אגדת המוסד: "כשאתה עובד אתה רוצה לדפוק את כל העולם"
אברהם ברזילי פעל בעשרות מבצעים, שחלקם לא הותרו לפרסום, ופרש אחרי 60 שנות שירות. אתמול הוענק לו פרס מפעל חיים. "אתה כל הזמן במצב של שרידות", סיפר. "זה לא נכון שהמוסד הוקם רק כדי להרוג אנשים"
יותר מ-60 שנה שירת אברהם ברזילי במוסד. חלק מהמבצעים שבהם השתתף עדיין לא הותרו לפרסום. אתמול הוא קיבל בבית הנשיא פרס מפעל חיים בטקס מרגש. "התגייסתי לפלמ"ח כבר בשנת 1945, כך שאת המדינה אני משרת יותר מ-60 שנה", אמר הבוקר (יום ה') בראיון לאולפן ynet.
אחד המבצעים שבהם השתתף ברזילי היה העלאת יהודים לישראל. "בשנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-60, ממשלת מרוקו סגרה את שערי העלייה לארץ בעקבות הסתלקותם של הצרפתים", הוא מספר. "עשרות אלפי יהודים מרוקנים קודם כל נתקעו במחנות לעלייה ואז היינו צריכים להפעיל את המנגנונים והמסגרות שאנחנו הקמנו כדי להעלות אותם באופן חשאי ארצה.
וזה קרה, זה קרה במשך מספר שנים עד לאסון של הספינה אגוז".
ברזילי אומר כי המוסד היום הוא "פלנטה אחרת" אך בניגוד לשנים המוקדמות של המדינה, כיום היצע הבחירה מבחינת כוח אדם הוא עצום. לדבריו, כל השירות הוא במצב של שרידות וסכנה. "כשאתה עובד אתה למעשה רוצה לדפוק את כל העולם מסביב, לסדר אותם, אתה מופיע בזהות כזאת וכזאת ואתה אומר להם דברים שהם למעשה מה שאתה רוצה לומר ולא תמיד האמת. ובאיזשהו שלב אתה יכול גם להיכשל ואז לא נעים. אז אתה כל הזמן נמצא במצב של שרידות, אתה דואג לשרוד. בתנאים לא פשוטים",
הוא אומר. "המוסד מתפרסם לרוב כשיש תקלות, אבל יש בו מגוון תפקידים אחרים".
לפנייה לכתב/ת 
