דחייה בתכנית ביטול מכסות הייצור של כחלון
אישור תכנית האוצר ליבוא וביטול מכסים יידחה בשבוע. חקלאים מתריעים כי יוזמת משרדי החקלאות והאוצר לבטל את מכסות הייצור על ביצים, עופות וחלב צפויה להביא לסגירת מאות משקים. אבל אם ללמוד מניסיון העבר - היא גם לא תוזיל את יוקר המחייה. רפתן: "המחיר שאני מקבל על התוצרת ירד ב-20% אך מחיר המוצר על המדף ירד ב-5% בלבד, כלומר 15% הולכים לטייקונים ולרשתות המזון"
אישור תכנית האוצר ליבוא וביטול מכסים יידחה בשבוע - כך הוחלט היום במשרד האוצר. במקביל עובדים החקלאים על הצגת תכנית אלטרנטיבית, שתמנע פגיעה בהם.
ממשרד האוצר נמסר כי הדחייה היא לשם ביצוע שימוע ציבורי בנושא הפחתת המכסים. "משרד האוצר מפרסם באמצעות רשות המסים קריאה לציבור להציג את עמדתו. המהלכים הנידונים יפתחו את השוק הישראלי לתחרות וצפויים להביא להורדת מחירים משמעותית. זאת שלאחר שבתקופת חגי תשרי נצפתה עליית מחירים בסוגי המזון השונים, ביקש שר האוצר להקדים תרופה למכה ולמנוע מצב שבו התופעה תחזור על עצמה גם בפסח. במהלכים אלו מבקש שר האוצר להביא להגדלת ההיצע והורדת מחירי המזון השונים תוך התמקדות בבשר טרי, דגים וירקות.
בסיום פגישה שנערכה היום בין שר האוצר כחלון ליו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור, התאחדות חקלאי ישראל תציג למשרד האוצר ולמשרד החקלאות תכניות חלופיות עד ליום שלישי הבא. כמו כן שר האוצר ציין כי האוצר מוכן לפצות את החקלאים בצורה הוגנת על כל פגיעה מהורדת המכסים.
יוזמת משרדי החקלאות והאוצר לבטל את מכסות הייצור על ביצים, עופות וחלב - מעוררת סערה בקרב חקלאים בארץ. אלו מתריעים כי לא רק שתוכנית זו עלולה לחסל את החקלאות בישראל - הרי שפירותיה גם לא יגיעו בסופו של דבר לכיס של הצרכנים. "הופכים את היכולת של המשקים החקלאיים הקטנים עם הגדולים לחסרת סיכוי", מתריע מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל וחבר הכנסת לשעבר, אבשלום (אבו) וילן. "ההשלכות יהיו סגירת כל המשקים בארץ".
במשרדי האוצר והחקלאות מסבירים, כי מטרתם היא לגבש רפורמה כחלק מתוכנית להורדת יוקר המחיה, שתשנה את האופן שבו המדינה תומכת כיום בחקלאים. במסגרת הרפורמה, שנידונה כעת וצפויה להגיע לכלל הבנות תוך חודש-חודשיים, מתכננים לבטל את המכסים, התכנון ומכסות הייצור על החקלאים. באופן זה מקווים במשרדים להוזיל לצרכן את עלויות החלב, הביצים והעוף בצורה משמעותית.
מתמיכה ישירה לעקיפה
צעדי הרפורמה כוללים הפחתה של 50% מהמכס המוטל על ייבוא דגים, פתיחת מכסה פטורה ממכס של 2800 טון ליבוא שמן זית, פתיחת מכסה פטורה ממכס של 10,000 טון ליבוא ירקות קפואים (בחלוקה ל-4,500 טון ליבוא טוגני צ'יפס, ו-5,500 טון ליתר הירקות הקפואים), כל זאת עד לסוף שנת 2016. בנוסף כוללת התכנית גם הגדלה של מכסה פטורה ממכס ליבוא ירקות טריים סביב חגי תשרי וחג הפסח מ-40 אלף טון ל-80 אלף, כך שתכלול גם כרוב, חזרת, גזר, תפו"א, בצל, חצילים, בטטה וקישואים.
מטרת הרפומה היא לעבור מתמיכה עקיפה בחקלאים דרך מכסים ומכסות כפי שהיה נהוג עד כה - לתמיכה ישירה, במסגרתה הכסף מגיע ישירות לכיס של החקלאי ולא דרך הצרכן או דרך מכס על ייבוא. באוצר מסבירים, כי המטרה היא לבטל את העיוות הקיים בענפים המתוכננים, בהם הכסף עובר לחקלאי באמצעות מנגנונים שיוצרים עיוות של השוק על מנת לוודא שהמחירים שהוא מקבל יהיו מספיק גבוהים.
