התקציב לא אושר? כך האוצר רוצה לנהל אותו
החשבת הכללית של אוצר הציעה בוועדת הכספים שיטה חדשה לניהול התקציב במקרים שבהם הכנסת לא אישרה אותו. כזכור, תקציב 2015 לא אושר והחשבת הכללית ניהלה אותו כשכל משרד ממשלתי יכול היה להוציא 1/12 כל חודש מתקציב השנה הקודמת
בלי תקציב מאושר: סכומי עתק למשרדי הממשלה
החשבת מיכל עבאדי-בויאנג'ו הציעה להגביל תקופה זו עד 6 חודשים ולהוציא מתכולת ה-1/12 את החלק החודשי של פירעון הלוואות המדינה או לפחות את הקרן בלבד. הארכת סמכות החשב הכללי לניהול התקציב מעבר לתקופה זו תתבצע לפי הצעת שר האוצר באישור הכנסת.
יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הרחיב הצעה זו בכך שמעבר ל-6 חודשים גבולות הניהול החודשי של התקציב יורחבו באישור הממשלה מעל ל-1/12 של התקציב אך בלי להוציא ממנו את החלק החודשי של פירעון הלוואות המדינה.
החשבת הכללית הציעה את הרפורמה במסגרת הדיווח על ביצוע התקציב הקודם. היא נימקה את הצעתה בניסיון הקשה שהיה לה מהתקופה החריגה של ניהול התקציב הקודם, כ-11 חודשים. התקציב הנוכחי אושר במחצית נובמבר 2015 עקב פיזורה המוקדם של הכנסת ה-19 לקראת סוף 2014 והקדמת הבחירות, לפני אישור התקציב הבא.
החשבת ציינה כי הנוהל הקיים התאים לתקופות קודמות שבהן התנהלה הממשלה ללא תקציב בדרך כלל רק חלק מ-3 החודשים הראשונים של שנת התקציב. הצעתה להוציא את חלק פירעון ההלוואות מה-1/12 נובעת מכך שבדרך כלל היה מדובר בכמחצית הסכום החודשי, שרובו חלק הקרן, כדי להשאיר לממשלה הבאה מקום לשינוי סדרי העדיפויות.
"מכל מקום העדיפות ב-1/12 צריכה להינתן להוצאות החיוניות להתנהלות השוטפת של הממשלה, כולל ההוצאות לביטחון", אמרה החשבת. "לטיפול ממושך נדרשת דרך אחרת המחייב את הממשלה לחזור לכנסת כדי להחליט עליה, ואפילו לחרוג ממגבלת ה-1/12 אם לדעת החשב הכללי הוא לא יכול לעמוד בה".
בעיניה הגדרת ההוצאה המועדפת כחיונית נכונה להמשך התפקוד של המשרדים. "השאלה המתבקשת כאן היא איזה משקל ומשמעות יש לזהות החשב הכללי בשעת ההכרעה בנושא. לדעתי יש משמעות. הוא משפיע אבל יש להביא בחשבון שהוא לא היחיד, כל ההחלטות שקיבלתי במרחב שיקול הדעת שלי עומדות במבחן האדם הסביר", הוסיפה החשבת.
"אבל ברוב הפעמים לא החלטתי לבד.לא בנושאים שלדעתי אדם יחיד לא יכול להחליט עליהם, כמו בנושאי ביטחון שהחלטנו עם שר האוצר עם או בלי ראש הממשלה או ועדת השרים לענייני ביטחון. הקמנו ועדה מיוחדת לנושאי ביטחון פנים. מצאנו פרשנות רחבה למושג חיוניות. היו נושאים שאף פעם לא היתה בהם החלטה של אדם אחד". היו"ר גפני הוסיף, "ההחלטה בהם צריכה להיות משותפת לממשלה ולכנסת. יתכן שנצטרך לתקן את החוק בהתאם כדי שלא ייווצר הרושם שהחשב הכללי מנהל את המדינה".
החשבת הכללית סיכמה בסקירתה כי בתקופה שניהול התקציב היה באחריותה אושרו 1,780 חריגות לבקשת המשרדים בהיקף כולל של 47 מיליארד כולל 6 מיליארד שקל לביטחון. נדחו רק 25 בקשות נדחו. ב-1/12 אין מגבלות גירעון. היקף הסכום החודשי לפירעון מלוות המדינה הוא 32 מיליארד שקל (קרן וריבית) כ-50% מהסכום המוגבל.
לפנייה לכתב/ת 
