיכוי לריפוי מלא.
חולה שמגיע עם סימנים החשודים כגידול סרטני יעבור בדיקה גופנית יסודית, הכוללת גם בדיקה אנדוסקופית, דהיינו בדיקה על-ידי סיב אופטי המוחדר דרך הנחיר ומאפשר לראות את האזור "מבפנים". המשך הבירור כולל ביופסיה (דגימה של הרקמה) ובדיקות הדמיה שונות, כגון CT, PET-CT ו-MRI, שמטרתן לאבחן את שלב המחלה באופן מדויק.
מהם הטיפולים הקיימים היום לטיפול בסרטן ראש צוואר?
ישנם מספר כלים לטיפול בסרטן ראש-צוואר: ניתוחים, הקרנות, כימותרפיה וטיפולים ביולוגים. טיפול במחלה בשלב מתקדם מחייב, בדרך כלל, שילוב של שני אמצעי טיפול או יותר. סוג הטיפול נקבע על פי מיקום הגידול, שלב המחלה, מחלות הרקע ומצבו של המטופל, תך התחשבות גם ברצונותיו והעדפותיו של החולה ככל הניתן.
תוכנית הטיפולים נקבעת בדרך כלל לאחר דיון צוות רב תחומי בו שותפים כל הגורמים המטפלים בחולה: אונקולוג קרינתי ורפואי, כירורג ראש-צוואר, כירורג פלסטי, כירורג פה ולסת, רדיולוג ופתולוג, וכן צוות פרה-רפואי: אחות, עו"סית, דיאטנית, קלינאית תקשורת, פסיכולוגית, ונוספים.
בחלק מגידולי ראש-צוואר, טיפול בקרינה, לרוב בשילוב עם כימותרפיה הניתנת במקביל, תפס והחליף את מקומו של הניתוח כחלק מגישה המנסה לשמר איבר ותפקוד. במצבים אחרים, הקרינה ניתנת כטיפול משלים לאחר הניתוח על מנת לשפר את סיכויי הריפוי.
הטיפול הקרינתי ניתן באמצעות מכשיר הנקרא מאיץ קווי (linear accelerator), הפולט קרני X (הנקראות גם קרני רנטגן או פוטונים). זו אותה קרינה המשמשת לצילומי רנטגן או בסי.טי, אלא שבקרינה טיפולית נעשה שימוש באנרגיה ובמנות קרינה גבוהות בהרבה בהשוואה לצילום רגיל או לסי.טי. הקרינה פוגעת בתאים המתחלקים במהירות. מטרת הטיפול היא הרס תאי הגידול, אך גם רקמות בריאות הנמצאות בשדה הקרינה עלולות להיפגע.
הטיפול הקרינתי ניתן במנות יומיות (פרקציות), בדרך-כלל חמש פעמים בשבוע, במשך מספר שבועות (לרוב 6-7 שבועות). לצורך הטיפול הקרינתי נדרש תכנון מדויק. התכנון נקרא סימולציה ומתבצע על-ידי CT . טיפולי קרינה לגידולי ראש-צוואר מתבצעים עם מסכה שתפקידה להבטיח דיוק מירבי במהלך הטיפולים.
המסכה היא רשת מחומר פלסטי רך ה'עוטפת' את ראש המטופל, הצוואר והכתפיים ומקובעת לשולחן הטיפולים. המסכה מבטיחה מנח קבוע ויציב לאורך כל הטיפולים ומונעת תזוזה במהלך הטיפול. על גבי חתכי ה-CT האונקולוג הקרינתי משרטט את 'מטרות' הקרינה (אזורים בהם יש גידול או סיכון להימצאות גידול) ואת האיברים השונים שיש להגן עליהם.
הרופא גם מגדיר את מנת הקרינה הכוללת ואת מספר הטיפולים. מכאן התכנון עובר לידיו של פיזיקאי רפואי, ולאחר אישור של תוכנית הקרינה ובקרת איכות, ניתן להתחיל בטיפול. התהליך כולו מתבצע בעזרת מערכות תכנון טיפול מתקדמות המאפשרות טיפול מדויק. במהלך הטיפולים נעשים מעת לעת גם צילומי ביקורת.
הטיפול הקרינתי לכשעצמו אינו כואב, אבל הוא בהחלט גורם לתופעות לוואי במהלך הטיפול ועלול לגרום גם לנזקים ארוכי-טווח. תופעות הלוואי מופיעות בדרך כלל כשבועיים לאחר תחילת הטיפול הקרינתי, וחולפות מספר שבועות לאחר סיומו. סיבוכים מאוחרים עלולים להופיע שבועות, חודשים ואפילו שנים לאחר סיום הטיפול. בחולים המקבלים טיפול כימי במקביל לטיפול הקרינתי, תופעות הלוואי צפויות להופיע מוקדם יותר והן עלולות להיות חמורות יותר.
