"מחקו דברים מהדו"ח למנוע הפללה": בדיקת הזיהום בחיפה תצונזר כמו ברמת חובב?
פרופ' בתיה סרוב, שחקרה בעבר את הזיהום ברמת חובב, נדהמה לראות את התנהלות משרד הבריאות בבדיקת הממצאים במפרץ חיפה: "הם רוצים לשדר אווירה של עסקים כרגיל". 12 שנים אחרי פרסום מחקרה בדרום אמרה החוקרת ל-ynet: "צנזרו לי את הדו"ח, הרשויות עושות יד אחת". משרד הבריאות: לא התערבנו
הפתרון המסתמן של המדינה להדלפות מהמחקר שחשף ממצאים מדאיגים על השפעות זיהום האוויר באזור חיפה הוא פשוט: נכבה את האור ונעיף לכל הרוחות את המשקיפים מטעם הציבור. כן, למרות החששות הגדולים של תושבי המפרץ, במשרד הבריאות הבהירו כי בוועדה המקצועית שתוקם כדי לפקח על המחקר לא יהיו נציגי ציבור. הסיבה לשיטת המשרד: ההדלפה של נתוני המחקר הראשוניים גרמה לבהלה מיותרת.
חזרה למקרה דומה באזור הדרום מעידה כי אנשי משרד הבריאות מורגלים בהתערבות לצורך הסתרת אמת מטרידה. החוקרת פרופ' בתיה סרוב, שחקרה את הקשר בין תחלואה בקרב האוכלוסייה בדרום למפעלים המזהמים ברמת חובב, טוענת כי משרד הבריאות צנזר את מחקרה לנוכח חשש ממסקנותיה. "מחקו דברים שלא יפלילו את מי שחשבו שלא צריך להפליל", אמרה סרוב בראיון ל-ynet. למרות זאת היא מדגישה כי "אני לא חושבת שעשו לי עוול, אני שלמה עם הדו"ח".
פרופ' סרוב לא הופתעה מהמתקפה על פרופ' בוריס פורטנוב, ראש צוות המחקר באוניברסיטת חיפה, שחשף את הממצאים הקושרים בין זיהום אוויר לתחלואה. בהופעתו בוועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת אמר פרופ' פורטנוב כי "יש קשר מובהק בין המצב הסביבתי לתחלואה", ובכך גרם לאנשי משרד הבריאות להתכווץ בכיסא. אחר כך אמר
הפרופסור כי "אנחנו לא מתכוונים להסתיר שום דבר, אף אחד לא אומר לנו מה לעשות".
ההיסטוריה מוכיחה אחרת. פרופ' סרוב מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע פרסמה ב-2004 מחקר שבו נטען כי קיים קשר חלקי בין המגורים באזור אתר רמת חובב לטיפול בפסולת הרעילה ובין עודף התחלואה והתמותה. מיד לאחר המחקר נקלעה פרופ' סרוב לעין הסערה, ממש כמו פרופ' פורטנוב מחיפה. "גם עלינו עשו עליהום", אמרה פרופ' סרוב. "הגשתי את הדו"ח ב-2004 ומאז זרמו הרבה רוחות. לאור כל מה שעשו לנו אני בדרך כלל לא מתראיינת ולא מוכנה להיחשף, תפסתם אותי כנראה במצב רוח מיוחד".
"חשבתי שהדו"ח מספיק חזק"
פרופ' סרוב תיארה התערבות מטרידה של משרד הבריאות במחקרה. "הדו"ח שלנו עבר צנזורה. ועדת ההיגוי של המחקר הייתה במשרד הבריאות בראשות הרופאה המחוזית מחוז דרום. הוועדה הייתה ממונה על התקציב של המחקר וביקרה את הדו"חות שלנו, והעבירה את כל הדו"ח המדעי ליועץ המשפטי של משרד הבריאות, ומחקו דברים שלא יפלילו את מי שחשבו שלא צריך להפליל. אני חשבתי שהדו"ח מספיק חזק ומדבר בעד עצמו ולא התווכחתי איתם. תדעי לך שזה לא פשוט הדבר הזה".
