נתניהו בהופעה נדירה בבג"ץ הגז: "זה רגע מכונן, אם נחזור לאחור - ניפול לתהום"
באופן חריג הגיע רה"מ לדיון כדי לטעון בפני חמשת השופטים שהקיפאון במשק הגז עלול לפגוע בביטחון ישראל: "אנחנו בנקודת זמן קריטית מבחינת היכולת לממש את פוטנציאל הגז. כל עיכוב נוסף עלול להביא לתוצאות חמורות"
בצעד חסר תקדים הגיע בצהריים (יום א') ראש הממשלה בנימין נתניהו
לבית המשפט העליון, כדי להגן באופן אישי על מתווה הגז
בפני חמשת שופטי בג"ץ
הדנים בעתירות המתנגדות לו. הוא פנה לשופטים וביקש לדחות את העתירות שהגישו גורמים חברתיים שונים ואמר: "מרוב כוונות טובות אנחנו עלולים להחמיץ הזדמנות פז היסטורית"
בכניסה לדיון הפגינו פעילים חברתיים נגד המתווה, ואחד מהם הורחק על ידי מאבטחים. "אני מודה על ההזדמנות שנתתם לי להופיע בפני הרכב מורחב של בית משפט זה", אמר נתניהו בפתח דבריו. "זו הפעם הראשונה שבה ביקשתי להופיע בפני ביהת המשפט במהלך עשר שנות כהונתי כראש הממשלה. למיטב ידיעתי זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שראש ממשלה מבקש להופיע בפני בית המשפט".
השופט אליקים רובינשטיין צחק: "ונאמר שהחיינו"
"החשיבות העצומה שאני מייחס לפיתוח מאגרי הגז הטבעי היא בגלל הערכה שלי שאנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית הן מבחינת הסיכונים והן מבחינת הסיכויים שקשורים לנושא זה. בצורה הכי תמציתית, אנחנו נמצאים בדקה התשעים מבחינת היכולת שלנו לממש את הפוטנציאל של הגז של מדינת ישראל. כפי שאפרט, כל עיכוב נוסף, כל חזרה לאחור, יכולים להביא לתוצאות חמורות שספק אם ניתן יהיה לגבור עליהן.
"אינני משפטן ואינני מתיימר להחליף את עשרות עורכי הדין שיושבים פה. הנושאים המשפטיים נידונו בהרחבה ואין לי כוונה להיכנס לטיעונים משפטיים. הבקשה התקדימית שלי להופיע אישית נועדה להמחיש את החשיבות האדירה שאני מייחס להמשך מהיר וחלק של יישום מתווה הגז. החשיבות היא לא רק לכלכלה של מדינת ישראל אלא גם לביטחון הלאומי ולביטחון האנרגטי שלנו ולמעמדנו במזרח התיכון.
"למתווה שאושר אין חלופה ריאלית ואני חרד מפני ההשלכות שיכולות להיות לכל עיכוב נוסף. זה עלול להוביל לקריסת המתווה שגובש, מה שעלול להוביל לנזק חמור משמעותי וארוך טווח למדינת ישראל".
"אנחנו נדרשים לייצר יחסי אמון ושיתוף פעולה ארוך טווח עם חברות בינלאומיות וממשלות אחרות משום שפיתוח שדה לווייתן, כמו גם שדות נוספים, מחייב השקעות אדירות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. אלו מחייבים חוזים ארוכי טווח לייצור גז על מנת שניתן יהיה לממן את פיתוח השדות.
"זה לא עוד פרויקט כלכלי. כדי לפתח גז שנמצא בעומק עצום של כמעט שני קילומטרים מתחת לפני הים, במרחק עשרות קילומטרים מהחופים, זה מבצע מורכב ביותר שדורש ידע ומומחיות. העברנו חלק ניכר מהכנסות מתווה הגז למדינה, קרי לאזרחי מדינת ישראל. ערערנו את האמון שלנו מול חברות האנרגיה ומול הבנקים הבינלאומיים שאמורים לממן את ההשקעות, וכן מול אותן מדינות שאמורות להיות לקוחות הגז הישראלי. פיתוח שדות הגז, כמו פיתוחם של שדות גז חדשים, נפסק לחלוטין, ואחת הסיבות היא הטלטלה הרגולטורית החזקה שיצרנו במו ידינו".