כך למשל, בענף ההטלה מוצבת לכל לול מכסה מסויימת של מטילות - למשל עד 2,000 מטילות, זאת בזמן שלולים קטנים גורמים לעלויות הביצים להיות גבוהות מאוד. ביטול המכסות אמור לעמדתם, להביא להסרת העיוות והוזלת הביצים.
כיצד תינתן התמיכה הישירה? כרגע נבחנות שלוש דרכים שמקובלות בעולם. האחת היא מתן כסף של ממש ישירות לחקלאים, באופן יחסי. כך למשל בתחום הצומח תינתן תמיכה לפי מספר הדונמים שבהם גדלים הגידולים ובתחום הדיג לפי מספר הדונמים של בריכות הדגים.
אפשרות אחרת היא מנגנון של ביטוחים, כלומר ביטוח ההכנסות או המחירים של החקלאים, כך שהמדינה תסייע לחקלאים שהכנסותיהם יירדו בממוצע על פני תקופה מסוימת. דרך שלישית הנבחנת כעת היא שירותים הנדרשים עבור החקלאי, למשל מתן סיבסוד מהמדינה לביטוח נגד נזקי טבע. יש לציין כי כיום ניתן כבר סבסוד מסוים, אך הכוונה היא להגדיל אותו משמעותית.
התוכנית כוללת גם את ביטול המועצות הפועלות כיום בענף, בהן מועצת החלב, מועצת הלול ומועצת הצמחים האחראיות כיום מתוקף החוק לתכנון הפעילות במשק עליו הן מופקדות, וכן מועצות נוספות ללא סמכויות, בהן מועצת הכותנה, הדבש והגפן והיין. לא אחת נטען נגדן כי הן מבצעות תיאום מחירים בין המגדלים והחקלאים.
"אין לי אפשרות להתחרות במולטי-מיליארדרים"
מטרת הדגל של האוצר בתוכנית היא הורדת המחירים לצרכן, אולם בעקבות מידע ישן לפיו עלותם של מוצרי החלב והביצים לצרכן בישראל גבוהה ב-51% מהממוצע במדינות ה-OECD. מטרה נוספת היא לתמוך בחקלאות בצורה נכונה יותר ולהשיג חקלאות יעילה, בעלת יכולת הישרדות לאורך זמן ומתן אפשרות לחקלאים להתפרנס בכבוד.
אולם אם שואלים את החקלאים - התוכנית רק עלולה לפגוע בסיכוייהם להתפרנס מהענף - וזאת מבלי שתועיל באמת לצרכנים. אבו וילן מדגים כי בעקבות הרפורמה הקודמת שבוצעה לפני כשלוש שנים במסגרת מתווה לוקר, הוסכם על סגירת 150 רפתות במושבים והעברת מכסות הייצור שלהן לרפתות קיימות, שהגדילו את מכסות הייצור שלהן. "בפועל, מחיר המטרה (המחיר שמקבלים הרפתנים עבור ליטר חלב - ב.פ) ירד ב-20% אבל המחיר על המדף ירד רק ב-5%", הוא אומר. "כששואלים איפה הכסף - הוא שם".
יוני דמרי (34), רפתן ממושב גילת בדרום, אומר כי "ב-3 השנים האחרונות ירד המחיר שאני מקבל על התוצרת ב-20% אך מחיר המוצר על המדף לצרכן ירד ב-5% בלבד, כלומר 15% הולכים לטייקונים ולרשתות המזון. בינתיים נסגרו רפתות בפריפריה. סגרו לאנשים את מפעל החיים, חלק מתו מצער ואחרים מובטלים ונתמכים עד היום".
דמרי, נשוי ואב לשניים, מחזיק בתואר שני במנהל עסקים ועובד גם כמרצה במכללת ספיר. את הרפת הקים סבו וכיום היא כוללת 90 פרות חולבות. "המכסה שמותר לי לייצר כיום היא 900 ליטר", הוא אומר. "המשמעות של ביטול המכסות ופתיחת התחרות לשוק חופשי היא שאצטרך לייצר כמה שיותר במינימום מחיר כדי לנסות להתחרות ברפתות גדולות שיקימו טייקונים מחו"ל, אבל כמשפחה אחת במושב אין לי בכלל אפשרות להתחרות במולטי מילארדרים. עם השנים אנחנו גם רואים שחיקה מאוד גדולה ברווחיות, מה שהופך את כל נושא החקלאות ללא כדאי בכלל".
"ואם יחליטו שמרוויחים מספיק?"
גם הכוונה להעניק לחקלאים פיצוי ישיר במקום בדומה לסבסוד שניתן במדינות אירופה, לא מרגיעה אותם. "אם אסמוך על כך שהממשלה תיתן לי בעתיד סובסידיות, אני אהפוך מעצמאי לפושט יד שמדפק על דלתות משרדי הממשלה", אומר דמרי. "אני לא אבקש נדבות מאף אחד. אני צעיר ואקדמאי ואם לא אראה פה עתיד אני אאסוף את אשתי ואת הילדות ואעזוב למרכז הארץ או לחו"ל. מה יש לי לעשות פה? יש לי אזרחות צרפתית ועם כל מה שקורה בפריז - זה יותר טוב מפה".