הקרינה גורמת לדלקת של הריריות המצפות את חלל הפה, הלוע והגרון, בהתאם לאזור המוקרן. הדלקת גורמת להאדמה, נפיחות, התקלפות של הרירית ויצירת כיבים. הדבר בא לידי ביטוי באי-נוחות, כאבים, קושי ניכר באכילה ואפילו בשתייה. לכך מתלווה גם שיבוש, או אפילו אובדן, של חוש הטעם (זמני, הטעם שב וחוזר שבועות או חודשים לאחר סיום הטיפול). בנוסף, הרוק עלול להפוך לצמיג וסמיך, ועלולה להופיע ליחה מרובה.
ההתמודדות עם המצב הזה אינה קלה, ומצריכה התאמת כלכלה עם תמיכה מתאימה של תזונאית, מתן משככי כאבים, תמיכה על-ידי מתן נוזלים לווריד ועוד. במקרים קשים במיוחד (לא רבים!) יש צורך בפתרונות הזנה חלופיים צינור הזנה לקיבה דרך דופן הבטן (גסטרוסטומיה) או הזנה תוך-ורידית.
בטווח הרחוק, הטיפול הקרינתי עלול לפגוע בתפקוד בלוטות הרוק ועל ידי כך לגרום ליובש של הפה. היובש גורם לאי-נוחות, קושי בדיבור ובאכילה, ואף עלול לגרום לעששת מואצת ואובדן שיניים.
כיום, עם השימוש בשיטות מתקדמות לתכנון טיפולי הקרינה לגידולי ראש-צוואר, ניתן לצמצם את הנזק לבלוטות הרוק, אך לא תמיד ניתן למנוע אותו באופן מלא.
הטיפול הקרינתי עלול לגרום להפרעות במנגנון הבליעה, הבאות לידי ביטוי בקושי בבליעת מאכלים מסוימים, הרגשה שמזון 'נתקע', שיעול והשתנקות במהלך אכילה או בזמן שתייה, וכדומה.
לרוב, ניתן להתגבר על הקשיים על ידי הדרכה של קלינאית תקשורת המתמחה בהפרעות בליעה. חשיפה של חלל הפה לקרינה, כמו גם היובש של הפה הנגרם כתוצאה מהטיפול וגורמים נוספים עלולים לגרום לעששת מואצת, בעיות שיניים קשות ואף לנמק של עצם הלסת.
הערכה של חלל הפה על ידי רופא שיניים או כירורג פה ולסת עוד טרם הטיפול הקרינתי היא חשובה ביותר, על מנת לבצע טיפולי שיניים נחוצים, ובעיקר עקירות במידת הצורך, עוד לפני הטיפול הקרינתי. הדבר עשוי 'לחסוך' סבל רב בעתיד.
לאחר הטיפול יש להקפיד על ניקיון חלל הפה ועל ביקורים סדירים אצל רופא השיניים והשיננית. אם נדרש טיפול שיניים פולשני (עקירה, ביצוע שתל) יש להיוועץ תחילה באונקולוג הקרינתי שמטפל בחולה.
חשוב להדגיש שתופעות הלוואי הקשות המלוות את הטיפול נעלמות בהדרגה לאחר תום הטיפולים ומרבית החולים מתאוששים יפה. ההתקדמות הגדולה בתכנון הטיפול הקרינתי והדיוק הרב בטיפול צמצמו מאד את הפגיעה באיכות חייהם של המטופלים בטווח הארוך.
איזה טיפולים נוספים קיימים?
טיפולים כימיים או ביולוגים ניתנים לעתים במקביל לקרינה על מנת לשפר את היעילות של הטיפול הקרינתי. לעתים יוחלט על מתן טיפול כימי עם משלב של מספר תרופות טרם ניתוח או טרם טיפול קרינתי מתוך מטרה לצמצם את היקף המחלה ולאפשר טיפול מקומי מוצלח יותר.
במצבים בהם יש גרורות בגוף, הטיפול מבוסס לרוב על מתן שילובים שונים של כימותרפיה ותרופות ביולוגיות.
כיום מתבצעים ברחבי העולם, וגם בארץ, מחקרים קליניים בתרופות ביולוגיות חדשות עבור חולים בסרטן ראש-צוואר בשלבי מחלה מתקדמים. יש לקוות שבעתיד הלא רחוק יהיו לנו כלים נוספים להתמודדות עם המחלה הזו.
אפשר למצוא מידע מפורט על המחלה, הטיפול וההחלמה באתר האגודה למלחמה בסרטן
לקבלת מידע ולהזמנת חוברות ללא תשלום פנו לטלמידע של האגודה
1-800-599-995
הכותבת היא אחראית יחידת ראש-צוואר, מכון אונקולוגי, מרכז רפואי ע"ש סוראסקי, ת"א