אש בים האדום: הקרב על האולימפיאדה
אליפות העולם בגלישת רוח תיפתח בשבוע הבא באילת, ועם כל הכבוד למדליות, במוקד יעמוד הדו-קרב על הכרטיס לריו בין שחר צוברי לנמרוד משיח. רגע לפני הזינוק, השניים משדרים ביטחון ומשדרגים את מהירות הגלישה
חוף הריף באילת שימש כאכסניה ראשונית לשניים מהגולשים האיכותיים ביותר שצמחו בישראל. החל מיום שני הקרוב שניהם ייאבקו ראש בראש בדיוק שם, על הכרטיס למשחקים האולימפיים בריו.
גל פרידמן: "אפשר להגיע לפודיום באליפות העולם"
כילדים התפתחו שחר צוברי ונמרוד משיח זה לצד זה. מאוחר יותר עבר משיח למועדון במכמורת, אבל היריבות העצומה בין השניים רק הלכה וגאתה. לשחר מדליית ארד אולימפית מבייג'ינג 2008, שלוש מדליות מאליפויות אירופה (פעמיים זהב ואחת מכסף) וארד באליפות העולם. מצד שני, הוא לא זכה בתואר בינלאומי כמעט שלוש שנים. נמרוד צבר שלוש מדליות באליפויות העולם (כסף ופעמיים ארד), אבל גם הוא לא חווה הצלחה בתחרות גדולה זה חמש שנים.
ייתכן שדווקא כמה מאות מטרים מהריף, במסלול אליפות העולם שהוקם באזור המלונות, יוכרע מי מהשניים יחגוג אחרי ארבע שנים של אימונים ותחרויות. תקופה שבה הקדישו לעניין חמש שעות בממוצע ליום, וכללה רכיבה על אופניים, אימוני כוח בחדר הכושר והרבה־הרבה שעות בים.
שניהם מעידים על עצמם שהם ילדי טבע וים. לצוברי הודבק הכינוי "הבדואי". אחד שמסתובב יחף על החוף ובכל רגע נתון יורד לים. משיח הוא בן לרב־חובל שעדיין מתגורר באילת ולאם ממוצא הולנדי שהייתה מדריכת צלילה וגולשת גלים. הוא היה קשור אליה מאוד, עד שהלכה לעולמה לפני תריסר שנים. בדחיפת מי שהפך למאמנו, תום קורזיץ, הגיע הילד הבלונדיני למכמורת והחל להתאמן עם החבר'ה הגדולים, שהעניקו לו את שם החיבה "נילס".
מורשת קרב
לקרבות על הכרטיס האולימפי יש היסטוריה ארוכה וטעונה. הם אופיינו בעוינות של ממש בין הגולשים – עמית ענבר נגד גל פרידמן, פרידמן נגד צוברי, צוברי נגד משיח. העימות האחרון גם שבר שיא לפני לונדון 2012 בתקרית החסימה שביצע נמרוד לשחר באליפות אירופה, כדי למנוע ממנו זכייה במדליה וצבירת ניקוד.
הפעם, כל אחד מרוכז בעצמו בלבד, בלי לכלוכים ועקיצות. משיח מוביל כרגע בארבע נקודות על פני צוברי בקרב על הכרטיס האולימפי, כשנותרו שתי תחרויות: האליפות באילת והתחרות במיורקה בחודש הבא. אם נמרוד יזכה כאן במדליה ושחר לא יהיה באזור – הכרטיס יהיה שלו. אחרת, הקרב יוכרע כנראה בתחרות האחרונה ממש.
רגע לפני הדו־קרב הגדול ביותר בספורט האולימפי הישראלי, הצגנו לשניהם מספר שאלות.
זה נכון שהפעם היריבות ביניכם היא ספורטיבית נטו?
משיח פוצח במונולוג: "כן, ויש לכך שתי סיבות עיקריות. המערכת התחלפה מהראשון ועד לאחרון ואף אחד לא מחפש פרסום מהתככים שייווצרו בינינו. להפך, המערכת היום מבקשת מאיתנו להיות בתקשורת ובהרמוניה, וזה כמובן הגיוני.
"הסיבה השנייה והעיקרית היא בהבנה שלי, איזו כמות אנרגיות התבזבזה לשווא במקומות הללו. יחד עם זה ששנינו התבגרנו. אנחנו עושים אותה דרך, משאירים בת זוג בבית ומתאמנים בטירוף. יש לנו המון במשותף, ולמה להעכיר את האווירה? כל אחד מאיתנו מבין שנגיע לים, ושהטוב ביותר ינצח.
"אנחנו לא ג'ודאים. לא צריך לחקור נקודות תורפה ולחכות לרגע הנכון על המזרן. אני מנצח כשאני מזהה תנאי רוח טובים יותר. צפויים לנו חמישה ימי תחרות, פוקוס ויציבות. אנחנו שותים בירה עם כל החבר'ה ביחד, כל אחד רוצה להצליח וכל אחד מכיל את המתח שלו עם עצמו. בסוף היום אפשר לדבר ואפילו לדסקס על מה שהיה בשיוטים.
