תביעה: היקף המשרה שלי קוצץ בגלל ההיריון

חודש לאחר שהודיעה על הריונה צומצמה משרתה של סייעת במרפאת שיניים בערד. היא דרשה כ-100 אלף שקל, אז למה בית הדין הסתפק ברבע מכך?

עו"ד גדי פקדופורסם: 23.02.16 , 22:13

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע קבע לאחרונה כי מרפאת שיניים בערד תפצה בכ-25 אלף שקל עובדת שהיקף המשרה שלה קוצץ במהלך הריונה. היא דרשה סכום גבוה הרבה יותר לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אולם בית הדין קבע שהקטנת המשרה נעשתה ללא קשר להיריון.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

באוקטובר 2013 החלה התובעת לעבוד במרפאה פרטית בערד כסייעת לרופא שיניים. בתחילה היא השתכרה 27 שקל לשעה ולאחר מכן החלה לשמש גם כמזכירה ושכרה עלה ל-35 שקל לשעה. באפריל 2014 יידעה התובעת את מעסיקה כי היא בהריון, ולטענתה חודש לאחר מכן החליפה אותה אשתו של מנהל המרפאה בעבודת המזכירות והחלה להתנכל לה.

תביעה

הוקלטה כשפיטרה אישה בהריון: 'החוק מזדיין'

מערכת PsakDin

אשת שיווק בחברת הקוסמטיקה "ג. הלגה" פוטרה ימים לפני שהשלימה חצי שנה. בבהמ"ש היא הציגה את השיחה הקשה עם בעלת החברה הלגה רקנאטי

הוקלטה כשפיטרה אישה בהריון: 'החוק מזדיין'

על פי התביעה, החל מיוני 2014 ועד שילדה הצטמצם היקף משרתה משמעותית כך שבמקום כ-126 שעות בחודש הועסקה כ-40 שעות בממוצע ופחות. לטענתה הפחתת המשרה במהלך ההיריון מנוגדת לחוק. היא דרשה החזרי שכר ופיצוי בסך 70,583 שקל בגין אפליה בהריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכן פיצוי בגין עגמת נפש בסך 27,500 שקל.

המרפאה טענה מנגד שאין קשר בין ההיריון לבין צמצום המשרה שכן התובעת הועסקה כעובדת שעתית בהתאם לצרכים. בחודשים מרס-מאי 2014 היא הועסקה באופן זמני כמזכירה, אך משנמצאה מזכירה למרפאה - חזרה לשמש כסייעת בלבד.

בא כוחה של המרפאה הוסיף כי התובעת יידעה את מנהליה על ההיריון רק בדרך אגב וללא שהגישה אישור רפואי. לטענת מנהלי המרפאה היא "הפכה את חייהם לגיהינום" ובעלה אף איים על אחד מהם – אירוע שבגינו הוגשה תלונה במשטרה. בנוסף היא הטרידה אותם בשליחת מכתבי התראה שבהם טענה לעיסוק ברפואת שיניים ללא רישיון – טענה הגובלת בלשון הרע. היא גם פצחה במעין "שביתה איטלקית", נטען, כשהיא נוכחת אך משחקת בנייד שלה ומתקשרת עם הצוות באמצעות מסרונים בלבד.

איסור מוחלט

השופט יוחנן כהן קבע כי על פי חומר הראיות היקף עבודתה של התובעת הלך ופחת במהלך הריונה, וכתוצאה מכך פחתה הכנסתה, בניגוד להוראות חוק עבודת נשים. השופט הדגיש כי קיים איסור מוחלט על פגיעה בהיקף משרת עובדת בהריון ללא היתר הממונה על עבודת נשים, ואין רלוונטיות לשאלה אם הפגיעה קשורה להריון או לא.

בהתייחס לטענת הנתבעת כי התובעת הועסקה "בהתאם לצורך" נקבע כי טענה זו לא הוכחה - שכן לא נחתם בין הצדדים הסכם עבודה. לדבריו אין משמעות לטענות המרפאה שלפיהן התובעת לא יידעה אותה על ההיריון שכן אין ספק שידעו על כך מהמכתבים ששלחה.

לפיכך פסק השופט כהן לטובת התובעת פיצוי בגובה השכר שהייתה מקבלת לולא הפגיעה - 14,070 שקל בתוספת השלמות הפרשה לפנסיה על סך 1,046 שקל והשלמת דמי הבראה בסך 567 שקל. כמו כן נפסק לה פיצוי על עוגמת נפש בסך עשרת אלפים שקל. בסך הכול נפסקו לטובתה 25,683 שקל בתוספת הוצאות של 3,500 שקל.

עם זאת דחה השופט את הדרישה לפיצוי על רקע הפרת חוק שוויון הזדמנויות כיוון שלא הוכח שהפגיעה בהיקף המשרה הייתה בגלל ההיריון. התובעת לא סתרה את טענות הנתבעת כי תפקידה כמזכירה היה זמני עד לכניסת אשת המנהל לתפקיד, כתב השופט.