המדינה לבג"ץ: סעיף היציבות במתווה הגז לא יחוקק

אין מקום לנקוט בדרך של חקיקה לשם עיגון הוראות פרק היציבות שנקבעו בהחלטת הממשלה בנוגע למתווה הגז - זוהי עמדת המדינה כפי שהוגשה היום לבג"ץ בתשובה לבקשת בית המשפט לשקול חקיקה בנושא. כזכור, לאחר ששר הכלכלה וראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע בשבוע שעבר להעיד בפני הרכב שופטי בג"ץ בדיון בעתירות נגד מתווה הגז, הורה למדינה השופט אליקים רובינשטיין לשקול להעביר את סעיף היציבות במסגרת חקיקה ולא כהחלטה ממשלתית תחת סעיף 52.

כתבות נוספות בנושא מתווה הגז :

המדינה לבג"ץ: העתירות נגד מתווה הגז ישאירו אותנו עם מונופול רב עוצמה

בתשובת המדינה נכתב כי הצעת בית המשפט נבחנה ונשקלה על ידי ראש הממשלה נתניהו, על ידי שר האנרגיה יובל שטייניץ ועל ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אולם עמדת המדינה היא שאין מקום לנקוט בדרך של חקיקה לעיגון פרק היציבות. "הוראות פרק היציבות שנקבעו בהחלטת ממשלה מספר 476 מהוות הסדר סביר וראוי בנסיבות המקרה, שבלעדיו מתעורר חשד כבד כי לא ניתן יהיה לפתח את מאגרי הגז הטבעי במדינת ישראל", נכתב בתשובה.

בתשובתה מזהירה המדינה כי כל עיכוב נוסף שייגרם ליישום המתווה בשל קידום הליכי חקיקה ראשית, בהערכה שהם לא יסתיימו במהירות, יגרום לנזק כבד לביטחון המדינה ולכלכלתה ויוביל להחמצת הזדמנויות משמעותיות בתחום יחסי החוץ שלה.

(צילום: גיל יוחנן)

תשובת המדינה נסמכת על שלושה עקרונות, נכתב. הראשון הוא כי הממשלה מוסמכת, לשיטת המדינה, לקבוע את הוראות פרק היציבות כהחלטת ממשלה המבטאת הבטחה מינהלית, המגבילה אך ורק את הממשלה ולא את הכנסת תוך אפשרות לסטות ממנה בהתקיים התנאים שנקבעו בפסיקה.הוראות היציבות הרגולטורית בהקשר של שינויי חקיקה אינן מגבילות את הכנסת. העקרון השני מתבסס על כך שהחלטת הממשלה מספר 476 ובכללה הוראות היציבות הובאה לדיון בפני מליאת הכנסת בספטמבר 2015, שאישרה את ההחלטה ברוב של 59 חברי כנסת מול 51. "בקרב חברי הכנסת שאישרו את ההחלטה נמנו גם חברי כנסת מהאופוזיציה", נכתב.

העקרון השלישי מתייחס לחשש לחיסול מתווה הגז בשל חוסר ההתאמה של החקיקה הראשית: "פניה כעת לקידום הליכי חקיקה בסוגיית היציבות צפויה להביא בסבירות גבוהה לכדי סיכולו של המתווה כולו וזאת לאחר עיכובים של שנים בפיתוח מאגרי הגז".

עוד טוענת המדינה שקביעת הוראות היציבות במסגרת חקיקה ראשית תשווה להן מעמד נורמטיבי גבוה יותר, "באופן שיצמצם את הגמישות המסויימת שקיימת לממשלה במסגרת הדרך שבה נקטה בהחלטה מספר 476".

החשש הוא כי אימוץ הוראות היציבות בדרך של חקיקה ראשית יביא להשלכות רחבות יותר, מעבר למתווה הגז, שיקשו על יכולתה של הממשלה להסדיר נושאים נוספים אחרים מול גורמים עסקיים. "מדובר בשינוי משמעותי ביותר בהלכה הדבר הבטחות מינהליות", נכתב.