בני 30 ועושים סקס בקושי 3 פעמים בשנה

"שלום ענת, אני נבוכה מכדי לצלצל ורוצה לברר קודם כל האם בעיה כמו שיש לי היא משהו שאת מטפלת בו/נתקלת בו. האמת היא שאני גם לא מסוגלת לדבר עם אף אחת מחברותיי על הנושא, ומעבר לקושי שבמצב, גם הקושי שבהסתרה שלו לא קל לי. חברותיי מתלוננות כל הזמן על הבעלים שלהן שרוצים סקס כל הזמן.

איך אוכל לספר להן שאני ובעלי שוכבים רק שלוש פעמים בשנה? אני בת 30 ובעלי בן 36, אנו נשואים שנתיים וביחד 5 שנים, ותמיד היתה לו תשוקה נמוכה, רק שעם השנים זה הלך והידרדר. הנושא לא הפריע לי בצורה קיצונית כי גם אני לא טיפוס מיני במיוחד, אבל השנה קלטתי שעשינו סקס אולי שלוש פעמים, אז איך אוכל להיכנס להריון בצורה כזו בכלל?

נמאס לי כבר לחייך בכל האירועים המשפחתיים ולענות על השאלה 'מתי ילדים?' בתשובה המתחמקת 'כל דבר בזמנו'. האם זה לא הזמן שלנו עכשיו? אני חוששת לעלות את הנושא מול בעלי על מנת שלא לפתוח תיבת פנדורה ולא יודעת מה נכון לעשות, אנא עזרי לי. תודה, מיכל".

היי מיכל, על מנת לענות בצורה מעמיקה עלי להכיר טוב יותר את מערכת היחסים שלכם, את הרקע האישי שלכם ואת הציפיות שלכם ממערכת היחסים. אלה דברים שניתן לעשות רק בחדר הטיפולים, ולכן יהיה זה לא מקצועי ולא רציני לנסות ולטפל בבעיה דרך המייל, אך מתוך המידע הבסיסי שכתבת, אנסה בכל זאת לכוון אותך באופן כללי ולא להשאיר אותך במצוקתך.

אכן הספרות, הסרטים והסדרות נוהגים לתאר תמונה בה הגבר הוא זה שרוצה סקס מרבית שעות היממה ואילו האישה היא זו שהודפת אותו, "סובלת מכאבי ראש" או עסוקה עם הילדים. בשנת 2016 אוכל לומר בצורה ברורה, שעל סמך הספרות המקצועית שקראתי והמקרים שאני פוגשת בקליניקה, הבעיה שלך רחוקה מלהיות נדירה.

אכן, היא עדיין פחות מדוברת ולכן את חשה בושה ובדידות וכך גם נשים אחרות במצבך. על כן, את תשובתי אחלק לשני חלקים בהתאם למה שקראתי במייל שלך: הבעיה הראשונה היא נושא הסקס ביניכם שעולה כעת לאור הרצון שלך להפוך לאם, והבעיה השניה היא חוסר היכולת שלך לעלות את הנושא בפני בעלך מתוך החשש שזה "יפתח תיבת פנדורה", לדבריך.

לחשק המיני הנמוך של בעלך יכולות להיות סיבות רבות, וחשוב להבין במהלך הטיפול האם זה היה כך מתחילת היחסים ביניכם, האם הוא חווה עם בנות זוג קודמות ירידה דומה בחשק המיני במהלך היחסים, האם הוא סובל מבעיות רקע כגון: דיכאון, מתח בעבודה, טיפול בבן משפחה וכדומה, והאם הוא מטופל בתרופות כלשהן שיכולות להשפיע על תפקודו המיני, מה שעלול לגרום לו מלכתחילה לוותר על הניסיון. כמו כן, חשוב להבין מהן תפיסותייך לגבי נושא המין, למה את מתכוונת כאשר את כותבת שאת לא "טיפוס מיני במיוחד"- האם זה חשוב לך רק בגלל נושא הילודה או בגלל היעדר האינטימיות ביניכם?

נדיר שתמצאו אותנו במצב הזה(צילום: shutterstock)

הבעיה של ההורות פתירה היום באמצעים רפואיים רבים, שהמוכר ביניהם הוא הפריה, אך עליך לשאול את עצמך האם תרצו להפוך להורים כאשר נושא המין עדיין לא פתור ביניכם. ממבט ראשון, נראה שגזרת על עצמך סוג של "הסכם שבשתיקה" והסכמת לסקס מינימלי כאשר התחתנת עם האיש הספציפי הזה. במידה וזה אכן כך, עליך לשאול את עצמך למה? במידה ולא היית מודעת לבעיה או שהבחנת בכך רק בשנה האחרונה, עליך להבין בינך לבין עצמך עד כמה הנושא משמעותי עבורך (במיוחד בגילך הצעיר). ייתכן שבעבר החשק המיני של שניכם היה דומה ולכן אף אחד לא נפגע מכך, אך כעת המצב השתנה ואת מרגישה שבעלך אינו מספק אותך. מה שבטוח הוא שעליך להתבונן גם במה שמתרחש היום ולראות כיצד פותרים את זה.

נראה שאת רוצה להפוך לאם ולכן חשוב שהנושא הזה יעלה לדיון ביניכם. לא הצלחתי להבין ממכתבך האם גם בעלך רוצה בהקמת המשפחה או שזהו הרצון האישי שלך בלבד? כמו כן, ייתכן והבעיה של היעדר הסקס קשורה להיעדר התקשורת ביניכם - תקשורת מינית ותקשורת מילולית שלובות זו בזו, ואכן זוגות רבים שמתקשים לתקשר בחיים גם מתקשים לתקשר במיטה.

חשוב שתבדקו האם זירת המין היא זירה שדרכה אתם מענישים או מתגמלים זה את זו (מהן אותן 3 פעמים עליהם כתבת: ימי הולדת? יום נישואין? האם זהו "פרס" על משהו? האם אלו מועדים מוסכמים וקבועים ביניכם?), האם כעס או תסכול של אחד מכם או שניכם מונע מכם להיות כנים זה עם זו, ועקב כך לקיים יחסי מין בתדירות גבוהה יותר?

נראה ששניכם נמצאים בצומת דרכים זוגית, ועל כן חשוב לשוחח על הנושאים האלה בצורה מכבדת וכנה. ייתכן שתחליטו שלא תוכלו להמשיך יחד כי הקמת משפחה דורשת הסכמה של שני הצדדים, אך חשוב לדעת זאת מוקדם ככל האפשר. החשש שלך לפתוח נושאים כואבים יכול להפתיע אותך ולהתגלות כדבר הכי טוב שקרה לזוגיות שלכם, בגלל שתוכלו לשוחח בכנות על נושאים אלה יחד, ולא להסתגר איש-איש בכאבו. אני מזמינה אותך לפנות ולקבל מענה אישי יותר, על מנת לבחון את הדברים ומאחלת לכם הצלחה!

הכותבת היא מטפלת זוגית ואישית