בעל הבית בחובות וקיבלתם צו עיקול? מדריך
בעל הבית נכנס לחובות והשוכרים קיבלו צו עיקול, שבו הם נדרשים לשלם את השכירות להוצאה לפועל. בדקנו כיצד לפעול מול המעקל ומול המשכיר
בשעה טובה, לאחר חיפושים מפרכים, מצאתם דירה בשכירות, ושילמתם לבעל הבית את השכירות בצ'קים עתידיים לאורך כל השנה. אך השמחה הייתה מוקדמת מדי - לפתע קיבלתם צו עיקול על שכר הדירה עקב חובתיו הכספיים של המשכיר, שדורש מכם להעביר את התשלומים לגוף המעקל ישירות, ולהימנע מלשלם למשכיר את דמי השכירות.
כתבות נוספות במדור דירה להשכיר :
המתווך עשה קומבינה - יש פטור מדמי תיווך?
השוכר הלך לעולמו - האם החוזה הסתיים?
המשכיר פינה את השוכר בכוח - האם זה חוקי?
בהודעת צו העיקול אף נרשמה אזהרה כי אם דמי השכירות לא יועברו למעקל, ייתכן שתחויבו בתשלום החוב. מה עליכם לעשות במצב כזה? האם מדובר בהליך על פי חוק? ומה קורה אם בעל הבית מנחה אתכם, השוכרים, להתעלם מצו העיקול בטענה כי מדובר בסכסוך לא לכם ואף מאיים כי אם תבטלו את הצ'קים - הוא יפתח נגדכם בהליך משפטי לפינוי?
החלטנו לבדוק האם בכלל ניתן לעקל דמי שכירות, מי צודק - הגוף המעקל או המשכיר, כיצד על השוכר לפעול ולמי עליו להעביר את דמי השכירות, והאם הוא באמת חשוף משפטית בעניין כלפי המעקל וכלפי המשכיר.
דמי שכירות נחשבים "נכס" לכל דבר ועניין ונפסק כי הם מהווים "זכות עתידית" הניתנת לעיקול ומימוש לצורך פירעון חוב. במערכת החוק הישראלי ישנם 3 סוגי עיקול: עיקול אזרחי, עיקול גבייה מטעם לשכת ההוצאה לפועל ועיקול גבייה מינהלית מטעם רשות או תאגיד.
מרגע שמוטל עיקול על דמי שכירות, נוצר מצב של משולש יחסים כפוי בין המעקל-המשכיר-השוכר. המעקל הוא הגוף או האדם לו חייב המשכיר כסף; ואילו השוכר הוא צד שלישי שאינו קשור לצדדים. הטלת צו עיקול על דמי השכירות, משמעותה לפי דין שהשוכר צריך להעביר ישירות את דמי השכירות למעקל, ולא להעבירם למשכיר, לצורך פירעון החוב.
אז מה השוכר צריך לעשות?
תהיה זו טעות לחשוב שכשוכרים אתם יכולים להתעלם מצו העיקול, לעשות יד אחת עם המשכיר, ולהמשיך לשלם את דמי השכירות כסדרם למשכיר ישירות. בפסיקה נקבע כי צד שלישי המקבל צו עיקול, הופך בעל כרחו לגורם מעורב בהליך - וככזה מוטלות עליו חובות שונות, ובצדן אחריות. כלומר, גם אם לצד השלישי אין אינטרס אישי בהליך, הוא אינו פטור ממילוי החובות המוטלות עליו.
עוד נקבע כי על צד השלישי להקפיד "הקפדה יתרה" לפעול על פי הוראות צו העיקול, לשם מניעת חשיפתו לחיוב אישי. תשובתו לגורם המעקל חייבת להיות שלמה, מלאה ומפורטת ביחס לנכסי החייב, ועליו לשתף פעולה באופן מלא. ככל שקיימת אצלו אי בהירות מסוימת ביחס לפעולה, על פי צו העיקול עליו לפנות בעניין בבקשה למתן הוראות ללשכת ההוצאה לפועל, או במקרה אחר לפתוח בהליך משפטי הנקרא "טען ביניים" בבית המשפט.
בסופם של הליכים אלה, תתקבל החלטה בה יקבע לאיזה צד על השוכר להעביר את דמי השכירות - למעקל או למשכיר. כך נקבע שאם צד שלישי פועל כדין ונוקט בהליכים אלה, הוא בפועל "יוצא מהתמונה".
אבל אם השוכר מתעלם מהוראות צו העיקול, הוא חשוף משפטית ונוטל בכך סיכון שיחויב בסכום החוב של המשכיר. חשוב לדעת שהוראות החוק מאפשרות לנקוט בהליכי גבייה והליכים משפטיים נגד צד שלישי, שביודעין הפר את הוראת צו העיקול. כך הוא יכול למצוא את עצמו במצב של תשלום כפול - הן תשלום דמי השכירות למשכיר והן תשלום החוב למעקל.
לכן על השוכר לשקול בכובד ראש לקיים את צו העיקול, וזאת למרות התראותיו ודרישותיו של המשכיר. אם המשכיר עומד על קיום ההסכם ודורש את העברת דמי השכירות ישירות אליו, טוב יעשה השוכר כאשר יפעל בהליך המשפטי המתאים - וכך יקבל הגנה מטעם הרשות המשפטית.
לסיכום, מומלץ להוסיף סעיף בהסכם השכירות, לפיו במקרה שבו דמי השכירות יעוקלו - יהיה ראשי השוכר להעביר את דמי השכירות ישירות למעקל, והדבר ייחשב כתשלום דמי השכירות למשכיר. כך יכולות להיחסך אי נעימויות והפתעות רבות בעתיד.
הכותב הוא עו"ד מומחה בנדל"ן ובמשפט אזרחי. האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני
לפנייה לכתב/ת 
