ברבש נגד האלצהיימר
כשאתה הבן של הבמאי אורי ברבש ומסתובב על סטים של סרטי קולנוע מאז שאתה ילד - רוב הסיכויים שתהפוך לשחקן או לבמאי בעצמך. אבל ד"ר שחר ברבש נתקל בכיתה י"א במשוואה פיזיקלית ששינתה את עולמו. היום הוא נמצא בחוד החנית במאבק למציאת תרופה לאלצהיימר ומסביר איך דווקא השילוב בין מדע ואמנות יוביל לפריצת דרך
בשיתוף חברת "טבע"
עד כתה י"א צעד שחר ברבש במסלול הכמעט מתבקש של מי שאביו היה במאי מועמד לאוסקר. הוא הלך, כמובן, לבית הספר לאמנויות "תלמה ילין," למד מוזיקה והסתובב באתרי צילום. ואז, יום אחד, פתח ספר לימוד של המורה המיתולוגי לפיזיקה, יורם אשל, וכל מסלול חייו השתנה.
"נתקלתי שם במשוואה פשוטה שמתארת תנועה של כדור במרחב, ומאפשרת לדעת בדיוק היכן ומתי ובאיזו עוצמה הוא ייפול, ולא יכולתי להפסיק לדפדף בספרים שלו," אומר שחר, היום כבר ד"ר ברבש. "הדהימה אותי ההבנה שכל דבר בעולם אפשר להסביר דרך מתמטיקה. את אלברט איינשטיין לא עניינו טלסקופים, הוא עבד עם עיפרון ונייר."
המליצו על המורה שלכם לתחרות "המורה של המדינה"
מאותו יום, בגיל מאוחר יחסית למדענים מחוננים, ידע ברבש הצעיר מה הוא רוצה לעשות בחייו. אבא שלו, אורי ברבש, המשיך כמובן להתעסק בקולנוע, שתי אחיותיו גם הן נגעו בתחום הזה למשך תקופה מסויימת, ורק הבן האמצעי החליט לרפא מחלות ניווניות. או לפחות לנסות.
אחרי שהשלים שלושה תארים באוניברסיטה העברית, נחת ד"ר ברבש לפני חודשים ספורים עם בניו-יורק, לקראת פוסט דוקטורט באוניברסיטת רוקפלר היוקרתית. כאן, במבנה שבמקרה או לא מזכיר בית חולים, ממש על שפת האיסט ריבר, מנסה ברבש, רק בן ,33 למצוא את המטמון אח- ריו רודפים מדענים בכל העולם: הגורם למחלת האלצהיימר, והדרך לרפא אותה.
ברבש הוא הכלאה מרתקת של מדען ואמן. הוא נראה כמו חנון קלאסי, אבל מנגן בתופים כמו רוקר אמיתי. הוא ניגן בעבר עם "הבילויים," אבי בללי ויהודית רביץ, ויחד עם המפיק המוזיקלי אלון לוטרינגר והפסנתרן עומר קליין הוא חבר בשלישיית "מורה," שמבצעת שירי משוררים ולפני שנה הוציאה אלבום. ברבש גם הלחין אלבום שירי ילדים מתורגמים מיידיש שנקרא "אף על פיל."
"אנשים חושבים שלאמן ולמדען יש שני סטים שונים של תכונות," הוא מסביר. "אני לא מסכים. הרי הפרופסור המפוזר מדבר מהלב יותר מאשר מהראש. כשיש לו השראה, יוצא לו מדע מהשרוול כמו שלמלחין יוצא שיר. לעומת זאת, יש אמנים שעובדים שיטתי ומחושב, עם מטרה קבועה מראש."
אבל אז הם כבר לא ממש אמנים.
"לא יודע. פיקאסו היה מאוד מחושב, היה לו לו"ז קבוע ושיטה ברורה לפיתוח יכולות ציור. הדרך המחושבת הזו עזרה לכישרון להתפרץ, לא בלמה אותו. לא חייבת להיות בחירה. במדע טוב אתה רואה את הניצוץ של הדמיון. מישהו שלוקח דוגמה ושובר אותה כי יש לו תחושת בטן. בעשור האחרון יש מגמה של חציית הגבו - לות הברורים בין כימיה למתמטיקה וביולוגיה, ניסיון להתחיל לענות על שאלות כימיות באמצעים מתימטיים. אפשר להגיד שגם זה בא ממקום יצירתי."
ריפוי אקדמי
הנכונות הזו לנתץ הנחות יסוד מקובלות היא גם מה שהביאה את ברבש עד ניו-יורק, לפוסט דוקטורט שמתמקד בניסיון למצוא תרופה לאלצהיימר.