על ההתערבות שלו בהליך אישור המתווה אמר נתניהו: "עד לפני כשנה אפשרתי לרגולטורים השונים להתנהל באופן עצמאי למדי, אלא שההחלטה של הממונה הקודם על ההגבלים העסקיים לחזור בו הביאה למשבר אמון קשה, כמעט בלתי הפיך, לא רק מול חברות האנרגיה אלא גם מול המדינות הרלוונטיות. סיכמנו עם ממלכת ירדן לחתום על חוזה של אספקת גז ישראלי והכול היה מוכן, וכשבאה ההחלטה המפתיעה לבטל את הצו המוסכם הטקס הזה בוטל. היה מדובר בחוזה חשוב מבחינה ביטחונית, גיאו-פוליטית וכלכלית. אילו החוזה היה נחתם לפני שנה, זה היה מסייע רבות ליציבותה הכלכלית של ירדן שנאבקת באתגר הכבד והמשמעותי של מאות אלפי פליטים. זה מחזק את יחסי השלום בינינו ובינם, יחסים חשובים מאוד-מאוד למדינת ישראל.
"אנחנו ברגע מכונן. התחילו לבוא ולהתעניין, חברה אחר חברה, חברות ענק, כולל נובל אנרג'י שהציעה מתווה לפיתוח מהיר של שדה לווייתן. אנחנו נמצאים בנקודת שיווי משקל - אם נחזור לאחור ניפול סופית לתוך התהום. אני מודע לטענות שהועלו כאילו מדובר בהתבססות של נורמה לעקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים, אבל אין לכך כל בסיס, ולראיה בעשר שנים שבהן אני מכהן כראש הממשלה, זו הפעם היחידה שבה ביקשתי לעשות בכך שימוש".
לקראת סיום דבריו של ראש הממשלה רמז לו השופט רובינשטיין לסיים ואמר: "אדוני, אלה דברים שאנחנו מכירים אם תעיר אותנו באישון לילה". בשלב מסוים במהלך דברי נתניהו קטע השופט רובינשטיין את הדברים בעקבות אישה שהשתעלה. "מי שחושש לבריאותו מתבקש אולי לצאת למען בריאות הקהל ולבריאותו", אמר.
על מה העתירה?
אחרי נתניהו יושמעו התשובות של נציגי העותרים, ובסוף הדיון ידברו נציגי המדינה וחברות הגז. באולם נמצאים שר האנרגיה יובל שטייניץ ונציגי העותרים: הח"כים שלי יחימוביץ', זהבה גלאון, איילת נחמיאס ורבין, פרופ' מנואל טרכטנברג, איתן כבל ותמר זנדברג. ח"כ טרכטנברג מהמחנה הציוני אמר לאחר דבריו של נתניהו: "זו הייתה עדות מביכה. ראש הממשלה לא חידש שום דבר ונאם נאום שמתאים לוועדה בכנסת אבל לא לבית משפט. הטיעונים שלו היו חלשים. הוא שם את הדגש על הפגיעה באמון המשקיעים בחו"ל והסעיף שהפעיל מדבר על שיקולים ביטחוניים. זה מפתיע שראש הממשלה סותר את עצמו. ראינו את חוסר הנחת של שופטים שתהו מדוע בא. זה לא עניין אישי זה עניין שבין המדינה לבית המשפט וראש הממשלה הופך את זה לעניין שבינו לבין השופטים".
ח"כ איתן כבל אמר לאחר הדיון "התאכזבתי. זו הייתה הופעה חלשה, חלקים ניכרים נתניהו הקריא מהתצהיר שהוא כתב וחלקים אחרים היו מתוך ההופעה שלו בוועדת הכלכלה. אפילו היכולות הורבליות המפורסמות שלו לא באו לידי ביטוי".
העתירות לבג"ץ הוגשו על ידי שורה של ארגונים חברתיים ובראשם התנועה לאיכות השלטון, אדם טבע ודין, ח"כ זהבה גלאון ומפלגת העבודה.
העתירות כולן עוסקות בחוקיות מתווה הגז ובהתנהלות סביבו. הטענות היו, למעשה, כי הסעיף שקובע כי אסור לבצע שינויים במשק הגז במשך עשר שנים הוא החלטה שבוצעה בניגוד לסמכות. כמו כן נטען כי עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים היא צעד שבוצע גם הוא בניגוד לדין ובחוסר סמכות.
ארגונים חברתיים אחרים טענו כי חברות הגז קיבלו לשליטתן משאב ציבורי יקר ואסור לאפשר להן לנצל את כוחן כדי לקבל הטבות חריגות ולהפוך למונופול. העתירות טוענות גם נגד הליך אישורו של מתווה הגז תוך עקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים.
לפנייה לכתב/ת 
