איפה העשירים שמים את הכסף?

על רקע הירידות החדות בבורסות והריביות הנמוכות, הצורך באלטרנטיבות השקעה נעשה דחוף יותר ולכן אנשי המאיון העליון בישראל, שבדרך כלל נוטים לא לבצע שינויים ולהשקיע לטווח רחוק, חרגו ממנהגם וביצעו החל מתחילת 2016 לא מעט שינויים בתיק ההשקעות שלהם.

לכתבות נוספות בנושא:

"הכסף שיוצא מהבורסה ילך לנדל"ן בחו"ל"

אנשי המאיון העליון בישראל מהווים 1% מכלל האוכלוסייה, ובסך הכול נמנים עם מעמד זה כ-20 אלף איש. רובם בעלי חברות גדולות, המנהלים הבכירים במשק ובעלי מקצועות חופשיים (עורכי דין, אנשי היי-טק, רואי חשבון, אדריכלים וכו').

רק כ-5,000 איש במאיון העליון הם עצמאיים ואילו החלק הארי הם שכירים בעלי הכנסה גבוהה. ההכנסה החודשית הממוצעת של אנשי המאיון העליון השכירים עומדת על כ-70 אלף שקל (נטו). ההכנסה החודשית הממוצעת של העצמאיים עומדת על סכום אסטרונומי של כמעט חצי מליון שקל (ברוטו) ומדי שנה זוכים העצמאיים להכנסה של כ-5 מיליון שקל.

(צילום: עופר עמרם)

רוב רובם של העשירים הגדולים בארץ הם לא רק בעלי הכנסה גבוהה מאוד אלא גם בעלי נכסים כמו ירושות, רווחים מאקזיטים או נכסים העוברים מדור לדור מעצם היותם צאצאים למשפחות עשירות. לצד הנכסים וההכנסות הגבוהות, יש לאנשי המאיון העליון את היכולת להגדיל באופן עקבי את הרווחים מתיק ההשקעות שברשותם.

כך ממשיכים להתעשר

תיק השקעות של איש המאיון העליון הממוצע נאמד בכ-2 מיליון דולר (כ-7 מיליון שקל) לעומת תיק השקעות של משקיע ממוצע הנאמד בכ-800 אלף שקל.

(צילום: index open)

קומת משרדים ב-15 מיליון שקל

מעבר לקרנות נדל"ן, העשירים אוהבים גם נכסי נדל"ן מניב ורוכשים קומות משרדים במגדלים. לשם דוגמה, כך עשה בעל ממון שרכש קומת משרדים במגדל בסר ברמת גן ב-15 מיליון שקל. הרוכש משכיר את הנכס, שגודלו כ-1500 מ"ר, בתשואה של 7% בשנה.

(צילום: AFP)

לא רק נכסים בלונדון וניו-יורק, כפי שממחישה הדוגמה של איש המאיון העליון הישראלי שהרשה לעצמו להתכונן לאולימפיאדה בברזיל בדרך יוקרתית במיוחד ורכש דירת גג בריו דה ז'נרו בעלות של כ-5 מיליון דולר.

מצאו טריק נוח

באיזה בורסות משקיעים העשירים? קרני מציין שרוב הכספים המופנים להשקעות בבורסות מושקעים בעיקר בת"א ואחר כך בבורסה האמריקנית. בנוסף מושקעים כספים בבורסות בגרמניה, בצרפת, בלונדון ובנוסף באוסטרליה.

כאמור, אנשי המאיון העליון החליטו לאחרונה לערוך שינויים בהשקעות שלהם. אחד השינויים הבולטים ביותר שנעשו התבטא בהעברת כספים מתיק ההשקעות המנוהל ע"י בית השקעות לקופות גמל. כך וויתרו על השקעה בניירות ערך לטובת קופות גמל.

מה גרם למפנה הזה? קרני מסביר כי העשירים עלו על טריק השקעה נוח שמאפשר להם להשיג תשואה טובה יותר ולשלם דמי ניהול ומסים מופחתים יותר. וכך גדל מרכיב ההשקעה בגמל ע"י בני המאיון העליון ל-30.56% מכלל ההשקעות שלהם מתחילת 2016 לעומת 19.88% בלבד בשנת 2015.

(צילום: shutterstock)

מה שהפך את הגמל לתרנגולת מטילת ביצי זהב מבחינת העשירים הוא התיקון בחוק שמאפשר להגדיל את ההשקעה ל-31% מהיקף תיק ההשקעות מתחילת השנה במקום שיעור של 20% מהיקף התיק, כפי שהיה נהוג ב-2015. 

"מדובר בסוד השמור של העשירים ושל התעשיה הפיננסית ולמעשה מדובר בפרצה שהאוצר פתח וכעת הוא מנסה לסגור. בגמל אפשר להשיג תשואה שהיא כמעט ב-100% יותר גבוהה מתיק המנוהל המשיג תשואה של 3%-4%. גם המשקיע הממוצע כבר הבין את הטריק אבל העשירים, בהבדל מהמשקיע הממוצע, לא מוגבלים בכמות הכסף שהם יכולים להכניס לקופות הגמל ולכן הם מרוויחים יותר – גם התשואות גבוהות יותר וגם יש פטור ממס (עד גיל 75)", ממשיך קרני.

העשירים מפקידים את כספם בבנקים בישראל, אירופה וארה"ב, כאשר היעד הפופולארי ביותר להפקדות כספים היה ונותר - שוויץ, הנחשבת מעצמה בתחום ומובילה בבנקאות העולמית.