תקוות השושלת נגוזה: הכישלון הצורב של בוש
בן ואח של נשיא, התקווה הגדולה של הרפובליקנים והמועמד הטבעי לשבת בכיסא של אובמה. על הנייר היה לג'ב בוש הכול, רק שהוא לא לקח בחשבון את המציאות ואת דונלד טראמפ ונאלץ לפרוש מהמרוץ לנשיאות
ג'ב בוש החזיק על הנייר בנתוני הפתיחה ההולמים ביותר כדי להפוך למועמד הרפובליקנים לנשיאות. הוא סיים בהצלחה שתי קדנציות כמושל מדינת פלורידה, הביא עמו למרוץ ניחוח שמרני אבל לא קיצוני מדי ולא מאיים, נשוי באושר כבר 42 שנים לקולומבה, ילידת מקסיקו, מה שהבטיח את דרכו ללב הריכוזים ההיספניים הנחוצים לניצחון, ויותר מכול הוא הביא עמו שם המדיף ניחוחות של שושלת אמריקנית. אבל כל זה לא הספיק.
אתמול (א'), כשדמעות בעיניו וגרונו משתנק, הודיע בוש בן ה-63 על פרישתו מהמרוץ. "אני גאה בקמפיין שניהלנו כדי לאחד את אמריקה", הוא אמר, כשאשתו מלווה אותו מרחוק. "המצביעים של איווה, ניו המפשייר ודרום קרוליינה אמרו את דברם ואני מכבד את החלטתם".
ג'ב בוש. וכמאמר הקלשיאה: הפנים אומרות הכול(צילום: AFP)
במהלך העימותים. התקשה לדבר או לעמוד זקוף(צילום: AFP)
בתחילת המרוץ. 150 מיליון בקופה ורוח גבית לא הספיקו(צילום: AP)
בוש ואנשי הצוות שלו ניהלו קמפיין לפי הספר שהכינו מראש, אך נכנעו לכוחות חיצוניים. אפילו הייחוס המשפחתי, כבן לנשיא לשעבר ואח לנשיא אחר, לא עזר לו, ואולי אפילו פגע בו. "לא יכולתי להביא את עצמי לתמוך בו", סיפרה למחרת פרישתו מריה לוסיטו, פנסיונרית מפאלם סיטי בפלורידה. "האבא שלו היה נשיא, האח שלו היה נשיא, איך יכולתי לבטוח בו שהוא ישנה דברים שהאבא והאח לא שינו?"
אפשר לומר כי תוצאות הבחירות המקדימות עד כה, שבהן הצליח בוש לקבל תמיכה חד-ספרתית בלבד, משקפות את המיאוס של האמריקנים מהשושלת. האב ג'ורג' היה נשיא שלא הצליח להיבחר לקדנציה שנייה, האח ג'ורג' בוש הסתלק מהבמה כנשיא שנוי במחלוקת לאחר שהוציא את אמריקה למלחמה בלתי מוצדקת בעיראק, שאת מחירה משלמת האומה האמריקנית עד עכשיו. גם אם זה נכון, זה רק הסבר חלקי למצב שבו הביא ג'ב בוש, האח הצעיר של ג'ורג', לקץ שלטון השושלת, לפחות בשלב זה.
התדמית, הגמלוניות ובן הטיפוחים שהעז
אולי על הנייר לבוש היה הכול, אבל במציאות הוא מצא עצמו מול גלריית מתמודדים שלא ממש הותירה לו סיכוי. הוא הצטייר הגמלוני ביותר והמסורבל ביותר בין דוברים רהוטים, כל אחד בדרכו, ומתמודדים עם סכין בין השיניים שלא בוחלים בדורסנות.לידם נראה בוש, בכל עימותי הטלוויזיה, כמי שלא מצליח אפילו לעמוד ישר. הוא נראה מבוהל, לעתים נתקע מבלי יכולת לומר את המילים הנכונות, ורוב הזמן הוא לא נתן השראה לסביבתו. כאשר עמד ליד טראמפ הוא הפך לשק החבטות שלו. טראמפ הבין שכדי לסלול את דרכו הוא חייב לסלק את המתמודד הטבעי של הממסד: הוא לעג לבוש, כינה אותו חלש וחסר אנרגיה מנהיגותית, ולא פעם צעק עליו בבריונות "תשתוק כבר". הבוחרים האמריקנים אוהבים כוח, ובוש נראה רוב הזמן כמי שאין לו. אפילו בנאום הפרידה שלו אתמול, הוא נראה יותר כמי שהוקל לו ולא כמי שהושפל בדרכו חזרה הביתה.
בוש גם לא לקח בחשבון מתחרים אחרים. כך, למשל, הוא חשב שבן טיפוחיו מרקו רוביו לא יעז להתמודד מולו, אך המתמודד הצעיר לא רק שהתמודד אלא גם נגס בקולות שלו. הוא הפך להיות חביבם של רבים במפלגה הרפובליקנית, לא רק כי הוא הביא משב רענן למרוץ, אלא בעיקר כי הוא נשמע רהוט ובמידה מסוימת הזכיר להם לעתים את קנדי ולעתים את אובמה. כשרוביו התחזק, זה היה גם על חשבון בוש: שניהם פנו לאותו מאגר של בוחרים.
בימים האחרונים שלפני ההצבעה בדרום קרוליינה הביא ג'ב בוש תגבורת מהבית: אחיו הנשיא לשעבר ואמו ברברה, הגברת הראשונה לשעבר, שהתייצבו באסיפת בחירות שלו בתקווה להרים את הקמפיין מהקרשים. היה זה מעט מדי ומאוחר מדי.
אחרי שסיים את נאום הפרידה שלו, חיבק ג'ב בוש את קולומבה. עוד באותו לילה הם טסו חזרה לפלורידה. החלום להעביר את הנשיאות במשפחה התנפץ.
פורסם לראשונה 21/02/2016 23:54
לפנייה לכתב/ת 
ג'ב בוש. המשפחתיות פגעה בו?
צילום: AP
מומלצים
