"אתה סם ממכר יוסי, להיגמל יהיה קשה"

שחקנים, במאים, מנהלי תיאטראות, חברים, בני משפחה ומכרים התכנסו היום (א') בתיאטרון הקאמרי כדי להיפרד מיוסי גרבר, השחקן האהוב, שהלך לעולמו בגיל 82 ביום שישי לאחר שעבר אירוע מוחי שהסתבך. יוסף כרמון, עודד תאומי, תיקי דיין, חיים טופול, גדי יגיל, אקי אבני, רועי אסף, אולה שור סלקטר, מיכה סלקטר, אסי לוי, ששי קשת, יונה אליאן קשת, עדנה רז, רבקה מיכאלי, ישראל גוריון, שלמה וישינסקי, גבי עמרני ורבים אחרים הגיעו לטקס האשכבה.

שלמה וישינסקי וישראל גוריון ליד ארונו של יוסי גרבר(צילום: מוטי קמחי )

אחד אחר השני הם עלו על הבמה, שם ניצב ארונו של גרבר, כשלצדו כסא המלך עליו ישב בהצגה "ריצ'רד ה-2". עם הורדת המסך מעל קדמת הבמה, דמותו של גרבר הוקרנה על גביו במחווה מצולמת בה השתלבו שלל דמויות, תפקידי חיים בלתי נשכחים. "כמה זה היה נפלא אם תמיד היה מגיע הפי אנד בדקה ה-90", הוא אומר במונולוג שמסיים את "אופרה בגרוש". אבל אותו הפי אנד, הסוף הטוב, לא הגיע.

טקס האשכבה של יוסי גרבר(צילום: מוטי קמחי )

"אמרת שאנחנו גורמים לך להרגיש צעיר, אבל האמת היא שהרגשנו זקנים בנוכחותך. כי מי יכול היה לעמוד בקצב שלך? בתאבון שלך לטרוף את החיים, ובקיבולת האדירה שלך להכיל ולהעניק אהבה ללא תנאי", ספד לגרבר השחקן איתי טיראן, "סביבך התקבצו לאורך השנים עשרות צעירות וצעירים, אנשים בהתהוות. חלקם חיפשו אב, סב, חבר, מאהב, מורה, רב, פסיכולוג או גורו. לכולם היה לך שפע להעניק בחסד ובנדיבות אין קץ. ביתך בית פתוח. מוקד עליה לרגל. בילינו בו עד השעות הקטנות של הלילה. היית יושב ומקשיב לנו בהנאה". טיראן נזכר באותם לילות ובדמותו של גרבר: "ביד אחת כוס של משקה חריף, ביד השניה ג'וינט בגודל של סיגר קובני ובין השיניים נקניק עסיסי".

איתי טיראן סופד ליוסי גרבר. "היית כמו סם"(צילום: מוטי קמחי )

"בחדר החזרות היית השחקן הכי צנוע, ממעיט בערכך. חסר ביטחון. לעיתים היית ניגש בסוף חזרה ואומר לי שאתה מרגיש שאתה מעכב את כולם ושאולי כדאי להחליף אותך" נזכר טיראן בעבודה המשותפת בתקופה האחרונה, "כשמצבך הבריאותי התדרדר למדנו כולנו שיעור באצילות נפש ובמקצוענות, כשהיינו עדים כיצד אתה נלחם יום יום לעלות על הבמה בעת שמאור עיניך נגזל ממך ואתה סובל מכאבים. איך אתה עושה את זה? שאלתי. 'אני לא יכול אחרת', ענית. 'אני כל כך אוהב לשחק'".

חיים טופול, גדי יגיל, גילת אנקורי חולקים כבוד אחרון(צילום: מוטי קמחי )

"אתה סם ממכר יוסי", סיכם טיראן, "שאפנו אותך עמוק לריאות, הזרקנו אותך למחזור הדם ולהיגמל ממך כעת נראית משימה קשה מנשוא. היית אמנם בן 82, וידענו שמתישהו תזדקן, אבל לא חשבנו שזה יקרה בן לילה. יש אנשים שאתה רוצה שיחיו לנצח. כי המפגש איתם גורם לך להתאהב בחיים. כזה היית ואינך עוד. לנו נותר לחבק את הזיכרון ולהודות על שזכינו בך. כמה אסירי תודה אנחנו על כך. אנחנו מבטיחים יוסי. נשתדל להיות בזכותך שחקנים טובים יותר".

אקי אבני. יוסי גרבר טיפח דור צעיר(צילום: מוטי קמחי )

השחקן רפי ויינשטוק, בן זוגו לשעבר של גרבר, סיפר: "יוסי נגע בחיים של כל כך הרבה אנשים, ואני יודע עד כמה היה מחובר לכל מי שנמצא פה. הוא אהב אנשים בפשטות בלי לעשות מזה עניין, והוא אהב את הבמה. כל כך אהב אותה. לפני כמה ימים מצאנו מחזה לזוג שחקנים מבוגרים. הוא היה כל כך נלהב. היתה בו התלהבות בלתי נדלית לבמה. על הבמה הרגיש הכי נוח. על הבמה תמיד ידע מה לעשות. בחיים הוא קודם הקשיב ואחר כך עשה. ככ הרבה דברים הייתי רוצה לומר, אבל הזמן נגמר. נגמר הזמן".

