כך תהפכו את הכישלון במבחן לשיעור חשוב

כמה ימים לפני בחינת אמצע הסמסטר בקורס "תורת הזרימה" בטכניון, נכנס המרצה לאולם ואמר לנו בטון ברור ומלא משמעות: "בעוד שבוע ייערך בוחן, עדיף לכם לא להיכשל". קשה היה להחמיץ את האזהרה הברורה, על גבול האיום - אוי למי שייכשל במבחן הזה.

כתבות נוספות בערוץ הלימודים

ניסיתי ללמוד ככל יכולתי, אבל משהו באיום שריחף לי מעל לראש לא נתן לי מנוח - ובסופו של דבר נכשלתי במבחן. מרוב אכזבה ותחושה קשה ויתרתי על הקורס, וחזרתי עליו שוב בסמסטר הבא.

(צילום: shutterstock)

הלמידה האנושית נובעת במקרים רבים מכישלונות. מתוך הכישלונות שאנו חווים בחיינו אנו לומדים, מתעצבים, משפרים, מתקדמים ומצליחים, או לחילופין, נכשלים שוב וחוזר חלילה.

התהליך הזה יכול להתקיים רק כאשר תחושת הכישלון לא חריפה מדי, לא משתקת ולא חוסמת את היכולת להתמודד וללמוד מהכישלון. עלינו לדעת כיצד ללמוד מכישלון ולא ללמוד להימנע ממנו. איך עוברים מתחושת הכישלון המשתק, לשלב שבו כבר יכולים להתמודד איתו? לפעמים לא ניתן להימנע מכישלון, ולא פעם כישלון כזה משתק אותנו והדבר היחיד שבא לנו לעשות זה לקמט את טופס הבחינה, לזרוק אותו הכי רחוק שאפשר ולשכוח מהחוויה.

אז מה עושים? נושמים עמוק, סופרים עד עשר (או מאה, או אלף - כמה שצריך), שמים בצד את הנושא לכמה ימים במהלכם ננסה להתאוורר - ונגיע פתוחים יותר ללמידה מהכישלון במועד המתאים. חשוב לקבוע מראש מועד ברור בו נקצה את הזמן המתאים ללמידה מהכישלון, אחרת כמה ימים יהפכו לכמה שבועות, ומכאן הדרך לכמה סמסטרים וללעולם לא - קצרה מאוד.

אחד הקשיים הבולטים בלמידה מכישלונות הוא התמודדות עם הפחד. הפחד לקחת אחריות, הפחד ליזום שינוי, הפחד להישיר מבט למראה ולהבין שיכולנו להתנהל טוב יותר. האמת - מדובר בתהליך בהחלט לא פשוט. אבל אם ניתן מקום לטעות (וללמידה ממנה), אם לא ניתן לפחד לשתק אותנו ונצליח להכיל את הקושי - נוכל לא לחזור על טעויות ולהתפתח קדימה. כך גם אנחנו וגם הסביבה שלנו (כל מי שסופג את האש שלנו כאשר אנחנו מאוכזבים ומתוסכלים) ירוויחו מהתהליך.

איך הופכים את הכישלון לחלק מתהליך הלמידה?

תרגול הזה, מעבר לזה שהוא יכול להיות תמריץ ללמידת החומר, מאפשר לנו הזדמנות להיכשל.

במקרה כזה אנו מייצרים מצב שבו אנו יכולים לשלוט בכישלון, או לפחות במועד ההתרחשות שלו. במצב זה נדע במה אנו עדיין לא מספיק טובים, ויהיה לנו זמן ללמוד ולתקן - וכך בבחינה עצמה נוציא ציון גבוה יותר. כך נתרגל את העובדה כי כישלונות הן חלק מתהליך הלימוד, נלמד לשלוט בתחושת התסכול הנובעת מכישלון, ונבין שהוא תנאי, לעתים הכרחי, בכדי להצליח.

כמובן שאפשר לוותר על הסימולציה ולהתבסס על כישלון במבחן אמיתי - אבל במקרה כזה נדרש לתעצומות נפש גדולות יותר להתמודדות עם הכישלון ולמידה ממנו.

ובבחינה אמיתית - מסתכלים לפחד בעיניים, פותחים את מחברת הבחינה ומנתחים אותה לפי הנקודות הבאות:

איכות הניסוח: כדאי לבדוק את התשובה ולראות אם הניסוח לקוי, אם אנו מרגישים בדיעבד שלא הסברנו את עצמנו מספיק טוב, שלא השתמשנו בשפה מדויקת מספיק או כל דבר אחר שמעיד על ניסוח שהכשיל אותנו במענה על חומר שאנחנו מכירים ויודעים להתמודד אתו.

מיקוד ודיוק: חשוב לבדוק את התשובה ולוודא שהיא אכן עונה על השאלה. אם לא התמקדנו בעיקר, אם הלכנו סחור-סחור, אם איבדנו את המסר העיקרי או חרגנו מהגבלת מקום (במידה שהייתה כזו).

קוהרנטיות: חשוב לבדוק אם ביצענו מחיקות רבות במהלך כתיבת התשובה, כולל הזזת שורות או פסקאות שלמות ממקומן. כדאי לוודא שאין בתשובה קפיצות בין רעיונות שונים ונקודות שונות, ללא קשר ברור ביניהן.

חוסר זמן: חשוב לנסות ולהיזכר אם הייתה לנו בעיה של זמן במהלך הבחינה. אם חסר חומר ממשי בתשובה עצמה, או אם למשל היא נגמרת באמצע - הדבר יכול להעיד על בעיה של חוסר זמן.

לחץ בזמן הבחינה: חשוב להסתכל על התשובות ולראות אם יש פער בין הידע הנוכחי שלנו לבין מה שכתבנו בבחינה. אם חסרים בתשובה פרטי מידע או סעיפים שדווקא ידענו, הדבר עשוי להעיד על לחץ בזמן הבחינה שמוביל לשכחת החומר (בלקאאוט).

כמובן שכדי לעשות את הניתוח אנחנו צריכים לגשת למועד ערעור, או למועד פתיחת מחברות הבחינה, או לבקש צילום שלה. זו לכשעצמה פעולה מבורכת - לא תאמינו כמה פעמים מורידים לכם נקודות רק כיוון שהבודק סכם לא נכון את הנקודות.

בחברה ההישגית שלנו למילה כישלון יש קונוטציה שלילית מובהקת. כולנו משתוקקים להצליח ובורחים מהכישלון כמו מאש - אבל הכישלון רודף אחרינו. כל אחד מאתנו נכשל אינספור פעמים בחייו - בלימודים, בקשרים בין-אישיים, בעבודה ובעצם בכל פן של החיים.

ההבדל בין אנשים שונים ניכר באופן שבו הם מתייחסים לכישלון וכן בעמדה הבסיסית שלהם כלפיו. למרבה המזל, הדברים הללו הם ברי שינוי. כישלון בשלב מוקדם עשוי דווקא למנוע עוגמת נפש בהמשך - הכול תלוי באופן שבו אנו בוחרים להתמודד איתו. עלינו ללמוד לא להישבר מכישלון, אלא דווקא להשתמש בו כמנוף לקראת הצלחה גדולה יותר בניסיון הבא.

הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחייה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה" .