"בעבר היו מי שדאגו להעביר מסרים מתסיסים לתקשורת. המערכת רצתה שיהיה אדרנלין ושכולם ידברו עלינו, אבל לטווח הארוך זה לא מקצועי. היום אנחנו במקום חדש וטוב שיש גולשי נוער מדהימים, שרואים שאין משהו רע ומי שהכי טוב מנצח".
צוברי מצידו מסכים שהמערכת תרמה לליבוי היריבות, אבל משיב קצר ולעניין ומציג תמונה הרבה פחות הרמונית: "לא ישבנו ולא קבענו שום דבר. נמרוד פועל בדרך שלו ואני בשלי. אנחנו בני אדם ויש אמוציות. אני לא יושב ולא מחליט שום דבר עם מישהו אחר".
שניהם התאמנו בעבר תחת מדליסט הזהב האולימפי מאתונה, גל פרידמן, והספיקו להיפרד ממנו. צוברי נשמע לוחמני בנושא: "נפרדתי מהמאמן האישי שלי, רפא בליליוס, כי הרגשתי שהוא לא מצליח לתת לי יותר. חשבתי שאולי גל יתרום יותר בזכות הניסיון והעובדה שכבר היה בשלב הזה, אבל מסתבר שטעיתי בגדול".
אתה יכול לפרט?
"גל לא בן אדם כזה, אכפת לו יותר מעצמו. אין לי דוגמה ספציפית לתת לך, זו כל ההתנהלות. הבנאדם אומר 'ככה אני עושה את הדברים, זה המצב ותתמודד'. אמרתי לעצמי 'הבנתי, הנה אני מתמודד, רק בלעדיו'. חזרתי לבליליוס וזה היה כמו שאתה חוזר לחברה שעזבת. הייתה בינינו שיחה וליבנו את הדברים. הוא חזר יותר חזק כדי להוכיח את עצמו. אמרתי לו שאני לא רוצה שפרידמן יאמן אותי, וזו הייתה טפיחה לאגו ולשכם בשבילו".
משיח, שהתאמן תחת פרידמן בקמפיין לונדון, העדיף כאמור לעבוד עם אחיה של לי קורזיץ. "תום מכיר אותי מהיום הראשון במכמורת ואימן אותי כילד קטן", מספר נמרוד. "ברמות שלי השינויים לא מהותיים וזה יותר התנהלות כצוות. כאדם אני יכול להרגיש איתו הכי בנוח בעולם. לא לסיים אימון וללכת הביתה. מדובר בספורט של המון ימים מחוץ לבית, אחד על אחד עם בן אדם, וחשוב שהאווירה תמלא אותך ותייצר מוטיבציה. זה ההבדל הגדול לעומת המבחנים ללונדון, כשבשלבי הסיום דעכנו".
יוגה נגד האוכל של אמא
חוץ מהצמד שלנו, יהיו כמובן באליפות עוד עשרות גולשים שיתמודדו על המקומות הראשונים, אבל הפוקוס התקשורתי יהיה מן הסתם הדו־קרב הישראלי. "אני לא בשאנטי, רגליים על הקרקע, יודע כמה אני רוצה להצליח, נותן את הכל", מסביר משיח. "כך שגם אם זה לא יסתדר, אהיה שלם עם עצמי. בניגוד לקמפיין הקודם, אני בכיוון של להתחדד בשלבים האחרונים בקרב על הכרטיס מול צוברי. בפעם שעברה זה היה הפוך".
צוברי, שניצח את פרידמן בקרב על בייג'ינג ואת משיח במאבק על לונדון, משדר אף הוא דריכות: "אני מקצוען ועושה כל מה שצריך. לא משווה עצמי לנמרוד או מתייחס אליו. לכל אחד החוזקות שלו והחולשות שלו. אצלי, אחד היתרונות זה הכוח המנטלי. אני לא מתבייש בזה או מסתיר או מתנצל. אני משחק עם הקלפים שחולקו לי. לנמרוד יש את הגובה שלו".
בתחרות שנערכה באתר האולימפי בדצמבר, ולא היוותה מבחן עבור השניים, סיים משיח במקום השלישי וצוברי בתשיעי. המנצח היה ההולנדי דוריאן ואן ריסלברך, הגולש היציב בעולם כיום, ובמקום השני זכה הבריטי ניק דמפסי, עוד שם גדול בענף.
באליפות ישראל האחרונה שנערכה באילת לפני כשבוע, משיח חלה, וצוברי עלה על המקום הגבוה ביותר בפודיום. אבל שניהם יודעים שהשיא יגיע בשבוע הבא. משיח העביר את הימים האחרונים באימונים וביוגה במכמורת, צוברי גלש במקום שבו תתקיים התחרות.
