נהג זוכה: שוטר לא ידע על נוהל חדש ל"ינשוף"

ארבע פעמים התבקש נהג לנשוף למכשיר עד שהתקבלה תוצאה המצביעה על נהיגה בשכרות. השופט לא השתכנע שהשוטר הכיר את נוהל הפעולה

עו"ד רון סייגפורסם: 18.02.16 , 22:34

בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה נאשם בנהיגה בשכרות לאחר שהגיע למסקנה שהמשטרה לא הוכיחה שבדיקת מכשיר "הינשוף" נערכה בהתאם להוראות היצרן. עם זאת הורשע הנאשם בעבירה קלה יחסית של "נהיגה בהשפעת משקאות משכרים", בהסתמך על התרשמות השוטר שעצר אותו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בינואר 2015 הוגש נגד הנהג כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות שדינה שנתיים מאסר או קנס. לרוב, כשלא נגרם נזק של ממש, נוטה בית המשפט לא להטיל עונש מאסר, אלא שולל את רישיונו של הנהג למינימום שנתיים.

פרשנות

נכשלתם בינשוף? אתם לא בהכרח שיכורים

עו"ד רועי סלמה

שוטרים הבודקים נהגים מניחים שאם לא הצליחו לנשוף ליטר אוויר למכשיר הם כנראה תחת השפעת אלכוהול. אבל המציאות יותר מורכבת

נכשלתם בינשוף? אתם לא בהכרח שיכורים

במקרה זה נטען שביום האירוע, בשעה 23:45, התבקש הנהג לנשוף ל"ינשוף", שאמור לזהות את ריכוז האלכוהול באוויר, ונמצאו בנשיפתו 770 מיקרוגרם – מספר העולה על הריכוז המותר.

הנהג טען מנגד שבניסיון הראשון של הבדיקה התקבלה התוצאה "נפח נשיפה לא מספיק". בבדיקה השנייה והשלישית התקבלה התוצאה "הפרעות", ורק ברביעית, לאחר שהשוטר עשה בדיקה לעצמו, התקבלה התוצאה 770 מיקרוגרם. לכן טען כי המכשיר לא היה תקין, וכי השוטר שהפעיל אותו לא היה מיומן.

השוטר הסביר בבית המשפט שעצר את הנהג לאחר שעורר את חשדו כשהתחיל בנסיעה מהירה מבלי להביט לצדדים. כשנעצר הוא הודה ששתה שתי בירות לפני 40 דקות וריח חזק של אלכוהול נדף מפיו. עוד ציין השוטר כי הנהג כשל גם במבחנים המאפיינים – התנדנד, לא הצמיד עקב לאגודל והחטיא בהבאת האצבע לאף.

כך, ולאחר שהנהג גם לא עבר את בדיקת הנשיפון, הביא השוטר את הינשוף. לדבריו, לאחר שהתקבלה פעמיים התשובה "הפרעות", הוא ערך בדיקת עצמית שהניבה תוצאה תקינה, ולאחריה העביר שוב את הינשוף לנהג, ואז יצאה התוצאה המעידה כי הוא שיכור.

השופט נאיל מהנא הסביר כי ימים בודדים לפני שהנהג נבדק, נכנס נוהל חדש לגבי השימוש בינשוף, שלפיו כשמתקבלת התוצאה "הפרעות" יש לבצע מדידה חדשה. משכך נדחתה טענת הנאשם כי המכשיר היה לא תקין.

עם זאת, השופט הסביר כי מאחר שהשוטר שביצע את הבדיקה לא היה מודע לאותו נוהל, אלא פעל על סמך שיקול הדעת שלו, נשאלת השאלה אם בוצעו פעולות נוספות הפוגמות בדיוק של התוצאה. לאור האמור, נותר בלבו של השופט ספק אם תוצאות הבדיקה אכן העידו על רמת האלכוהול בגופו של הנאשם, לכן החליט לזכותו מעבירת הנהיגה בשכרות.

מכאן ניגש השופט לבדיקות הנוספות שביצע השוטר לפני הינשוף, וקבע כי הוא בכל זאת מסתפק במבחנים האובייקטיבים שנערכו כדי להרשיע את הנאשם בעבירה קלה יותר – נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים – שעונשה המינימלי עומד על שלושה חודשי פסילה.