נתניהו בגרמניה על חוק ההשעיה: "לא ניתן לנצל את הדמוקרטיה ולהביא לנפילתה"
במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, הדף ראש הממשלה את הביקורת על חוק השעיית חברי הכנסת: "יש הבדל בין אנרכיה לדמוקרטיה. דמוקרטיה חייבת להגן על עצמה". מרקל התייחסה גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני: "זה לא הזמן להסדר מקיף, אבל יש לנקוט צעדים קטנים"
ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחה את הביקורת של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ושל יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין על יוזמת חוק ההשעיה, ומבהיר שהליך החקיקה יימשך. במסיבת עיתונאים משותפת עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בברלין, אמר נתניהו: "יש הבדל בין אנרכיה לדמוקרטיה. דמוקרטיה חייבת להגן על עצמה. לא ניתן לנצל את הדמוקרטיה כדי לנסות להביא לנפילתה".
"כשנבחרים תומכים בתנועות שתומכות בעיקרון להשמיד את ישראל, כשהם תומכים בטרור ועומדים דום לזכר רוצחי ילדים, הכנסת צריכה לפעול נגדם לפי חוקים קיימים. דיברתי עם יו"ר הכנסת ואמרתי לו שאנחנו ממשיכים בחקיקה. אני מקווה שגם חברי מפלגות באופוזיציה יתגייסו להעביר את החוק. יש גבולות שדמוקרטיה צריכה לקיים כדי לשמור על עצמה".
הוא דחה השוואה שערך עיתונאי גרמני בין מצב זכויות האדם בישראל לזה שברוסיה או במצרים, בהקשר ל"חוק העמותות". "מדובר בחוק שנועד להגביר את השקיפות ולא בחוק צנזורה", הבהיר נתניהו. "כשחברי כנסת תומכים בתנועות שקוראות באופן מפורש להשמיד את ישראל, כשהם תומכים בטרור, כשהם עומדים דום לזכר רוצחי ילדים, הכנסת יכולה וצריכה לפעול נגדם, והיא תפעל נגדם באמצעות חוקים או חלקי חוקים שקיימים בספר החוקים שלנו בנושאים אלה".
ראש הממשלה גם ציין שהוא שוחח עם יו"ר ועדת החוקה ניסן סלומינסקי ועם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ואמר להם שהחקיקה בנושא נמשכת. "אני מקווה שלחקיקה הזאת יצביעו לא רק חברי הקואליציה, אלא גם מפלגות באופוזיציה משום שיש גבולות מסוימים שדמוקרטיה צריכה לקיים כדי לשמור על עצמה".
נתניהו ומרקל התייצבו בפני כתבים בתום סבב ההתייעצויות השנתי שנערך בין ממשלות ישראל וגרמניה בברלין. השיחות עסקו בין היתר במלחמת האזרחים בסוריה, במאבק בדאעש ובארגוני טרור איסלאמיים אחרים במזרח התיכון ובאפריקה וכן בגלי המהגרים המציפים את אירופה. נתניהו הודה למרקל על הקשבתה לצורכי הביטחון של ישראל והביע הערכה להנהגתה. הוא הדגיש גם הוא את האינטרסים המשותפים לגרמניה וישראל בהתמודדות עם המצב החדש במזרח התיכון. "בלב הסערה יש מדינה אחת במזרח התיכון שנותרה חברה דמוקרטית וחדשנית שמגינה על הערכים החשובים לאירופה. אנחנו מגינים על עצמנו אבל גם על הערכים שלכם. ישראל היא חומת מגן של הערכים המערביים במזרח התיכון. היא לא הבעיה, אלא חלק מהפתרון".
הקנצלרית מרקל הדגישה כי "אנו בגרמניה חשים היטב ומקרוב את השלכות דאעש והמלחמה בסוריה. ישראל חווה את ההשפעה של הכוחות האיסלאמיסטיים. הבעיות שניצבות בפנינו דומות. ישראל כדמוקרטיה פועלת נגד כוחות טוטליטריים להבטיח את ביטחונה. האיחוד האירופי וגרמניה מתאמצים לראות את המצב במזרח התיכון באופן מציאותי. אנחנו מכירים את איום הטרור, אבל גם חושבים שעלינו להתקדם בתהליך הדו-קיום בשלום לעבר פתרון שתי מדינות. זה לא הזמן לעשות צעד לקראת הסדר מקיף, אבל יש לנקוט צעדים קטנים לשיפור החיים (של הפלסטינים) בעיקר בתחום הכלכלה. צריך להפריד בין הדברים ולהישאר בדו-שיח".
בעניין קשרי גרמניה ואיראן הבהירה הקנצלרית: "לא ייתכנו יחסים נורמליים עם איראן כל עוד היא לא תכיר בזכות קיומה של ישראל. כל השרים שלנו מדגישים זאת בשיחותיהם עם האיראנים. יש הבדל בין לדבר עם האיראן לבין להבהיר להם מה לא מקובל עלינו".
נושא קליטת המהגרים היה אחד המרכזיים בסדר יומו של מפגש הממשלות השנתי בברלין. מרקל הביעה הערכה ליכולות שהפגינה ישראל בתחום. שר העלייה והקליטה זאב אלקין הציג בפני שר הפנים הגרמני והשר בלשכת הקנצלרית האחראי על נושא קליטת הפליטים והמהגרים את השיטות שעמן התמודדה ישראל עם ההגירה ההמונית אליה, בעיקר ממדינות ברית המועצות לשעבר. גם נושא המאבק בהסתה האנטישמית באינטרנט עלה במסגרת הדיונים בין שרי שתי הממשלות. שרת המשפטים איילת שקד שמתכננת לכנס בקרוב בישראל מפגש עם כמה מעמיתיה באיחוד האירופי לדיון בעצירת ההסתה האנטישמית באינטרנט שוחחה על העניין עם עמיתה הגרמני, הייקו מאאס. השר הגרמני מאאס עדכן את שקד שרשויות המשפט בגרמניה פתחו בהליכים משפטיים נגד שלושה בכירים בסניף פייסבוק בגרמניה, שסירבו להסיר דפי הסתה בעלי תוכן אנטישמי.
לפנייה לכתב/ת 