"במכמורת היו תנאים של רוח שנושבת מהחוף אל הים, וזה כמו אילת", מסביר משיח. "מגיל תשע אני מתחרה באילת, מכיר אותה נהדר, מחובר מאוד לאתר ורוצה להגיע במצב האולטימטיבי. אין יתרון לשחר שעוד גר פה. יש לו הרבה יותר שעות אימונים במים של מפרץ אילת, אבל אני בהחלט מרגיש שהיתרון הזה נמצא אצל שנינו ביחד. אנחנו יכולים לצפות מה יגיע".
צוברי: "לא רואה שיש לי יתרון בזה. כל הגולשים שהגיעו לפה הם הטובים בעולם, כולם מנוסים ומכירים כמעט הכל, היתרון היחיד שלי הוא שיש לי את האוכל של אמא. ברור שיש התרגשות, אבל הלחץ נמצא בכל מקום. התחרות היא לא רק ביני לבין נמרוד, והוא לא בהכרח המתחרה הכי גדול שלי. יש פה עשרות גולשים שיתאמנו באילת בשבועות הקרובים וכבר מכירים מצוין את הים האדום".
אתם חושבים שהקרב ביניכם ייגמר פה, או יגלוש למיורקה?
צוברי: "לא יודע אם זו התחרות שתכריע. אני מתרכז בלגלוש טוב וזהו. אם אגלוש הכי טוב שלי, מאמין שאהיה באולימפיאדה, ואם אגלוש הכי טוב ולא אגיע, אז עדיף שלא אהיה שם כי זה יהיה סימן שאני לא גולש מספיק טוב. בכל מקרה, אחרי ההכרעה יישארו עוד ארבעה חודשים עד לאולימפיאדה וזו תקופה שאמורה להספיק לנו כדי להגיע מוכנים לריו. אנחנו מדינה קטנה ומיוחדת, אז לא נסענו לתחרות בעומאן כדי שהקרב בינינו יהיה הגון. נקלענו למצב שבו יש עוד שתי תחרויות עד להכרעה".
משיח: "התחרות הזו יכולה לסיים את סדרת המבחנים, וברור ששנינו עושים את הטוב ביותר. מצד שני יש גם סבירות שזה ייגמר במיורקה. אנחנו עדיין המדינה שמכריעה את זהות הכרטיס לאולימפיאדה בשלב המאוחר ביותר, אבל זה מה שהוחלט ונתאים את עצמנו".
ובכל זאת, יש הכנות מיוחדות לקראת אליפות העולם?
משיח: "יוגה זה חלק מהריטואל האינטנסיבי שלי, מחמם את הגוף ופותח את הראש".
צוברי: "אצלי זה לישון הרבה. סתם, צוחק. אין לי טקסים ושום דבר מיוחד. אני עושה מה שנראה לי נכון ומה שצריך להוביל אותי לניצחון".
מישהו מכם יעמוד על הפודיום בסוף השבוע הבא או שדווקא הים שבו גדלתם יבגוד בכם?
צוברי: "בכל מקרה לא ארגיש שהים הזה בגד בי. הוא עושה עבודתו נאמנה. אם לא אצליח, אאשים רק את עצמי. כל עוד אני נהנה לגלוש, אעשה זאת גם אם לא אגיע לריו. אני נהנה לייצג את המדינה בעולם. נראה לי שכל אחד היה מתחלף איתי במקום עבודה כזה. תחושה של חלום והגשמה עצמית. היום יש 15 גולשים שמועמדים לזכות במדליה, וזה בים עם תנאים לא צפויים. אני בין ה־15 האלה וגם נמרוד. אני שווה מדליה באליפות העולם".
משיח: "מאז לונדון יש עליית איכות אצל הגולשים. אם פעם היינו שבעה ששווים מדליה, היום זה 15. בדצמבר סיימתי במקום השלישי בריו וזו הייתה בהחלט סימולציה להבין את מיקומנו. אני רוצה להגיע לאליפות בראש נכון, ולא מעסיקות אותי הכותרות שאחרי על מיקום כזה או אחר. אני במקום אחר, שאין בו לחץ. מי שיביא את עצמו בשיא המאני־טיים ליכולות הכי טובות, ירוויח".
צוברי: "אני לא משווה עצמי לנמרוד או מתייחס אליו. לכל אחד החוזקות והחולשות שלו. אצלי, אחד היתרונות זה הכוח המנטלי. אני משחק עם הקלפים שחולקו לי. לנמרוד יש את הגובה שלו"
משיח: "מגיל תשע אני מתחרה באילת, מכיר אותה נהדר, מחובר לאתר. אין יתרון לשחר שעוד גר פה. אני בהחלט מרגיש שהיתרון הזה נמצא אצל שנינו ביחד. אנחנו יכולים לצפות מה יגיע"
לפנייה לכתב/ת 