למרות ההתערבות, פרופ' סרוב מציינת כאמור כי היא הייתה שלמה עם הדו"ח הסופי. "אני חתומה עליו. יש בו רק פרק אחד שני לא חתומה עליו, על פרק הסרטן. הוא נכתב על ידי רשם הסרטן במשרד הבריאות, פרופ' מיכה ברחנא. הוא אחד מהחוקרים הראשונים שיצאו עם ההכרעה על תחלואה מסרטן במפרץ חיפה. זה היה קשה בשבילו. לנו לא הייתה גישה ישירה לנתונים האלה ולכן הוא חתום על הפרק הזה".
פרופ' סרוב אמרה עוד כי "כואב לי שהרשויות הממלכתיות שאמורות להגן על התושבים עושות יד אחת עם תופעה כזו. זה שידור חוזר. זו הברית הלא קדושה של הון-שלטון". למרות הנתונים הקשים והדברים המטלטלים
ביקשה החוקרת להדגיש כי "הנתונים לא היו מבוססים מספיק כדי להצביע שאדם מסוים נפגע באופן אישי מפליטות של רמת חובב. בדו"ח ראשוני את לא יכולה לטעון לקשר סיבתי. אני שלמה עם זה".
על המתקפה האישית שחוותה אמרה פרופ' סרוב כי "בכל דו"ח מדעי או עבודה מדעית כותבים הסתייגויות: מה עוד לא בדקנו, מה צריך עוד להעמיק ולחקור, מה מותר להסיק מהממצאים ומה אסור. כל מדען שמכבד את עצמו עושה את זה. הביאו 'מומחים' כדי לבקר את הדו"ח שלנו, אנשים שמשלמים להם כסף, וכל מה שעשו אצלנו היה לשלוף את כל המשפטים שבהם אנחנו בעצמנו הגבלנו את המסקנות שאפשר להסיק מהממצאים".
החוקרת הוסיפה כי "שלפו והציגו את זה כ'בעיות עם המחקר ולכן הוא לא ראוי ואמין'. כל ממצא שלילי איפה שלא מצאנו קשר לתחלואה שלפו, ודחו כל ממצא חיובי איפה שמצאנו קשר. אז אפשר להבין את הרמה, אותו דבר עושים למדענים בחיפה. ומותר לי לנחש, היות שזו ארץ קטנה ואין הרבה מומחים כאלה שעובדים בשביל כסף, מי הם. המדענים האלה אובייקטיבים אין להם שום אינטרס להפחיד את האוכלוסייה או לצאת נגד התעשייה והרשויות".
"בית המשפט דחה קשר בין תחלואה לפעילות תעשייתית"
ממועצת נאות חובב נמסר: "מבלי להיכנס לטענות הספציפיות של פרופ' סרוב כלפי משרד הבריאות, ב-12 השנים שחלפו מאז התקופה האמורה, הובילו המועצה, משרדי הממשלה ומפעלי התעשייה מהפך סביבתי דרמטי שנאמד בקרוב ל-2 מיליארד שקל, ומגובה היום בנתונים ברורים וחד משמעיים השקופים לציבור. בזכות השינוי הסביבתי המשמעותי התאפשרה הקמת קריית ההדרכה ואכלוסה, והפארק מהווה מודל ארצי ובינלאומי להפיכת מפגע למשאב ולפיתוח כלכלי מתוך אחריות סביבתית".
עוד מסרו כי לפני כשנתיים דחו על הסף בית המשפט המחוזי ולאחר מכן בית המשפט העליון תביעה שניסתה לטעון לקשר בין תחלואה באזור לבין הפעילות התעשייתית בנאות חובב.
ליאורה אמיתי, מנהלת עמותת "אזרחים למען הסביבה", סומנה מיד כמדליפת נתוני המחקר המדאיג באזור חיפה ובשל כך הוצאה מתפקידה כמשקיפה. "נתונים כאלה צריכים להיות פתוחים לציבור, זה מה שחשוב בכל הסיפור הזה. השיטה של משרד הבריאות זה לגרום לזה שאפשר יהיה להמשיך עסקים כרגיל, שהציבור לא יהיה ממש מודע לבעיות, שהתדמית של חיפה לא תיפגע ושאפשר יהיה להמשיך לחיות בשקט".
