הצבעת אמון: ההישארות של גריפין בקליפרס
הקבוצה נראית נהדר בלעדיו, הוא מתעקש להסתבך. המספרים שלה טובים יותר כשהוא בחוץ והשחקנים האחרים מקבלים חופש. למרות הכל, דוק ריברס והקליפרס סירבו לוותר על הכוכב שלהם בשוק ההעברות האחרון ב-NBA – גם כשהיו להם את כל הסיבות לעשות את זה
בתוך השיממון היחסי של הימים האחרונים ב-NBA קל לשכוח שבערך בזמן הזה בשנה שעברה, הליגה הטובה בעולם נכנסה לסחרור. הימים ההם שלפני סגירת שוק ההעברות זימנו לנו כמה עסקאות מעניינות, שגם אם לא שינו בצורה משמעותית את הלך הרוח בקבוצות לפחות עשו לנו משהו בלב.
קווין גארנט סגר מעגל והצטרף למינסוטה, גוראן דראגיץ' הגיע למיאמי כדי לעזור להיט להפוך ל"מועמדת לאליפות" (לפחות אם שאלתם בזמנו את פט ריילי) ומייקל קרטר-וויליאמס עזב את פילדלפיה כדי לנסות למצוא מקום טוב יותר להיות בו, בתקווה שמילווקי יהיה המקום הזה. אפילו טיישון פרינס עשה קאמבק וחזר לדטרויט כדי לפזר מעל הכל קצת נוסטלגיה.
והשנה? בקושי 4-5 דילים ששווה לדבר עליהם נרקמו עד שהגונג נשמע, כשאת כולם אופפות המון שמועות בעוצמות משתנות ומעט מעשים בשטח. משום כך ברור שהטרייד המעניין ביותר הוא זה שאמור היה להעביר את בלייק גריפין לדנבר ולייצר רעידת אדמה בליגה שבקיץ כבר עברה רעידה אחת, ולא התרחש.
השאלה המרכזית שריחפה מעל חרושת הספקולציות על שחקנים שיגיעו או לא יגיעו לקבוצות התחלקה לשלוש שאלות קטנות: 1. מה יהיה עם דווייט הווארד? 2. מה יהיה עם גריפין? 3. האם לקליפרס באמת כדאי להיפטר מהאחרון או לא? בדיוק בגלל זה האמירה המעניינת ביותר בימים הלא טרופים הללו הייתה ההכחשה הגורפת שסיפק דוק ריברס בעניין הכוכב הפצוע שלו, שגרם לתקשורת האמריקאית לפתח כל-כך הרבה דיונים בנושא.
"אמרתי לכם כבר שאנחנו לא רוצים לעשות טרייד על בלייק גריפין, אבל אני מניח שכולם רוצים להמשיך לדבר על זה. אז ניתן להם", אמר ריברס לכתבים בסרקזם אחרי שהניח במרכז החדר את סימן הקריאה העשירי בנוגע לגריפין בזמן האחרון. "בכנות, אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות בקשר לזה. זה מתסכל אתכם שאתם לא יודעים מה קורה, אבל מה אפשר לעשות? מתסכל אותי לשמוע את כל הספקולציות האלה".
למרות הנאום התקיף, ההערכות הן שמאחורי הקלעים ל.א קליפרס דווקא כן ניסתה לעשות מהלך על גריפין. קשה היה לצפות ממנה שלא לנסות. על פי הדיווח של כריס ברוסארד דנבר קיבלה הצעה לצרף לשורותיה את גריפין ואת לאנס סטיבנסון בתמורה לחבילה שמנה הכוללת את דנילו גלינארי, קנת' פאריד, וויל בארטון וניקולה יוקיץ'.
במידה רבה של צדק מבחינתה היא ויתרה על התענוג, בעיקר מפני שראתה ערך גדול יותר לעתיד בטיפוחם של בארטון ויוקיץ', שפורחים בשבועות האחרונים תחת מייק מלון, מאשר בניסיון להכיל את הכישרון העצום של גריפין. בסופו של דבר הקליפרס נפרדו מסטיבנסון בעבור האפשרות המפתה להתחמש בשחקן שיכול להוסיף לה מימד של קליעה והרבה ניסיון – ג'ף גרין.
מאז ה-25 בדצמבר גריפין לא רואה פרקט, אבל גם לא נותן לאף אחד סיבה טובה להתגעגע אליו. אחרי שהתאושש מפציעה מסובכת בשריר הארבע-ראשי שבר לעצמו את היד בקטטה מוזרה עם איש צוות של המועדון, כאילו מתוך התעקשות לא ברורה לחרב לעצמו את העונה הזאת עד היסוד.
