חזרנו לימים היפים / אסי ישראלוף
הקהל סוחף, שחקני הבית מרגשים, עומר אצילי כבר הפך לסמל ואפילו איתי שכטר השתדרג. אסי ישראלוף, בית"רי בנשמה, מתרגש מהקאמבק של קבוצתו האהובה - ומאמין שגם התארים בדרך
קודם כל, הכותרת שלי היא "בית"ר ירושלים חוזרת." הייתי עם הבן שלי גידי בן 5.5-ה בשני המשחקים האחרונים נגד הפועל רעננה ומכבי חיפה - ונהניתי בטירוף. זו הייתה חווייה לראות את מופע העידוד של האוהדים, שהחזיר אותי לימים היפים של המועדון. הם שרו 90 דקות ללא הפסקה, כולל לפני ואחרי המשחק. זה הזכיר לי את התקופה של אלי אוחנה ורונן חרזי, אז הקהל היה מביא נקודות לבית"ר.
החיבור של שחקני בית דוגמת דוד קלטינס מרגש אותי מאוד. זה ילד שעלה מהנוער ומשחק בסגנון אירופי. הוא מוכשר ברמה אחרת. בכלל, השילוב בין הצעירים לוותיקים מושלם. מטל כחילה, שמזכיר את אבא שלו אהוד בימיו הגדולים, דרך דן איינבינדר ועד עומר אצילי, שאמנם לא גדל בבית"ר, אבל כבר הפך לסמל בזכות התרומה האדירה שלו. השחקנים האלה, בשילוב הזרים המצוינים שהביא אלי טביב, וכמובן עם הבינגו של איתי שכטר - יצרו תלכיד קטלני.
איזה כיף לראות את שכטר פורח אצלנו. ידענו שמדובר בחלוץ גדול, שהיה זקוק לסביבה תומכת ואהבה מהקהל. הוא מצא את כל זה בבית החדש שלו, ומחזיר בשערים ובבישולים. שכטר משדרג את בית"ר, ובית"ר משדרגת אותו. כולם מרוצים.
סלובודן דראפיץ' הוא מאמן העונה שלי, ולא משנה איך היא תיגמר. בשקט-בשקט בנה קבוצה מאומנת, מלוכדת וממושמעת. והכל בא בעטיפה מהודרת של קהל ססגוני. אני מאמין שהאצטדיונים המלאים והרצון של טביב לקחת את המועדון קדימה יחזירו את בית"ר למרכז הבמה של הכדורגל הישראלי, ובעתיד הקרוב אולי נוכל לדבר גם על תארים.
כמובן שחייבת להיות המשכיות, וכמובן גם חיזוק נכון כדי שנעשה קפיצה נוספת. אני מחזק את ידי האוהדים שזנחו כמעט לגמרי את הגזענות לטובת עידוד הקבוצה. מבחינתנו, אוהדי בית"ר ירושלים, השמיים הם הגבול. שלא ייגמר לעולם.
לפנייה לכתב/ת 