בהתייחסה למחקר בחיפה אמרה פרופ' סרוב: "זה לא חדש, התחלואה בחיפה ידועה, גם במשרד הבריאות. הייתה מספיק הסתרה של הנתונים, אבל אני לא בעד זה שיאיימו על הציבור ויפחידו אותו, במיוחד עם כל מיני דו"חות שלא היו ראויים להתפרסם או לא עובדו עד הסוף. החוקרים עצמם אומרים שעדיין צריך לעבור עליהם, אבל מפרץ חיפה ראוי להיחקר". בנוגע למתקפה על החוקרים מאוניברסיטת חיפה תהתה פרופ' סרוב: "למה מכפישים את החוקרים? משרדי הממשלה מיד מתנערים מהנתונים".
פרופ' סרוב מנסה כיום למצוא מימון להמשך המחקר שלה. "המשכנו לעבד את הממצאים מבחינה סטטיסטית ומדעית ופרסמנו עוד מחקרים. מאוד היינו רוצים להמשיך אבל אנחנו לא מוצאים את המשאבים לכך. זה מחקר קשה (סרטן, א"ק), היות וחלק מהאנשים נפטרו וצריך להגיע למשפחות. אנחנו לא מצליחים לקבל מימון, אפשר לפרש את זה איך שאתם רוצים". החוקרת ביקשה לציין כי מאז המחקר שפרסמה המצב בדרום השתפר.
"מענישים את הציבור"
ישנה אפשרות שהעברת המחקר בחיפה לידיו הבלעדיות של משרד הבריאות תמנע כאמור מהציבור הרחב לקבל מידע הכרחי. פרופ' מיכה ברחנא, כיום מרצה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, סבור כי אין סיבה למנוע מנציג ציבור להוות חלק פעיל במחקר. לדבריו, "המחקר כעת עובר למשרד הבריאות והכללים שם שונים. מקובל לעתים שבנושאים בעלי עניין ציבורי יש נציג ציבור. ניתן לחתום על הצהרת סודיות כדי לטפל בהדלפות. אין סיבה שלא יהיה נציג ציבור. זה להעניש את הציבור על משהו שכביכול אדם אחד עשה".
פרופ' ברחנא סבור כי המחקר נועד בעיקר להשיג שקט. "אף אחד עדיין לא הכחיש את הנתונים. יש כ-300 מחקרים שפורסמו עד היום לגבי משקל לידה נמוך וזיהום אוויר, אסטמה וסרטן. לא צריך לעשות יותר
מחקרים אלא פשוט לעשות משהו נגד הזיהום. זה דומה לכך שכאשר גוף ממשלתי לא רוצה לעשות משהו הוא מקים ועדה. מה המשמעות? שעד סוף המחקר אין סיבה אמיתית לפעול. התרומה של המחקר הזה בסך הכול לא תהיה בעלת משמעות. זה אותו דבר, אבל מישהו מרוויח חמש שנים של שקט".
ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) הגדיר את המצב בצורה הברורה ביותר בדיון האחרון שנערך בנושא בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת: "מישהו נרדם בשמירה ומשיהו הרדים בשמירה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המעורבים בוועדת ההיגוי של רמת חובב כבר אינם עובדים במשרד הבריאות. למיטב הבנתנו וידיעתנו לא הייתה כל התערבות במסקנות המחקר, אלא שבוצעה בקרת עמיתים על המתודולוגיה, ולכן לא הייתה כל התערבות בנושאים המדעיים של המחקר".
על ההרכב הנוכחי של ועדת ההיגוי אמרו במשרד הבריאות: "המשרד הוא הממנה את הוועדה המלווה, ובוודאי לא 'סילק' אף משקיפה. יחד עם זאת, כעת מורכבת ועדת היגוי חדשה שתהיה מורכבת מאנשי משרד הבריאות והגנת הסביבה וגורמי אקדמיה בלבד. מדובר בוועדה שתבחן היבטים מקצועיים בלבד".
לפנייה לכתב/ת 
