התחיל מהאמצע / "הכל מקצועי"
המשימה הראשונה של זינדין זידאן בריאל מדריד הייתה שיקום ההריסות שהשאיר רפא בניטס בקישור. איך זה עובד, מי הנהנים העיקריים מהסגנון החדש, והאם זה יספיק מול היריבות החזקות באמת
אוהדים של קבוצה שמפסידה במשחק חשוב לוקחים איתם בזיכרון תמונה עצובה שנשארת בראש שנים קדימה. התמונה יכולה להיות של שחקן קורס בבכי על הדשא או של שמחת ניצחון היריב כשברקע השחקנים המובסים משפילים ראש.
לתקצירי הליגה הספרדית
התמונה הזכורה ביותר מהמכה שחטפה ריאל מדריד בקלאסיקו האחרון היא אחרת לגמרי. מדובר, וזה נדיר, בצילום רחב של המגרש, שהמחיש בעיה מקצועית שקל להבחין בה. תמונה שהפכה ויראלית ברגע.
מה היה בה, בתמונה הזו? מצד אחד של הצילום מחצית משחקני ריאל עומדים בקצה הרחבה שלהם. מהצד האחר, קרוב לקו מחצית המגרש, הסתדרו בשורה השחקנים הנוספים. ובאמצע? ריק, כלום, או נאדה בשפת המקור. התמונה המדוברת, שכיכבה כמעט בכל אתר ספורט עולמי, שמה את רפא בניטס ללעג. חודש וחצי מאוחר יותר, כשבניטס פוטר, נדרש מחליפו זינדין זידאן להציל את המצב, וכוכב העבר החל בעבודה בדיוק מאותה תמונה מדוברת. הוא היה צריך למלא את הבור, לחבר בין חלקי הקבוצה שלו. זידאן היה חייב לשקם את הקישור.
לאחר שישה משחקים בתפקיד ברור שזידאן התחיל מהאמצע – לא רק מאמצע העונה אלא מאמצע המגרש. שם מתרחש, בהדרגה יש לומר, השינוי שעוברת ריאל תחת המאמן החדש. כן, משולש ה־BBC המפורסם בהתקפה אחראי לכמות שערים עצומה, אבל ההבדל בין זידאן לבניטס טמון יותר מאחור, בקישור.
אצל זיזו, בניגוד לבניטס, אין בכלל שימוש בקשר אחורי הגנתי כמו קאסמירו. בשונה מקרלו אנצ'לוטי הוא גם לא משתמש בחאמס רודריגס בקישור אלא רק במקום גארת' בייל הפצוע בהתקפה. המשולש הכמעט קבוע של זידאן כולל את טוני קרוס, לוקה מודריץ' ואיסקו, והמשחק הולך הרבה יותר דרכם. כל הפרמטרים מראים שאצל זידאן יש דגש גדול יותר על מרכז המגרש: זמן ההחזקה בכדור גבוה יותר, כמות המסירות גדולה יותר, והכדור, כפי שאפשר לראות בטבלה, מתגלגל הרבה יותר בחלק המרכזי של המגרש.
באחד השערים של כריסטיאנו רונאלדו מול חיחון שחקני ריאל העבירו ביניהם 28 מסירות רצופות עד הבעיטה, כשמחצית מהן מבוצעות על ידי המשולש קרוס־מודריץ'־איסקו. השער האחרון באותו משחק הגיע אחרי 11 מסירות רצופות, וצריך לזכור שאנחנו מדברים על ריאל, קבוצה שבמשך שנים דוגלת במשחק ישיר קדימה ובהתקפות מהירות עם מעט מסירות יחסית.
משולש במודה
בתקופת בניטס ריאל שיחקה רוב הזמן במערך 3־3־4, וכך גם אצל זידאן. ההבדל הוא במיקום של שחקני הקישור בתוך המערך ובהוראות הטקטיות שניתנות להם. בניגוד למה שראינו אצל המאמן המפוטר, במשחקים האחרונים שחקני הקישור של ריאל מקבלים משימות שאמורות להתאים למה שהם אוהבים לעשות. השאלה האם זה יעבוד גם במשחקים גדולים עדיין פתוחה, כי לריאל, ומיד ניגע בכך, יש בעיות נוספות, אבל כרגע נדמה שאיסקו, מודריץ' וקרוס הם השחקנים שנהנים יותר מכל מחילופי המאמנים בסנטיאגו ברנבאו.
מודריץ'. לא כולם זוכרים, אבל בשנה הראשונה שלו בריאל מודריץ' נחשב לאחד הפלופים הגדולים ביותר שלה. השינוי הגיע כשזידאן מונה להיות עוזר המאמן ועבד עם מודריץ' באופן אישי לאחר האימונים. הצרפתי ראה בקרואטי תמיד לא כשחקן משלים אלא ככוכב שאפשר לבנות סביבו קבוצה. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו.
כן, בהתחשב בנסיגה המסוימת ביכולת של רונאלדו אפשר לומר שמודריץ' הוא אולי השחקן החשוב ביותר של ריאל כיום. זידאן הזיז אותו לעמדה קצת יותר אחורית ומרכזית, קרוב יחסית לקרוס, ומודריץ' עושה הכל, הגנתית והתקפית. אצל זידאן מודריץ' מניע כדור בעמדה מרכזית יותר כך שהוא חשוב יותר, ויש לו גם חופש לצאת קדימה, כמו קשר רחבה־לרחבה אמיתי. שער הניצחון שלו מול גרנאדה היה רק הדובדבן.
