"רצינו לספר על הגיבור הפרטי שלנו". הניצול האחרון מהמרד בטרבלינקה הובא למנוחות
בין המאות שליוו למנוחות את ניצול השואה שמואל וילנברג, שלקח חלק במרד במחנה ההשמדה, היו גם נשיא המדינה ושגרירי פולין וקנדה. נכדו ספד לו: "תודה לך על החוכמה ועל ההשראה". הנשיא ריבלין: "אתה סמל לדור שלם של ניצולי שואה גיבורים שחוו את האימה ובחרו בחיים". נשיא פולין העביר מסר: "יש ללמוד את מורשתו"
מאות הגיעו היום (ב') לבית העלמין במושב אודים שבשרון כדי ללוות למנוחות את שמואל וילנברג, הניצול האחרון שנשאר בחיים מבין 67 היהודים שהצליחו להימלט ממחנה ההשמדה טרבלינקה שבפולין במרד ב-1943. בהלוויה השתתפו נשיא המדינה ראובן ריבלין וכן שגרירי פולין וקנדה.
וילנברג, בן 93 במותו, הותיר אחריו אישה, בת ושלושה נכדים. נכדו של שמואל, בן, אמר בהספדו: "תודה לכל מי שהגיע, אני בטוח שהוא היה מתפוצץ מגאווה אם הוא היה פה עכשיו. רובכם מכירים את שמואל המורד מטרבלינקה. אנחנו רצינו לספר על הגיבור הפרטי שלנו. בשבילנו תמיד היית 'איגו', לא שמואל. אפילו סבא לא קראנו לך. כי סבא יש הרבה בעולם, אבל איגו יש רק אחד, שונה מכולם.
"רצינו לומר תודה על המגע החם, על הטיולים המשותפים, משחקי הביליארד, על העברית הקלוקלת ושיבושי הלשון המיוחדים רק לך. תודה לך על החוכמה, על נקודת המבט החדה, זו שאיננה מתפשרת. תודה על ההשראה, על הצחוק המתגלגל והדיבור הרועם שתמיד יודע הכי טוב מכולם. הידיים השזופות מעבודת כפיים, והמבט השובב בעיניים הכחולות כמו הים, כאלו שאפשר לטבוע בהן".
וילנברג, שכנער בן 17 התגייס לצבא הפולני, נלחם נגד הפולשים הנאצים ב-1939. לאחר ששרד את השואה שימש כפסל והנציח את המרד בטרבלינקה באחד מפסליו. "ירו עליי, אבל המשכתי לברוח", סיפר בראיון ל-xnet אשתקד. "חלק מהאנשים שברחו איתי הלכו שמאלה, אחרים הלכו ימינה, ואני המשכתי ישר. לבד".
המרד הוביל לחיסולו של מחנה טרבלינקה, לאחר 13 חודשי פעילות שבמהלכם נרצחו בו 900 אלף יהודים. אחר כך לקח וילנברג חלק בהתקוממות הפולנית בוורשה ב-1944. האוטוביוגרפיה שלו, "המרד בטרבלינקה", פורסמה בעברית, פולנית ואנגלית. ב-2002 תיעד הסרט "העד האחרון" את סיפורו. נשיא פולין העניק לו את עיטור הכבוד הגבוה ביותר שמעניקה פולין.
היום ספד לו הנשיא ריבלין: "אני עומד כאן היום בחיל וברעדה מול קברך הטרי, מול אומץ לבך ורוחך, מול גבורת הנפש, העוז היהודי. לפני קצת יותר משנה פגשתי את שמואל בפעם האחרונה. על אדמת פולין. נסענו לשם לחנוכת המוזיאון למורשת יהדות פולין בוורשה. באצילות רבה ובגבורה אין קץ תיאר את שעבר עליו. בקול רועד סיפר על היום שבו הגיע למחנה המוות. על האיש שלחש על אוזנו שיאמר שהוא 'בנאי', וכך למעשה הציל את חייו.
כל הטרנספורט שהגיע יחד עם שמואל לטרבלינקה – 6,000 בני אדם – נשלחו לתאי הגזים. איש מהם לא שרד."הוא סיפר לי על שתי אחיותיו שנרצחו. 70 שנה חלפו מאז אך כשדיבר על אחותו בת השש שהלכה ולא שבה, איך מצא את המעיל שלה, מעיל שתפרה לה אמם, בין חפצי היהודים שנשלחו להשמדה - שמואל עדיין בכה. הוא לא הפסיק להתגעגע. שם, על אדמת פולין, הוא אמר, 'בישראל אני לא גיבור'. שמואל, באתי לכאן היום כדי להגיד לך - אתה גיבור. ועוד איזה גיבור. אתה סמל לגבורה. סמל לדור שלם של ניצולי שואה גיבורים. אנשים חזקים ואמיצים, בלתי מנוצחים, אופטימיים. ששרדו את התופת ויכלו לה, שחוו את האימה ובחרו בחיים. סיפור חייו של שמואל וילנברג הוא סיפור נצח של העם היהודי".
שגריר פולין הקריא מכתב של נשיא פולין, שציין שבמשך 30 שנה היה וילנברג שותף לפעילות ההנצחה ולדיאלוג היהודי, ושעדותו הייתה יקרה מפז: "אנחנו צריכים ללמוד את מורשתו של שמואל כדי שדברים כאלו לא יחזרו. אני מרכין היום את ראשי נוכח הרגע המיוחד הזה שבו אנחנו מלווים את הפטריוט והמורד".