פיתוח תחום הסייבר והכשרת הדור הצעיר
יש לעודד יותר ויותר בנות ובני נוער בדרכים יצירתיות לקחת חלק, להתעניין וללמוד את התחום אשר מהווה את עתידה וביטחונה של מדינת ישראל
אני מאמין גדול בחינוך בני נוער - הם צעירים דיים כדי לא להכיר את ההוכחות לכך שהבעיות העומדות בפניהם הן בלתי אפשריות, ולכן לעתים פותרים אותן. הם נמרצים ויצירתיים, אינם מקובעים בפתרונות העבר, ולא פלא שמוצר כגון "פייסבוק" נוצר על ידי אדם בשנות ה-20 לחייו.
בסקירה שפרסם לאחרונה משרד האוצר נכתב כי ענף ההייטק נחלש עקב מחסור בכוח אדם מיומן בתחום ושחיקה של ישראל כמובילת חדשנות עולמית. העולם השתנה דרמטית בשנים האחרונות, וצפוי להמשיך ולהפתיע, דבר המקשה
על בחירת ההכשרה הנכונה למקצועות העתיד. למשל, עד שתסיים ללמוד שפת תכנות, תצוץ שפה חדשה שתהפוך את הידע שלך למיושן. בנוסף, בתחום הסייבר קיימת בעיית השימוש הכפול: אותה הטכנולוגיה עשויה לשמש הן לטובת האנושות והן לפעילות מרושעת, דבר המקשה על בחירה נכונה של נושאי לימוד.
בארץ קיים גורם נוסף - הגיוס לצה"ל, שמקדם את נושא הסייבר בקרב מועמדים לשירות ביטחון. למרות שיש המלעיזים על הדור הנוכחי כ"אמילי" (אני; מה יצא לי מזה?) אני נהנה לראות כיצד בני הנוער משקיעים שעות ארוכות ומאמצים לא מבוטלים בפתרון התנדבותי של חידות ובעיות - רק משום שהצלחנו להנגיש להם את החומר באופן מלהיב.
לא מזמן פגשתי בנער צעיר שהעיד כי: "בחצי השנה שהשתתפתי בפרויקט, למדתי יותר פיזיקה מאשר בארבע שנות התיכון". אם נמשיך להצליח למצוא בעיות מאתגרות שפתרונן יעניק לבני הנוער כישורים ותובנות שיעזרו לקידום הסייבר - נוכל לפתור את הבעיות שמשרד האוצר הציג. בונוס לחמש יחידות מתמטיקה הוא נחמד, אבל חידה מאתגרת תתרום, לדעתי, לקידום יותר נכון של הכשרת בני הנוער לאתגרי העתיד.
חינוך נכון להייטק
הפתרון לשתי הבעיות שהעלה משרד האוצר ולאיומי ההשתנות המהירה והחשש מפני שימוש מרושע, נעוץ בחינוך נכון להייטק. הפתרון הוא לתת לנוער להתמודד עם בעיות קשות בדמות חידות למשל, בתחומים משיקים לנושא הסייבר; אך ללא שימושים אסורים ישירים. כדוגמת תחרות קודגורו אקסטרים, אשר תערך מחר במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל-אביב ובשיתוף המרכז ותכניות "מגשימים" וגבהים" אשר הוקמו ע"י משרד הביטחון וקרן רש"י.
האתגר הטכנולוגי מרשים: יש לכתוב "שורד" (תוכנית בשפת סף אסמבלי) שתוך שימוש ב"זומבים" (תוכניות מיוחדות שכתב הצוות המארגן), תנצח את התוכניות של המתמודדים האחרים. השימוש הפלילי לא קיים שכן אין מערכת בעולם ש"שורד" שכזה יכול לפגוע בה; הלקח החינוכי ברור - עבודת צוות, יכולת התמדה, חלק מהמתמודדים עובדים במשך שנים על ה"שורדים" שלהם.
בנולסף, עבודה תחת לחץ זמן, למתמודדים פחות משלוש שעות מרגע חשיפת המתחרים ועד
הגשת הגרסה המעודכנת לריצת הגמר ועוד; והמשתתפים יעידו על החוויה המרתקת. התחרות פותחה בארץ, ומשתתפיה סוגרים מעגל יפה של תרומה והתפתחות להמשך התחרות לאחר ההשתתפות.
אך עדיין לא הכל ורוד, קיימות מספר בעיות שטרם נפתרו. אחת מהן הינה תת הייצוג של המגזר הנשי בתחרות ובפרויקטים לפיתוח בני הנוער, כמו בחיים האמיתיים. למרות מאמצים רבים ויוזמות שמתחילות לצוץ, עדיין חלק קטן מדי של המתמודדים הן מתמודדות. בעיה אחרת היא מחסור במשתתפים מהפריפריה. למרות שהיו לנו כבר מתחרים נהדרים מקרית שמונה, רוב רובם של הצוותים הם מאזור המרכז. כמי שמחפש עובדים טובים למרכז סייבר בבאר שבע, אני מודע לצורך החריף בכוח אדם איכותי ומצר על כך שהפתרונות הקיימים טרם השכילו לתת לכך מענה.
קיים צורך ברור בכוח אדם איכותי בתחום הסייבר, והמענה חייב להיות רחב, במיוחד לאור העובדה שחלק מהצרכים עדיין לא ידועים. ישנן תכנית ופעילויות רבות המתקיימות בארץ, ביניהן תכניות כדוגמת "גבהים", "מגשימים", "פסגות", "צמרות" וגם ועדת המקצוע של מדעי המחשב במשרד החינוך דנה בדרכים יצירתיות לקידום הנושא, אך יש לעודד יותר ויותר בנות ובני נוער בדרכים יצירתיות לקחת חלק, להתעניין וללמוד את התחום אשר מהווה את עתידה וביטחונה של מדינת ישראל.
הכותב הינו מייסד תחרות "קודגורו אקסטרים" שתערך ביום שישי ה-19.2 במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א ובשיתופו, ומשמש כמנהל טכנולוגיות ראשי במרכז המצוינות של IBM בתחום הסייבר.
לפנייה לכתב/ת 