איסקו. במשחק האחרון מול בילבאו איסקו קיבל מנוחה, אבל הוא פתח בהרכב בכל חמשת המשחקים הקודמים אצל זידאן וזאת אחרי שבסוף תקופת בניטס בקושי ראה דשא. איסקו הוא לא שחקן קישור שמתאים לגמרי לסגנון הישיר הקלאסי של ריאל, כיוון שהוא לא חושב במהירות ונוטה לכדרר פעם אחת יותר מדי. הכישרון הספרדי בא לידי ביטוי טוב יותר במשחק של החזקה בכדור, כשיש עוד רגע לחשוב, לבחון את תנועת השחקנים האחרים ולשחרר מסירה מסוכנת.
מבחינת סגנון משחק, איסקו הוא השחקן שהכי דומה לזידאן בימיו על המגרש, והמאמן מציב אותו בתפקיד הישן שלו בריאל: קצת למעלה ושמאלה ממרכז המגרש. כשחבר'ה מניעים כדור הוא נשאר בעמדה מעט התקפית יותר, כמו שהיה עושה זידאן, ונע לכיוון הקו השמאלי כדי להתמסר עם מרסלו ולחפות על רונאלדו שנכנס לרחבה. שימו לב לטבלה שמראה את כמות הנגיעות בכדור של קשרי ריאל. כולם מעורבים יותר עכשיו, אבל השינוי הגדול ביותר הוא אצל איסקו, שנוגע בכדור 81 פעמים למשחק לעומת 59 במשחקים שבהם פתח בהרכב בתקופת בניטס.
קרוס. אצל בניטס הוא נע בין עמדות. לפעמים היה הקשר האחורי האחרון, לעתים תופקד יחד עם עוד קשר אחורי לצידו, והיו מקרים שבהם עלה למעלה, לקישור ההתקפי. קרוס – ולפי דיווחים בתקשורת הגרמני אמר זאת במילותיו שלו – לא מצא את עצמו. עכשיו הוא חזר לעמדה שבה שיחק אצל אנצ'לוטי, כקשר האחורי ביותר שלוקח כדור מהבלמים ומתחיל את ההתקפות. שם, בעמדה הזו, יש לו זווית מסירה ליותר שחקנים (המגינים, הבלמים, שני הקשרים שלפניו). ממוצע המסירות של קרוס גדל בתקופת זידאן ב־15 מסירות מאשר עם בניטס. נוח לו הרבה יותר.
כמו בארסה של פפ
אם כן, זידאן שינה את הדרך שבה מוצבים שחקני הקישור על המגרש – קרוס לבד מאחור, מודריץ' יותר מרכזי ועם חופש פעולה, איסקו למעלה ושמאלה – כדי שהעמדה של כל שחקן תתאים ליכולות שלו. הצורה שבה ריאל מסודרת היום על המגרש דומה לברצלונה של תקופת פפ גווארדיולה: לא כמו משולש עם קודקוד למעלה או למטה, אלא שלושה קשרים שכל אחד מהם נמצא בקו גובה אחר ומחזיק במשימות אחרות.
קרוס, מודריץ' ואיסקו מרוויחים, אבל האם ריאל השתפרה מספיק כקבוצה? מוקדם לקבוע. רונאלדו הוא עדיין לא אותו רונאלדו. משחק הלחץ, שאמור להיות חשוב יותר עכשיו בניסיון להשיג את השליטה בכדור, אינו יעיל מספיק ומול קבוצות חזקות הבלאנקוס יישארו חשופים מאחור. ריאל, יש להניח, תמשיך לסבול מהתקפות מתפרצות של היריבות, ושחקני ההגנה עדיין עושים יותר מדי שטויות אישיות.
קרוס שוב מרגיש בנוח, אבל מבצע מעט מאוד פעולות הגנתיות יחסית לשחקן בתפקידו. איסקו מוצב במקום הנכון, אבל יכול להיעלם לפרקי זמן ארוכים מדי שגורמים לאמצע להישאר מעט פרוץ. היחיד שמשחק בצורה מושלמת אצל זידאן הוא מודריץ', שכיכב כמעט בכל אחד מהמשחקים האחרונים. ריאל צריכה משחק אחראי גם מהשחקנים האחרים.
לפני 14 שנים ערך זידאן את הופעת הבכורה שלו במדי ריאל בליגת האלופות, מול רומא, ובתום אותה עונה כבש את שער הניצחון בגמר וזכה בגביע אירופה היחיד שלו. הערב זיזו חוזר לליגת האלופות, וגם את קריירת האימון במפעל הוא פותח נגד רומא. ריאל אמורה לעבור את סגנית אלופת איטליה בלי יותר מדי בעיות, אבל כדי להגיע רחוק באמת, כדי לשחזר את ההנפה ההיא, זידאן חייב קישור מתפקד גם מול היריבות החזקות, בדיוק הפוך מאותה תמונה בקלאסיקו.