אבו וילן מסכים עם החשש. "ממשלת ישראל לא מסוגלת לסבסד באותן רמות שמסבסדים בחו"ל", הוא אומר. "החשש הוא, שנגיע למצב שבו נקבץ נדבות מהממשלה. אומרים שבמידה שנרוויח פחות ישלימו את זה, אבל אם יחליטו שמרוויחים מספיק?".
ידיד כהן מכפר ביאליק, הוא גם רפתן ברפת משפחתית שהקים סבו ובנוסף משמש כמנהל האגודה החקלאית של כפר ביאליק חברי האיחוד החקלאי. הוא מדגים כי אף ששוק הגבינות הצהובות נפתח כבר לייבוא - הרי שמחיר הגבינות לצרכן ירד בצורה מינורית. "מה רוצים מאיתנו עכשיו?", הוא תוהה. "יביאו לפה חלב יותר בזול, מספר מועט של יבואנים יתעשרו והמחיר לא ירד בצורה דרמטית אבל יהיה נמוך מספיק כדי שהצרכנים יקנו פחות סחורה ישראלית ורפתות ייסגרו".
גם כהן מתנגד לרעיון של סבסוד. "זה יוצר עיוותים ולא יפתור את הבעיה", הוא אומר. "היום אין תחרות כי יש מספר מצומצם של אנשים שעוסקים בחקלאות ואין דור צעיר שעומד בפתח. הגיל הממוצע של החקלאים הוא 62. אז אם המדינה החליטה לחסל את החקלאות ואין דור המשך, זה מה שיהיה".
"לא נוכל לעמוד בתחרות"
החקלאים הופתעו לשמוע על היוזמה החדשה שכן הם נמצאים כיום בעיצומו של מו"מ על הסכם ארוך טווח מול משרד האוצר. אם שואלים אותם, מדובר בספין שנועד לטשטש את רשמי מדד מחירי הדיור שזה עתה פורסם. "כחלון מנסה ומצליח להסיט את האש ממדד הדיור", אומר אבו וילן. דמרי מסכים: "השר כחלון רוצה להסיט את האש ממחירי הדיור ומטיל את האשמה על החקלאים. או שיטפל בבעיה האמיתית או שיתפטר אבל זה לא מוסרי להפיל את האשם על החוליה הכי חלשה בשרשרת".
עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי הכוללת כ-80 יישובים ואגודות חקלאיות, סבור אף הוא כי הצעדים הללו יפגעו בפרנסתם של חקלאים ולא לא יורידו את יוקר המחיה. "עובדה שמחירי הגבינה הצהובה כמעט ולא ירדו למרות שנפתחה ליבוא", הוא אומר. "החקלאים בשרשרת היצור הם החלק הכי פגיע שאין להם מחיר מובטח, הם לוקחים על עצמם את כל הסיכונים של כשלי השוק, פגעי מזג האויר וכיוב. לאור מצבם העגום נדרשת תכנית ארוכת טווח להבטחת החקלאות בארץ ועתיד החקלאים ובעיקר הבטחתם פרנסתם".
אורי דורמן יו"ר הארגון האזורי פיתוח הגליל ומשקי גליל עליון - שכולל 35 קיבוצים, מביע חשש נוכח הכוונה לתת פטור ממכס על רסק עגבניות וירקות קפואים. "אנחנו מגדלים מדי שנה קרוב ל-40 אלף דונם של ירקות לתעשייה כמו עגבניות, תירס, תפוחי אדמה, אפונה שעועית וגזר", הוא מספר. המשמעות של מתן הפטור ממכס היא חיסול הענף וכל שירותי המעטפת שלו, כולל לוגיסטיקה, שיווק וכדומה. אנחנו מניחים שלתעשייה שקונה את המוצרים הללו לא יהיה כדאי לקנות מאיתנו ולא נוכל לעמוד בתחרות".
גם הוא לא מסתמך על סובסידיות. "בינתיים לא התייעצו איתנו ולא דיברו איתנו על מודל תמיכה, רק מאיימים עלינו דרך התקשורת, פעם בייבוא, פעם בהעלאת מחיר המים - נהיינו המוקצים, אבל החקלאים הם לא הגורם ליוקר המחיה. הבעיה היא לא בגידול אלא במקטעים אחרים, מהסיטונאות עד הצרכן. אנחנו משלמים מחירי מים וחשמל ודמי חכירה שמדינת ישראל קבעה, החקלאות היא הענף עם הפריון הכי גבוה במדינה בהשוואה לשאר הענפים, אבל הכי נוח ללכת לבטן הרכה לפריפריה ולהיטפל למי שחלש".
לפנייה לכתב/ת 
