חילוקי דעות בזוגיות? 5 השלבים לפתרון מחלוקות
חילוקי דעות הן חלק מכל מערכת יחסים. פסיכולוג מפרט מהם חמשת הצעדים שיעזרו לכם לעבור בהצלחה משברים בכל גיל
בכל גיל מערכות יחסים יודעות עליות ומורדות. לצד רגעי השמחה וההרמוניה יש לא מעט רגעים של חילוקי דעות. אין מערכת יחסים שלא חוותה רגעים, ימים או שבועות של משבר. כאשר כל צד בטוח בצדקת דרכו הדרך לעבור את המשבר עשויה להשפיע על עתיד מערכת היחסים, האם תתחזק או תסדק ולפעמים אפילו תשבר.
עוד במדור 60 פלוס:
הליכה נורדית: השיטה ששורפת יותר קלוריות
הורים מבוגרים: למה לא כדאי חשבון משותף עם הבן
"בעבודה היה יותר קל": מיומנה של יוצאת טרייה לפנסיה
קורה אצל כולם
בכדי להבין את הצעדים לפתרון יש לנתח את הסיטואציות השונות. לפניכם שתי דוגמאות מתוך עבודת הקלינקה.
הראשונה מתוך שיחה בין בני זוג שיצאו לפנסיה. "שוב אתה שקוע בכדורגל שלך ותקוע על הספה כמו זומבי. דווקא עכשיו כשיש לנו זמן להיות ביחד ואתה נמצא יותר בבית אני עושה את כל המטלות כמו שהיה תמיד לאורך שנים".
והשנייה של גבר המרגיש מותקף, "נכון, ואני שיחקתי קלאס כל יום? עבדתי, פרנסתי. נכון את עשית אבל גם אני עשיתי. אבל את תמיד ממוקדת בקשיים שלך, את רואה מה עובר עלי? מה מטריד אותי?"
דיאלוגים כאלה אינם נדירים בקרב בני זוג בגיל מבוגר. אם נערוך ניתוח של התוכן נוכל לראות שיש כאן מאפיינים של הטחת האשמות והתגוננות. בהקצנה ניתן לומר שאחד מהצדדים בעמדה של 'קורבן', למשל, בת הזוג שמתלוננת על כך שהיא לא זוכה לעזרה ותמיכה וממשיכה לשאת בעול.
את העמדה הנגדית, ניתן לכנות בהקצנה כ'תוקפנית', כמובן שלא מדובר כאן במישהו הבא לתקוף בצורה חסרת רחמים, אלא מדובר בתגובה הטומנת בחובה אגרסיביות, בעיקר בתוכן הדברים ולא בפן פיסי כלשהוא.
למעשה, עמדות אלה ודיאלוגים אלה אינם מאפיינים אך ורק את בני הגיל השלישי וניתן למצוא אותה בכל מערכת יחסים בכל הגילאים, החל באם המטיחה בבנה שלכלך את המטבח לאחר שניקתה וסידרה, בין ילדים וחבריהם, בין אחים וכן הלאה.
לעיתים חלוקת התפקידים אינה מתמקדת באנשים שונים. אנשים יכולים לנוע בין התפקידים בתוך הסיטואציה עצמה. למשל, בדיאלוג למעלה הבעל מוצג תחילה כתוקפני מפני שאינו מעורב ומסייע. אולם, כאשר הוא משיב חזרה ניתן לראות שהוא מביע פגיעות וחוויה שהקשיים שלו אינם מקבלים מענה. זאת, שעה שהוא מתלונן שאשתו ממוקדת בצרכיה ולא פנויה אליו. בכך הוא גורם לאשתו לנוע מהצד הפגוע שאינו זוכה לעזרה לזה שמתגונן ונאלץ להצטדק מפני שמטיחים בו שהוא אינו רואה את האחר.
הגישה הטיפולית: משולש
ניתן לאפיין דינמיקה זו של היחסים כ'משולש הקורבן-תוקפן-מציל', מונח שנטבע על ידי פסיכיאטר בשם karpman עוד בשנת 1968. בחילופי הדברים שהובאו כאן באו לידי ביטוי הצדדים של ה'קורבנות' וה'תוקפנות'. הצד המציל הוא אותו צד שלישי שמגיע לעזרה ולוקח את תפקיד 'ההצלה' של הקופליקט. התפקיד זה יכולים להיות ילדים, שכנים, מכרים וכד'.