הוא אמנם פרסם הודעת התנצלות, והשבוע הספיק לצאת לתקשורת ולהביע חרטה נוספת, עמוקה ופומבית על התקרית ("אני מרגיש נורא, זו הייתה סיטואציה בין שני חברים שיצאה משליטה"), אבל נראה שאת התיקון האמיתי על מה שגרם לעצמו במו ידיו הוא יצטרך לעשות פחות בדיבורים ויותר במעשים, וגם זה עלול לקחת זמן. רק ככה יצליח לשכנע שאין לו באמת תחליף במערך שעד לפני שנה לא היה נראה שלם בלעדיו.
לא הולך לשום מקום
כאילו שהמקרה המפוקפק האחרון לא מספיק, או העובדה שמאז שגריפין הגיע ללוס אנג'לס בשנת 2009 הקבוצה לא באמת מגיעה לשום מקום (לא העפילה אפילו פעם אחת לגמר אזורי), מה שהיה עלול להפיל לריברס והצוות שלו את האסימון בנוגע לכדאיות הטרייד על גריפין הוא האופן שבו הקבוצה הצליחה להסתגל למציאות שבה הוא משקיף על הנעשה מבחוץ. איתו היא עומדת על מאזן 13:17, בלעדיו על 5:19.
ב-ESPN לקחו את הנתון הזה צעד אחד קדימה וניסו להבין עד כמה והאם ההיעדרות הכפויה והארוכה שלו באמת שידרגה את הקליפרס גם ברמת המיקרו (לפני הניצחון המרשים האחרון על סן אנטוניו). הבדיקה סיפקה תשובה טובה בעניין; ללא גריפין הקליפרס קולעים יותר טוב משלוש, הרבה בזכות הכדורים שמקבל ליד ג'יי.ג'יי רדיק (38 אחוזים מחוץ לקשת בממוצע ללא גריפין, 34 איתו), ובאופן לא מפתיע הם גם זורקים יותר מבחוץ (34 אחוזים לעומת 29). גם ההתקפה השתפרה; בתקופה שבה גריפין שיחק מדד היעילות ההתקפי של הקבוצה עמד על 103.6. מאז הפציעה הקליפרס קפצו באספקט הזה ל-109.6.
גריפין הוא בוודאי לא שחקן בעייתי או מורכב מבחינה אישיותית, אבל צריך לזכור שברזומה יש לו כבר הסתבכות אחת. בנובמבר 2014 הוא הואשם בתקיפה של גבר במהלך תקרית במועדון לילה בלאס וגאס, אך הצליח לחמוק מכניסה לכלא אחרי שהתיק נגדו נסגר. נראה שהפעם הקטטה עם איש המשק הגיעה עבורו בתזמון גרוע במיוחד; סביר להניח שאם הייתה מתרחשת בקיץ היה מדובר מבחינתו בלא יותר מעוד מכה קלה בכנף שמעכבת במעט את פתיחת העונה שלו ומאריכה לו את הפגרה.
כעת, בעיצומה של העונה ורגע לאחר שהספיק לקום על הרגליים וכמעט לחזור עצמו, הוא העמיד בסכנה מסוימת את כל מה שהרוויח בעונות האחרונות. עצם שאלת הטרייד המרחף, גם אם לא בא לידי מימוש, היא בבחינת פגיעה במוניטין של מי שנחשב עדיין לאחד הכוכבים הגדולים בליגה.
זאת גם יכולה להיות הסיבה שלמרות הכל, ועל אף שכל הסימנים הראו לקליפרס שהדבר הנכון מבחינתם הוא לעשות מגריפין קופה יפה, הוא נשאר בבית. שיתוף הפעולה היעיל כל-כך בין כריס פול לדיאנדרה ג'ורדן רק מתהדק ללא הנוכחות של הצלע השלישית בטריו הקטלני של אשתקד, רדיק מקבל חופש לשפר סטטיסטיקות, התפוקה של פול פירס השתדרגה וההצטרפות של גרין לפאזל עשויה לטרוף מחדש את הקלפים ולהקשות עוד יותר על גריפין את החזרה לעניינים. אבל במבחן הזמן, ולטווח הארוך, גם דוק ריברס יודע שכל אלה הן לא סיבות מספיק משכנעות כדי לוותר על סופרסטאר בהתהוות שב-30 משחקים העונה קלע הכי הרבה נקודות בממוצע בקריירה, ונמצא כל העת בגרף שיפור מתמיד.
הרווח שתקבל ל.א קליפרס מגריפין בשתי העונות שעוד נותרו לו בחוזה (ב-2017/2018 האופציה להישאר היא רק שלו) יהיה כנראה גדול יותר מהנזק האפשרי (והלא ודאי) שיוצר כשגריפין יחזור, וההרמוניה בקבוצה החדשה שנוצרה בלעדיו תתערער מעט. בקיץ הקליפרס עשויים לגלות שהבעת האמון שלהם בגריפין, דווקא כשהוא היה בתקופה הכי קשה בחייו המקצועניים והם בנסיקה, השתלמה בגדול. השיעור המסתמן מהסיטואציה: על כוכב נאמן צריך לשמור גם כאשר מניותיו נמצאות בצניחה תלולה.
לפנייה לכתב/ת 
