כוח הלייזר: "ניתן להגיע למאדים בתוך כמה ימים"

טכנולוגיה המנצלת את עוצמתו של האור יכולה להיות המפתח לקיצור זמני ההגעה למאדים מכמה שנים - לכמה ימים. צוות פיזיקאים מקליפורניה עובד בימים אלו על בדיקה שעשויה להוביל לכוכב האדום במהירות משמעותית גבוהה יותר מאשר ניתן כיום. כך דווח בין היתר ב"דיילי מייל" הבריטי.

התשובה לסוגייה הזו יכולה להיות טמונה במה שנקרא "הנעה פוטונית" - טכניקה שמשתמשת באור לייזרים כדי לייצר דחיפה שמניעה את החללית. 

שיגור רכב חלל לא מאויש למאדים. ארכיון(צילום: רויטרס)

פרופסור פיליפ לובין וצוותו מאוניברסיטת קליפורניה סנטה ברברה הם שעומדים בראש התוכנית, שמטרתה לייצר בדיקות שמסוגלות להגיע למהירויות יחסותיות ולהגיע אל הכוכבים הקרובים ביותר. מהירות יחסותית היא מהירות שחלק משמעותי ממנה הוא מהירות האור.

"אנחנו יודעים איך להגיע למהירויות יחסותוית במעבדה כל הזמן", אמר לובין בסימפוזיון של נאס"א. "כשאנחנו יוצאים לרמה המאקרוסקופית, דברים כמו כלי טיס, מכוניות, חלליות, כולם היו איטיים ברמה פתטית".

מטרתו של פרופ' לובין היא לגשר על הפער שבין הקטן לגדול, וזאת בעזרת טכנולוגיית הנעה פוטונית. התיאוריה היא פשוטה: דחיפה מהפוטונים הנפלטים ממערך לייזר יוכלו לשמש הנעת חללית. כל ספינות החלל פועלות באמצעות ירי של חומר הנעה בכיוון ההפוך למקום שאליו הן מיועדות. באופן מסורתי, חומר זה הוא לרוב דלק, ויש להחזיק בו על החללית עצמה, מה שהופך את החללית לכבדה יותר. הדבר למעשה מאט אותה.

הנעה פוטונית לעומת זאת משתמשת במקום במערך של לייזרים, שלא מוסיפים

 שום משקל נוסף חללית מלבד הלייזר עצמו. דבר זה מאפשר לה להאיץ במשך זמן רב יותר ולהגיע למהירויות גבוהות יותר. בתיאוריה - זה אמור לאפשר לכלי טיס וחלליות להגיע למהירויות יחסותיות.

"אנחנו נוכל להניע כלי טיס של 100 קילוגרם למאדים בתוך כמה ימים בלבד", אמר פרופ' לובין. "בהשוואה, ייקח לחללית בערך חודש להגיע לשם".