הצעת "חוק השירותים החשאיים": רה"מ עמוס, שר המודיעין יפקח

האם בדומה למקובל במדינות מערביות אחרות, יוחל בקרוב פיקוח מיניסטריאלי הדוק על גופי המודיעין בישראל? הצעת חוק חדשה מבקשת ליישם את המודל הקיים במשרד הביטחון בנוגע לצה"ל גם על גופי המודיעין - המוסד ושירות הביטחון הכללי (שב"כ). על פי הצעת "חוק השירותים החשאיים", שתוגש מחר (יום ב') למזכירות הכנסת, משרד המודיעין יהפוך למשרד סטטוטורי ובראשו שר במשרה מלאה שיקבל לידיו סמכויות נרחבות בנוגע להזרמת תקציבים ומינויים בגופי המודיעין.

את ההצעה מקדמים חברי הכנסת עפר שלח ויעקב פרי (יש עתיד), והיא עשויה לעורר ויכוח נוקב במערכת הפוליטית ובמערכת הביטחון. בעבר טענו גורמים בקואליציה הנוכחית כי יש לערוך שינוי בתחומי האחריות על השירותים, וזאת בשל העובדה שראש הממשלה, מעצם תפקידו והעומס הרב המוטל עליו, לא פנוי בהכרח לתפקד באופן פעיל לשיפור וייצוב של אותם גופים.

לדברי שלח, שגיבש את ההצעה לאחר בחינה יסודית של הנושא והשוואה למדינות רבות בעולם, "הסדרת פעולתם של ארגוני המודיעין והפיקוח הממשלתי עליהם היא מהלך מתבקש, שהיה צריך להתבצע כבר מזמן. שלח הזכיר כי מאז הקמת המדינה פועלים גופים אלה ישירות תחת ראש הממשלה. "במצב זה", אמר, "אין על השירותים החשאיים פיקוח מיניסטריאלי דומה לזה שקיים ביחס לצה"ל או לגופי מודיעין אחרים בעולם".

שלח טען עוד כי המצב הקיים מביא לליקויים רבים במערכת קבלת ההחלטות האזרחית הנוגעת אליהם, ולפיקוח חסר על גופים שמשמעותם לביטחון המדינה קריטית וחלקם בעוגת התקציב עולה מדי שנה. "האמצעים המוצעים בחוק זה ישפרו מצב בעייתי זה באופן דרמטי", אמר.

חברי הכנסת פרי ושלח(צילום: הרצל יוסף, אלכס קולומויסקי)

חלקה הראשון של ההצעה נוגע להסדרת הפיקוח המיניסטריאלי על השירותים החשאיים ובמסגרתו המשרד לענייני מודיעין יהפוך למשרד סטטוטורי, שבראשו שר במשרה מלאה – שר המודיעין – שיכהן גם כחבר קבוע בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני).

על פי ההצעה, השירותים החשאיים ימשיכו להיות כפופים לראש הממשלה, אולם שר המודיעין יחזיק מטעמו של ראש הממשלה סמכויות מקיפות לאישור ופיקוח על תקציב השירותים, מינויים בכירים ושינויים ארגוניים משמעותיים.

ראש המוסד יוסי כהן לצד הממונה הישיר ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

השר לענייני מודיעין ישראל כץ(צילום: אוהד צויגנברג)

חלקה השני של ההצעה מבקש לערוך תיקונים בחוק שירות הביטחון הכללי שנחקק ב-2002. "חוק השב"כ הוא דוגמה לדרך שבה הסדרה חוקית שכזו תרמה תרומה מכרעת ליעילותו של הארגון וללגיטימציה שלו בפני הציבור ומערכת המשפט", אמר שלח, "בזכות יצירתה של מעטפת אזרחית וחוקית ראויה לפעולותיו. בחוק 'השירותים החשאיים' ייכללו תיקונים מעטים לחוק השב"כ, הנוגעים לסמכויותיו של השר לענייני מודיעין כפי שמפרטת ההצעה בחלקה הראשון".

החלק השלישי של הצעת החוק קובע כי יש להגיע להסדרה חוקית של פעילותו של המוסד בתוך שנה מיום חקיקת החוק. הרעיון להסדרת המוסד בצורה חוקית נמצא זה זמן רב בדיון בין גופי הממשל השונים, וכולם – מצמרת המוסד עצמו ועד למערכת המשפטית – תומכים בהשלמתו בהקדם, כפי שהדבר קיים ברוב המדינות הדמוקרטיות המתוקנות.

ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי אמר: "עומס הנושאים המונחים על שולחן ראש הממשלה אינו יכול לאפשר לו לפקד באופן יעיל ומפורט ולהקדיש את הזמן הנחוץ לשב"כ ולמוסד. בהיעדר סמכות ביניים בין ראש הממשלה לבין השב"כ והמוסד יש לעבות בחקיקה את סמכויות השר לענייני מודיעין שיטפל בשירותים החשאיים ויקדיש להם את מלוא זמנו. עיגון החקיקה יקבע כי השר לענייני מודיעין יפקח על הארגונים, פעילותם, תפקודם והמינויים הבכירים בתוכם, וכן יגבש את מדיניות המודיעין של ישראל".