ברבש הוא חלק מפרויקט NNE-ה (הרשת הלאומית למצוינות במדעי המוח) שהקימה חברת טבע במטרה לקדם את המחקר בתחומי מדעי המוח, הניורולוגיה והפסיכיאטריה בישראל. הרשת,
שהחלה לפעול , 2013-ב מספקת מסגרת לפעילות משותפת של טובי המומחים בתחומים אלה מקשת רחבה של מוסדות אקדמיה ומרכזים רפואיים בישראל. היא תומכת בתוכניות מחקר ובפוסט דוקטורנטים כמו ברבש, ומשקיעה בפרויקט 15 מיליון דולר המתפרשים על פני חמש שנים.
“הפכתי מאמין לא קטן בפרויקט הזה, שמשכנע אותי שכדאי לנו כאקדמאים להסתכל על הפן התרפויטי," אומר ברבש. "אקדמאים בדרך כלל לא מתעניינים בגילוי תרופה. שאלות אקדמאיות מנסות להבין איך דברים עובדים, מה המנגנון של המחלה, אבל חיפוש אחר תרופה נמצא במקום די נמוך בסולם.
"אם התרופה תדפוק בדלת אולי ייתנו לה להיכנס, אבל זו לא המטרה באקדמיה, וזה משפיע על האופן שבו מחקר מתנהל. אם אקדמאי מוצא את עצמו בצומת וצריך להחליט לאן לפנות: ימינה יש לך סיכוי לפגוע בתרופה בעתיד הקרוב, ושמאלה יש לך סיכוי לגלות משהו חשוב לקהילה המדעית שתוכל גם לפרסם אותו, ברוב המקרים הוא ילך שמאלה. יש פה עניין של אגו."
במה שונה הפרויקט הזה?
'טבע'" היא חברת תרופות, שהמטרה הבלעדית שלה היא למצוא תרופה. כשאתה בא איתם במגע אתה מתחיל להסתכל על העולם דרך המשקפיים שלהם. למשל, אם אתה נתקל בבעיה במנגנון מסוים בגוף, אתה מחפש חומר שקיים בשוק ויכול לשמש ככפתור שישנה את המנגנון. כשאתה מתעדף את המחקר שלך לפי ההיתכנות התרפויטית שלו, הוא נראה אחרת. זה משפיע על החלטות שחוקרים קיבלו בשנתיים האחרונות."
כך בעצם "מכריחים" אקדמאים עם אגו גדול לשבת ביחד ולנסות למצוא תרופות למחלות כמו פרקינסון, ALS או טרשת נפוצה?
"פגישה של טובי חוקרי המוח בישראל, כשהדגש הוא תרפויטי, זה משהו שלא היה קודם. עולות שאלות שמבחינתנו הן ממש גסות. אני כחוקר בודק את הקופסה ומדווח מה מצאתי, אבל איש 'טבע' יאמר לי 'אין לממצאים שלך שום רלבנטיות כי זה לא מקדם אותנו לתרופה'".
נשמע כמעט כמו חילול הקודש. היה לך קשה עם זה?
"קצת התנדנדתי לפני כן, אבל היום אני מאוד בעד. אני לא אידיאולוג, אני מתעסק בביולוגיה חישובית. העולם המדעי של הביולוגיה הוא לא רק מדען שעובד עם מבחנות או מזריק לעכבר. חלק גדול מזה הוא אדם כמוני, שיושב כל היום מול מחשב, אוגר נתונים ומנסה להבין בתוך אוקיאנוס המידע מי נגד מי. מתמטיקה, פיזיקה, אמצעים ברורים ומוחלטים, וכן, גם פרגמטיים. אני רוצה לעזור לאנשים, לא להישאר בתיאוריה." במסגרת הפרויקט מנסה ברבש גם למצוא שימוש חדש לתרופות שכבר קיימות. "זמן הפיתוח הממוצע של תרופה נע בין 15 20-ל שנה. מצד שני, יש תרופות בטוחות לשימוש שנמצאות על המדף ואולי חלק מהן יכולות לעזור במאבק במחלות אחרות. יהיה אדיר לחשוף דבר כזה. גם כאן מנתחים מאגרי מידע מאוד גדולים של חולים שלקחו תרופות שונות, וביולוגיה חישובית יכולה אולי למצוא תרופות קיימות שאפשר לתת להן תיוג מחדש."
מה משך אותך דווקא לחקר האלצהיימר?
"אולי זה כי לסבא שלי הייתה את המחלה, אבל אני לא בטוח. אני מרותק מכל מה שקורה במוח." את הדוקטורט שלו בנושא, עשה ברבש עם פרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית. "היא הייתה ועודנה מקור השראה לי ולעוד הרבה סטודנטים שבחרו ללכת לכיוון של מדע נוירולוגי. בלי ספק הדמות המדעית שהכי השפיעה עליי, היא העמידה הרבה צאצאים באקדמיה הישראלית."
מה ניסיתם לעשות בעצם?
"לפני הכל צריך להסביר כמה דברים על אלצהיימר. זה מצב שמתאפיין בשתי תופעות שמתרחשות במקביל: אחת היא הופעה של מקבצים חלבוניים במוח, והשנייה היא מה שאנשים ממש רואים, כלומר הידרדרות קוגנטיבית שמחמירה עם השנים, חוסר יכולת לייצר זיכרונות חדשים או לשלוף זיכרונות ישנים.