רפי ויינשטוק נזכר ביוסי גרבר. "אהב את הבמה"(צילום: מוטי קמחי )

"שלוש הצגות, תשע שנים, עבודה יומיומית ואלפי שעות חברות", סיכם מיכה סלקטר את העבודה המשותפת עם גרבר, ". אף פעם לא שבעתי ממך - לא כחבר בחיים, לא כשחקן DNA של הומור יהודי בשילוב עם אפיקורס מבטן ומלידה.

 אמן עתיר ניסיון עם סקרנות של ילד נאיבי. חבר של כל פרחח בשכונה ואיש סודם של שועי עולם. אדם שלא יצר משפחה אך מעולם לא היה לבד. שחקן ענק - אגו קטן. המון אהבה למקצוע ואפס מרמור. כמה פשוט ככה נדיר. החול והחג שימשו בך בערבוביה. חבר יקר פרטנר נדיר ומורה דרך, גם אם לא התכוונת".

מנהל בית ספר בית צבי, ארתור קוגן, סיפר על הידע שהעביר לתלמידים: "חשוב היה לו להגיע לבית צבי גם כשהוא כבר לא במיטבו, לצפות בהצגות של הסטודנטים ולתת הערות - אף פעם לא מסרסות, אף פעם לא עוקצניות. תמיד בנדיבות. לפני כחודש, כשביקשתי ממנו להעביר סדנת אמן הוא אמר לי: 'אתה יודע, בכל ימי חיי כשניגשתי לתפקיד הרגשתי אבוד. אולי כיוון שלא היה מי שילווה ויוביל אותי. אסור שזה יקרה לצעירים'. הם צריכים לדעת שגם כשהם מחרבנים תפקיד, יהיה מי שיתן להם את התפקיד הבא'. שחקן ענק, האיש הכי אנושי מצחיק וחומל שהכרתי".

אסי לוי וגבי עמרני בטקס האשכבה(צילום: מוטי קמחי )

השחקן רמי ברוך: "יוסי פרס עליי את נוצותיו, הכניס אותי תחת כנפיו, לימד אותי את רזי המקצוע. תודה על דרך ארוכה שעשינו יחד. היית לי מנטור, מורה דרך, אבא. לך לשלום, יוסי. שכב במנוחה. שרטת שריטה משלך על הנצח".

השחקנית שרה פון שוורצה: "איך אפשר לעמוד פה ולהיפרד ממך. אני אוהבת אותך כל כך. אתה האיש הכי מיוחד שהכרתי בתיאטרון. הצעיר ביותר שהכרתי בתיאטרון. פיטר פן. המלך והמלכה האם שלנו. הכי חכם הכי סקסי הכי יפה. אין אחד שלא מוכן היה להוריד עבורך את הירח. אתה נתת לנו כוח להמשיך. אתה היית בשבילנו עולם ומלואו. אני מאחלת לכולנו את שמחת החיים ותאוות החיים שלך. תעשה טובה, יוסי, תפתח שם למעלה את הסלון. אנחנו מבטיחים לבוא אחד אחד. כשיבוא הרגע".

יוסי גרבר. מתקשים להיפרד(צילום: מוטי קמחי)

לאחר טקס האשכבה, יצאו הקרובים והחברים לכפר סבא כדי להשתתף בהלוויה שנערכה בבית העלמין מנוחה נכונה בעיר - הלוויה שעל פי המנחה שלה דורון קינר, תוכננה ובוימה על ידי גרבר עצמו במהלך ימי חייו. "יוסי רצה לדאוג להכל עוד בחייו", סיפר קינר, "הוא אמר: 'כל אחד יודע שהוא הולך למות, אבל אף אחד לא מאמין שזה יקרה, ולכן לא מכין את עצמו'. יוסי האמין למוות. הוא אמר: 'ברגע שאתה יודע איך למות? אתה מבין טוב יותר איך לחיות'". קינר סיפר כששאל אותו מי הוא, ענה גרבר: "אני שחקן טוב עם דימוי עצמי לא גבוה".

דרכו האחרונה. על הקבר של יוסי גרבר(צילום: מוטי קמחי)

מעל הקבר הפתוח ביקש ויינשטוק להיפרד שוב ממי שהיה בן זוגו לאורך שנים: "אני מסתכל על כמות האהבה שיש פה לאדם שלעתים הרגיש בודד. היינו חברים ובני זוג בתקופה שאף אחד לא אמר בקול שיש כזה דבר. היו לנו כל מיני קודים. כשהייתי בצבא הוא שידר את 'כל צבעי הרשת' ברדיו, וכשסיים את התכנית בהקדשה לחיילים בצפון עם השיר 'I've got you under my skin, I've got you deep in the heart of me' - זה היה סימן מוסכם ביננו שאומר: אני אוהב אותך. אני חושב עליך. יוסי אתה מתחת לעור שלי עמוק בלב - אני אוהב אותך ועוד מעט נפגש"

אלון, בנה של אחותו המנוחה של גרבר, הקדיש לדודו קטע מתוך "הנסיך הקטן": "כאשר יונח לך מצערך, שהרי תמיד ימצא אדם נחמה לנפשו - תשמח, ידידי, שפגשת בי". בסוף דבריו, ניגן אלון בפעם האחרונה את צלצול הטלפון של גרבר - שיר הממבו "Sway".