גם ב-2010: לאן נעלמה "הקופסה השחורה" של האוטובוס?

נהג האוטובוס חיים ביטון , החשוד בגרימת מותם ברשלנות של ששת נוסעי קו 402 ושיבוש ראיות מה"טכוגרף" לאחר התאונה ביום ראשון, נחשד גם בעבר בשיבוש המכשיר המתעד את אופן הנסיעה. ב-2010 הוא היה מעורב בתאונה על כביש 443, שעליה העיד לפני שנה בבית משפט השלום בתל אביב, וגם במקרה הזה נמתחה ביקורת על התנהלותו עם "הקופסה השחורה" של האוטובוס.  

עוד באותו נושא:

• "הנהג התעסק בקופסה השחורה כשגופות מוטלות לידו"
• ההתנגשות הקודמת במשאית: "נרדם בזמן נסיעה"
  

תאונת הדרכים התרחשה ב-12 בדצמבר 2010. ביטון עבד כנהג אוטובוס בחברת "ויאוליה" (שבהמשך התמזגה עם אגד וחלק מפעילותה הועברה לחברת אפיקים), במהלך נסיעתו על קו תל אביב-מודיעין. השעה הייתה 23:30 בלילה, כשגשם כבד ירד. במהלך הנסיעה, רכב שעקף את ביטון התיז מים על חלון האוטובוס, דבר שלדבריו הסתיר לו את הדרך. כתוצאה מכך  פגע ברכב שבו ישבו אב ובנו. השניים תבעו אזרחית את חברת הביטוח.

"באותה שנייה אני הייתי עיוור לגמרי. ראיתי כאילו מישהו עומד עליי עם צינורות של מים. אני לא ידעתי לאן אני נוסע. אז אני שומע- מרגיש בום", העיד ביטון בחודש פברואר 2015. במהלך הדיון נשאל ביטון האם מסר את הטכוגרף למשטרה ותשובתו הייתה מבולבלת: "הלכתי למשטרה באותו זמן למחרת. אני באתי עם כל החומר. החומר הזה כלל את הטכוגרף. אני מניח, לא בטוח".

כשנמסר לו שאין תיעוד של המכשיר במשטרה, שינה ביטון את גרסתו: "אני מבין לאן העניינים חותרים. אני לא זוכר אם הבאתי את הטכוגרף".

חיים ביטון בבית המשפט. שיחק עם הנתונים?(צילום: אלי מנדלבאום)

העדות בבית המשפט. פיצויים של 81 אלף שקל

תאונת האוטובוס שבה נהרגו שישה אנשים בקו 402 (צילום: יריב כץ)

בעדותו המשיך ביטון לשנות את גרסתו ביחס למכשיר שמוגדר על ידי בוחני התנועה כ"קופסה השחורה" של האוטובוס: "אם יש לי את הטכוגרף, פה זה צילום. המקורי יכול להיות שמסרתי למשטרה. אם ביקשו במשטרה אז מסרתי ואם לא, אז לא מסרתי. אני מבין שתפקידה של התביעה להכחיש את העמדה שלי, אם הטכוגרף זה דבר שהתביעה תדרוש אני אוכל לחפש אותו, יכול להיות שבאמת אצלי". כשנדרש על ידי השופט לבדוק האם הטכוגרף עליו, ענה ביטון: "ידעתי שבאתי להעיד היום. אני לא הבאתי את זה היום. אני בודק ואין לי את זה כאן".  

בפסק הדין התקבלה התביעה בצורה חלקית. ביטון וחברת האוטובוסים חויבו לשלם פיצויים בסכום של 81 אלף שקלים. בהחלטת השופט, נאצר סאמרה, הועלתה טענה קשה נגד ביטון שלא הציג עותק מהטכוגרף. "הימנעותם של הנתבעים להציג את הטכוגרף של האוטובוס פועלת לחובתם שהרי

חזקה היא שהימנעות מהבאת ראיה, שהיא לטובתו של נהג האוטובוס שהייתה בשליטתו. אם נמנע הבאת ראיה ללא כל הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הייתה פועלת לרעתו", כתב השופט.

בהמשך ציין השופט כי הטכוגרף אמור לשפוך אור על מידת תרומתו של נהג האוטובוס לתאונה, אך העדרותו לא מאפשרת זאת. "בנסיבות העניין, אני סבור כי במקום שנהג האוטובוס העיד כי הוא מניח שהוא הציג את הטכוגרף במשטרה, אך אינו בטוח בכך", כתב השופט. "אם ביקשו ממנו להציג אז הוא הציג אותו - אז אחד מן השניים: או שהציג אותו למשטרה ואז סביר להניח כי בתיק המשטרה יש עותק מהדיסקט, כך שהנתבעים היו יכולים לאתר אותה ולהציג מסמך מהותי זה, או שלא הציג אותו במשטרה. היה צריך להיות ברור כי מדובר בראיה שיכולה לשפוך אור על מידת תרומתו של נהג האוטובוס לקרות התאונה. אי שמירת דיסקט, למרות שיש גיבוי חוקי, מהווה טעם לפגם מצד הנתבעים".

בתחילת השבוע נודע על תאונה אחרת שבה היה מעורב ביטון בשנים האחרונות. בדצמבר 2013 הוא הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע בעבירות של אי שמירת מרווח, נהיגה בחוסר זהירות והתנהגות הגורמת לנזק. השופט אביטל חן גזר עליו עונש של 120 שעות לטובת הציבור, 45 יום פסילה בפועל, שלושה חודשי פסילה על תנאי וקנס כספי בסך 500 שקלים. ב-17 בספטמבר 2015, לפני פחות משלושה חודשים, הוא סיים ביטון לרצות את עונש השעות לטובת הציבור שהוטלו עליו. בנוסף, אמש פורסם בערוץ 10 על תאונה אחרת שבה היה מעורב ביטון, ושבעטיה נאלצה אגד לפצות נהג אחר.

בתאונה ביום ראשון האחרון נהרגו יעקב חשין (27), חנה פרנקל, אהרן מרדכי כהן (18), לאה מלמוד (61), ישראל וינברג (26) ולוי יצחק אמדדי (17). התאונה התרחשה בין מחלף לטרון למחלף ענבה. האוטובוס שבו נהג ביטון פגע במשאית שעמדה על השוליים בעקבות תקלה.

בימים שלאחריה מתחו פצועים מהתאונה ביקורת על חברת "אגד" שאפשרה לביטון לחזור להגה במהירות. בתגובה מסר דובר אגד: "לצערי אני מנוע מלהגיב על אודות תאונת הדרכים הקשה והקטלנית הזו מתוך חשש של שיבוש מהלכי חקירה של משטרת התנועה. עם סיומה של החקירה והגשת כתב אישום כנגד נהג האוטובוס אוכל להתייחס לנושא".