"המקבצים החלבוניים נחשבו במשך שנים לגורם הכמעט עיקרי למחלה, אבל בעשור האחרון יש מגמה שלוקחת צעד אחורה ואומרת 'אולי אנחנו לא בכיוון הנכון'. זו מהפכה חשיבתית של ממש. מה שאנחנו עשינו היה לחקור שינויים אצל חולים שיש להם את המקבצים החלבוניים במוח, אבל אין להם את המחלה. ואת זה אפשר לעשות רק בניתוחים שאחרי המוות."
אז למעשה, לאנשים האלה היה את מה שחשבנו שהוא הגורם למחלה, אבל הם לא חולים?
"בדיוק, הם לא נחשבים חולים. הדרך היחידה כרגע להיות בטוחים שלאדם היה אלצהיימר היא אחרי שהוא מת, הפתולוג מסתכל על הריקמה ואומר 'לאיש הזה היה אלצהיימר'. כשהחולה עדיין בחיים, אי-אפשר להיות לגמרי בטוחים שזה אלצהיימר. יש טכנולוגיה חדשה, ממש מהשנה האחרונה, שמאפשרת לראות את המקבצים החלבוניים כשהאדם עדיין בחיים, אבל היא יקרה מדי כרגע ואין אותה ברוב המקומות בעולם, כולל ישראל."
אבל למה האנשים שיש להם את המקבצים האלה לא סובלים מהמחלה?
"זו אכן השאלה הגדולה. יש להם את החומר שלכאורה גורם למחלה, אבל אולי גם יש להם מנגנונים טבעיים לפיצוי שמגנים עליהם או מעכבים הידרדרות קוגנטיבית, ואת זה בדיוק אנחנו רוצים לגלות."
מה שלמדתי מאבא
ברבש נמצא בניו-יורק עם אשתו, שולמית, ושלושת ילדיהם, תמר (7) בארי (5) ורות בת השנתיים. כשפגש את שולמית הדתייה היה עדיין חילוני, אבל עם השנים התקרב לדת. עכשיו הוא חובש כיפה ונהנה מאוד מהחיים בניו-יורק, בה הוא יכול להיות יהודי-מסורתי-ליברלי בלי שום צורך להסביר או להתנצל. המשפחה בארץ מחבקת את ילד הסנדוויץ' המבריק, וברבש לרגע לא מצטער על כך שלא הפך לבמאי קולנוע.
"הייתי הרבה על הסט עם אבא," הוא אומר, "ובטח עשיתי כמה תפקידי ניצבים שאני לא זוכר, אבל זה אף פעם לא באמת משך אותי."
לקחו אותך לעודד את 'מאחורי הסורגים' באוסקר של ?1985
"הייתי בן שנתיים. כולם נסעו חוץ ממני."
מה למדת מאבא?
"אינטגריטי. הוא הפסיד הרבה פרויקטים בקריירה כי לא הסכים להתפשר על מי שהוא, על האמן שהוא, על האדם שהוא. זו ממש השראה בשבילי."
אתה מאמין שנמצא תרופה לאלצהיימר בימי חיינו?
"אני חושב שנתקדם די הרבה, גם אם ככל שחוקרים את המחלה עושה רושם שיודעים עליה פחות. זה התסכול הגדול, אנחנו לא באמת מבינים ממה זה בא. סרטן זו מחלה 'פשוטה'. אנחנו מבינים מה גורם לה, ולמרות שעדיין יש סוגי סרטן שגומרים אנשים תוך חודש, יש המון סוגים שאפשר לטפל בהם.
"באלצהיימר, 95-ב אחוז מהמקרים אני לא אמצא את הגורם הגנטי. יש דו"ח מ 2012- שקבע
כי מחלת האלצהיימר עלתה לארה"ב 183 מיליארד דולר בשנה. ההערכה היא 2050-שב היא תעלה 1.1 טריליון. נפח המחלה הזו הוא משהו שלא יתואר, ובגלל זה יש מרוץ חימוש כזה בין חברות התרופות. אנשים שאומרים שאלצהיימר זו הזדקנות טבעית, אבל אני חושב שזו מחלה וככזו יש לה גורם. אני לא מוכן לקבל שלא נמצא אותו."
חדש: השנה מצביעים במסלול המדעים
בואו לבחור בפעם הראשונה את המורה של המדינה במסלול המדעים. מלאו את טופס ההרשמה, ספרו לנו מי המורה שלדעתכם ראוי לזכות בפרס ובהכרה ציבורית, ואולי הוא יזכה להיות אחד משני המורים המצטיינים במסלול המדעים. המסלול המדעי ביוזמת חברת "טבע". ניתן להגיש מועמדות עד 5 במארס 2016.
לפנייה לכתב/ת 