ברבות השנים המשולש המתואר זכה להתייחסות טיפולית ותיאורטית רבה ונוספו לו פיתוחים רבים אך גם בצורתו הבסיסית הוא יכול להיות יעיל ומאיר עיניים.
מתוך ההבנה והמודל הזה נולדו חמישה צעדים בהם ניתן לנקוט בזמן משבר בכדי לשמר, לאזן ולחזק את מערכת היחסים.
5 צעדים למציאת פתרון
נקלעתם לוויכוח או סכסוך? בחנו את עמדותיכם. אם אתם מוצאים עצמכם מציגים תלונות רבות או לחילופין אם הנכם ממוקדים בחסרונותיו של הצד השני וכן מתהלכים בתחושה שנגרם לכם עוול רב בבלל התנהלותו, ייתכן ואתם מתנהגים באופן 'קורבני'.
בחנו האם מדובר בדפוס? האם הדבר חוזר על עצמו? אנו מניחים שהמקור להתנהגות ולדברים שנאמרים הוא בצרכים הרגשיים, האמונות ותפיסת העולם של האדם. לכן, נסו לאפיין מהם הצרכים הרגשיים שאינם מקבלים מענה ונסו לבטא אותם בצורה כזו שהצד השני יוכל לקבל זאת.
החלפת תפקידים. מוצאים את עצמכם מאשימים או מתגוננים? נסו להסתכל על עצמכם לרגע 'כתוקפן'. האם אתם לוקחים אחריות, מלאה או חלקית, על הדברים שמוצגים בפניכם? באם לא, סביר להניח שנקלעתם לעמדה קוטבית מדי. נסו שוב לבחון את הצרכים הרגשיים שבבסיס התנהלותכם. במידה ואתם חושבים שהם לא מקבלים מענה מהצד השני, נסו להציג אותם באופן שיקל עליו להקשיב ולהבין את תחושותיכם וכן לפעול בנדון.
שוב בניתם משולש, זה טוב? מוצאים שאתם מערבים צד שלישי? שכנה, קרוב משפחה, אחד הילדים או את כולם? סביר להניח שאתם מנסים למקם אותו בעמדת ה'מציל', ועל כן באם הדבר חוזר על עצמו והתהליכים אינם משתנים הרי שיש לבחון זאת. ייתכן והדבר יכול לשמש כתמרור עבורכם שיעזור לכם לראות אם אתם לכודים בדינמיקה של המשולש הנ"ל וכי זו אינה מתקדמת.
המנעו מקיצוניות. סבורים שבמהלך וויכוח או אינטראקציה אחד הצדדים נוקט באחד מקוטבי המשולש? היו עירנים לכך. נסו שלא להתמקם בתפקיד הנגדי. היו סבלניים והתאזרו באורח רוח על מנת שלא להיגרר למקום קיצוני מדי שאינו מקדם דיאלוג בונה. בתוך כך נסו לבחון מהם הקשיים הרגשיים של הצד השני? מהם הדברים שהוא מנסה להציג בבסיס דבריו? נסו למקם את עצמכם ב'נעליו', לו אתם הייתם חווים את הרגשות שהוא חווה כעת, מהו המענה שהיה מסייע לכם?
תנועה היא חלק ממערכת יחסים
חשוב לזכור שתנועה בין תפקידים, לעיתים קצת מתלוננת, לעיתים קצת מאשימה, לעיתים נעזרת בצד שלישי, כל אלה הינן לגיטימיות והן חלק ממהלך טבעי של מערכות יחסים. הקושי הוא כאשר הדברים מוקצנים ואיכות החיים נפגמת. במקרים אלה, אפשר וחשוב לפנות לאנשי מקצוע בתחום הטיפול הרגשי.
הכותב הינו פסיכולוג קליני המטפל בגישה דינמית ובגישה הקוגינטיבית-התנהגותית 
לפנייה לכתב/ת 
